בג"ץ נמנע בדרך כלל מלהתערב ולהחליף את שיקול הדעת של גורמי אכיפת החוק בנוגע להחלטה האם לפתוח בחקירה פלילית או לא, אולם אתמול (חמישי) התקבלה פסיקה ברוב של שתי שופטות מול אחת שמורה ליועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה וראש אגף החקירות במשטרה לפתוח בחקירה פלילית בגין חשד לעבירות תכנון ובנייה במסגרת בנייה של יחידות דיור בשכונת היובל בהתנחלות עלי שבבנימין.
במערכת אכיפת החוק לא שללו שצריך לחקור את החשדות, אבל הסבירו שהחקירה צריכה להתנהל על-ידי יחידה ייעודית של מומחים בנושא. ואולם, למרות החלטה להקים את היחידה לפני 11 שנים, היא לא הוקמה עד היום. ואחרי כל כך הרבה שנים שבהן לא אירע דבר, מורה כעת בג"ץ למדינה לפתוח כאמור בחקירת משטרה.
תנועת "שלום עכשיו" ושבתי בנדט עתרו לפני שש שנים לבג"ץ נגד פעולותיהם של נציגי ציבור וגורמים פרטיים ביחס לבנייה שבוצעה שלא כדין בשכונה בעלי. בירור העתירה התמקד בדרישה לפתיחתה של חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות שונות במסגרת הבנייה.
כוחות הביטחון הורסים מבנים בלתי חוקיים במאחז סמוך לפני קדם בגוש עציון
באמצעות עורכי הדין מיכאל ספרד ואלון ספיר, העותרים טענו כי הבנייה בוצעה מבלי שאושרה תוכנית מתאר מפורטת וללא היתרים כדין. עוד טענו העותרים כי המועצה האזורית מטה בנימין, הרשות המקומית שבתחומה בוצעה הבנייה, הייתה מודעת להליך ואף הייתה מעורבת בקידומו ובמימונו. בעתירה נטען כי הימנעות מנקיטת הצעדים הנדרשים להפסקת עבודות הבנייה והריסת הבנייה שהושלמה, כמו גם ההימנעות מחקירת החשדות לביצוע עבירות פליליות בנדון, מהוות הפרה של הוראות המשפט הבינלאומי וכללי המשפט הציבורי הישראלי.
בתגובה לעתירה, טענה המדינה שאין חולק על כך שהבנייה בוצעה ללא היתרים כדין ובניגוד לתוכנית שחלה על השטח. צוין כי בכוונת המדינה לבחון הסדרה תכנונית של השכונה ועל כן, בשלב זה, מימוש צווי ההריסה אינו מצוי בראש סדר העדיפויות. במישור הפלילי, נטען כי בחינת העבירות הועברה ללהב 433 בליווי הפרקליטות ולכן אין עילה להתערבות.
לאורך השנים נערכו כמה דיונים בנושא, שבמהלכם עדכנה המדינה בשלב מסוים כי בכוונתו של היועץ המשפטי לממשלה לשוב ולפעול לקידום הקמת "יחידת אכיפה ייעודית", שתחקור חשדות להפרות של דיני התכנון והבנייה בשטחי האזור, וכי נדרשת מומחיות לצורך חקירה אופרטיבית של עבירות אלו. ההחלטה להקמת היחידה התקבלה עוד ב-2013, אך נכון להיום המהלך טרם התבצע.
"המדינה צריכה לכבד את הצהרותיה"
בדעת הרוב לפתיחה בחקירה פלילית נמנו השופטות רות רונן ודפנה ברק-ארז. לדברי השופטת ברק ארז, "אין להלום מצב שבו הצהרות חוזרות ונשנות מצד המדינה יסתיימו בלא כלום. כדי שניתן יהיה לכבד את הצהרות המדינה, צריכה המדינה לכבד אותן בעצמה. מנקודת מבטי, במקרה זה זהו לב העניין. על היועצת, פרקליט המדינה והמשטרה לפתוח בחקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות הנוגעות לבנייתן של יחידות הדיור".
השופטת רונן ציינה כי "בכירי מערכת אכיפת החוק לא חלקו בשום שלב על העובדה שהבנייה, נושא העתירה, היא בנייה לא-חוקית שנבנתה ללא היתר. כל שנטען על ידיהם היה כאמור כי הגוף המתאים לביצוע חקירה כזו הוא היחידה הייעודית שעתידה לקום. בנסיבות אלה, משזו לא קמה ואף לא תקום - המסקנה לפיה יש לבצע את החקירה באמצעים אחרים היא מתבקשת. מדובר בשלב זה בחקירה בלבד, כך שהסעד הוא זהיר".
דעת המיעוט של השופטת יעל וילנר סברה שיש לקבל את העתירה חלקית בלבד- ואין להורות על חקירה פלילית. לדברי השופטת וילנר, "בהתאם להלכה, בית משפט זה אינו ממיר את שיקול דעתם של הגורמים המוסמכים בשיקול דעתו, ואינו מחליט במקומם. משכך, אין להורות על פתיחת חקירה פלילית, מקום שכלל אין לפנינו החלטה בנדון. עם זאת, סבורני, כי מחדלם של הגורמים המוסמכים מלקבל החלטה בחלוף זמן כה רב, מצדיק להורות להם לקבל החלטה אם לפתוח בחקירה בתוך פרק זמן קצוב של 90 יום".
