כשהריסון מרשל חזר לבריטניה מתקופת מגורים בחו"ל, הוא חיפש לעצמו דירה בדרום לונדון, באזור שבו הוא עובד. הוא לא תיאר לעצמו כמה קשה תהיה המשימה: "אפילו כשכבר מצאתי דירה במחיר שאני מסוגל לעמוד בו, היו עוד 100 איש שרצו אותה". אחרי כמה כישלונות הוא החליט לחפש פתרון אחר.
בחודש שעבר, אחרי עבודת הכנה, נכנס סוף סוף מרשל בן ה-28 לביתו החדש: פח אשפה צהוב שעד לא מזמן שימש לפינוי פסולת בניין, ושבשנה הקרובה ישמש כמעונו הרשמי. מרשל, העובד כאומן, הסב את הפח לבית מגורים לכל דבר, ומקווה לנצל את הפרויקט כדי להפנות את תשומת הלב למצוקת הדיור בבירה הבריטית.
לדברי מרשל, פח האשפה בברמונדסי הוא הדרך היחידה שבה יוכל להרשות לעצמו לגור באזור שבו הוא עובד. "כמו במקרה של אלפי אנשים ברחבי העיר וברחבי המדינה, המחירים טיפסו בצורה מטורפת, שכר הדירה נהיה משוגע, ולא מצאתי כלום", הוא אומר.
האינפלציה בבריטניה הגיעה בחודש אוקטובר ל-11.1%, שיא של 41 שנה, וגם עכשיו היא עומדת על מספר דו-ספרתי. העלייה הזו החמירה את משבר יוקר המחיה, שהושפע גם מהמלחמה באוקראינה, ומחירי המזון, החשמל ושאר החשבונות החודשיים של בתי האב מאלצים כעת את הבריטים לוותר על מוצרים שעד לא מזמן הם קנו כדבר שבשגרה.
כדי לממש את הפתרון היצירתי שהגה לבעיית הדיור הפרטית שלו השקיע מרשל 4,800 דולר בבניית בית עץ בתוך פח האשפה, ובו מטבח קטן ומקום למיטה. לצדו החיצוני של הפח הצהוב הצמיד את השלט: "בית פח". "הוא נותן לי הזדמנות לטפח לעצמי בית קטן משלי", מודה מרשל על "מזלו". ארגון אומנים הוא שסיפק למרשל את חלקת האדמה שבשטחה הוצב הפח.
החיים בפח אשפה באים כמובן עם דאגות ייחודיות. מקלחת, למשל, אין למרשל, וכשהוא רוצה להתרחץ הוא רוכב עשר דקות על אופניים למקום העבודה שלו ועושה זאת שם, או לחלופין מתקלח בחדר הכושר. כדי לשתות מים הוא משתמש בצינור השקיה של בית סמוך.
והשכנים? טובים בעיניו: "הם ממש מדהימים, כולם תומכים מאוד. דיירים מהבתים שלידי מגיעים ומביאים לי ארוחות שהם הכינו. זה בונוס גדול לכל הפרויקט – יש כאן קהילה ממש-ממש טובה".