אחרי יותר משנה שלמה של משבר כלכלי ופוליטי חסר תקדים בארץ הארזים, ראש הממשלה המיועד של לבנון נג'יב מיקאתי הודיע היום (ו') כי הצליח להרכיב ממשלה חדשה – וקרא לכל הסיעות והמגזרים השונים שמהם מורכבת ארצו לשתף פעולה על מנת לחלץ את המדינה ממצבה החמור.
הקמת הממשלה החדשה היא צעד חשוב שלו חיכתה כבר חודשים ארוכים הקהילה הבינלאומית, ובראשה צרפת שמובילה את המאמצים לסייע ללבנון. בלי ממשלה בביירות לא תוכל לבנון ליישם רפורמות חיוניות שהקהילה הבינלאומית דורשת על מנת להזרים כספי סיוע למדינה הקורסת. ללא הסיוע הזה, מצבה של לבנון החריף דרמטית בשנתיים האחרונות: ערכו של המטבע הלבנוני צלל ב-90%, ויותר משני שלישים מהלבנונים חיים כעת מתחת לקו העוני.
מיקאתי בן ה-65 הוא האדם השלישי שקיבל על עצמו את מלאכת הממשלה בלבנון, מאז שממשלתו של חסן דיאב התפטרה בעקבות אסון הפיצוץ בביירות באוגוסט אשתקד. המשבר הכלכלי בלבנון החל עוד הרבה לפני האסון הזה, אולם חוסר הסכמה בין העדות והפלגים השונים מנע הקמת ממשלה חדשה, והמשבר רק הידרדר יותר ויותר.
את המינוי להרכבת הממשלה קיבל מיקאתי, איש עסקים מהעיר טריפולי שבצפון לבנון ואחד מעשירי המדינה, ביולי האחרון. קדם לו סעד אל-חרירי, פוליטיקאי סוני וראש ממשלה לשעבר שנחשב ליריבו של המחנה המזוהה עם חיזבאללה. הוא ויתר על המינוי לאחר מחלוקות שהתגלעו בינו לבין הנשיא מישל עאון, הנחשב לבעל בריתו של חסן נסראללה.
המשבר בלבנון. סיקור באולפן ynet
(צילום: משה מזרחי)
גם מיקאתי, כמו אל-חרירי, כיהן בעבר כראש ממשלה: כהונתו הראשונה ב-2005 נמשכה רק שלושה חודשים, וכהונתו השנייה נמשכה קצת יותר משנתיים וחצי, בין השנים 2014-2011. מיקאתי נשאר חבר פרלמנט גם בשנים שלאחר מכן. בלבנון, נזכיר, חלוקת המשרות הפוליטיות הבכירות מתבצעת על פי הקצאה עדתית, כשראש הממשלה מגיע מהעדה הסונית – וכך גם מיקאתי.
על הממשלה החדשה הכריז בצהריים מיקאתי יחד עם הנשיא עאון, והאחרון חתם על הצו שמאפשר את הקמתה. מיקאתי זכה להמלצותיהם של רוב חברי הפרלמנט בלבנון – 73 תומכים בממשלתו, מתוך 118 חברי פרלמנט בסך הכול. בנאום שנשא זמן קצר לאחר שעאון חתם על הצו, הבהיר מיקאתי כי ממשלתו "באה לעבוד", ולטפל במשבר חסר התקדים ממנו סובלת המדינה.
"אנחנו צוות עבודה שיפעל יחדיו, כדי להבטיח את מרכיבי החיים הפשוטים ביותר – צוות שמורכב ממומחים ויעבוד ברצינות", אמר. "עוברת עלינו תקופה חסרת תקדים וקשה, ועלינו להביע הזדהות בינינו כלבנונים. אנחנו כאן עבור כל העם – לא עבור קבוצה מסוימת ונגד קבוצת אחרת. אנחנו מקווים שתיפסק הקריסה שמתרחשת בלבנון".
10 צפייה בגלריה
מיקאתי עם הנשיא מישל עאון, היום. הצו להקמת הממשלה נחתם, אחרי שנה של משבר
(צילום: AFP)
מיקאתי היה נרגש למדי בנאומו, וכשדיבר על סבלם של בני ארצו קולו נשמע חנוק מדמעות. בין היתר ציין כי אמהות בלבנון מתקשות להאכיל את ילדיהן, וכי הורים רבים לא יכולים עוד להרשות לעצמם לשלוח את ילדיהם לבית הספר. "המצב קשה, אבל לא בלתי-פתיר – אם נשתף פעולה", אמר מיקאתי.
ראש הממשלה החדש הזכיר את הצורך של לבנון לחדש את קשריה עם שכנותיה במרחב הערבי ושאר מדינות העולם, אך הבהיר: "נשתף פעולה עם כל אחד למען האינטרס הלאומי, מלבד ישראל". בחודשים האחרונים הודיעו כמה גורמים בישראל, ובראשם שר הביטחון בני גנץ, על נכונות לסייע לשכנה מצפון באמצעים הומניטריים, אולם לא נשמעה כל כוונה מצד לבנון להיענות להצעה.
הממשלה החדשה תהיה מורכבת מ-24 שרים, ולטענת מיקאתי גם הם – כמו שרי ממשלתו של חסן דיאב שהתפטרה אשתקד – יהיו טכנוקרטים, כלומר מומחים בתחומם ולא כאלה שבאים מהזירה הפוליטית. עם זאת, לפי סוכנות הידיעות רויטרס זהות המומחים שמונו לשרים דרשה את הסכמתן של הסיעות הפוליטיות שתומכות בממשלה, ולפי גורמים ששוחחו עם סוכנות הידיעות שניים מהשרים אושרו על ידי הזרוע הפוליטית של חיזבאללה.
10 צפייה בגלריה
מחסור קשה בדלק, ומסוף החודש גם לא יהיו סובסידיות. התורים בתחנות הדלק בלבנון
(צילום: רויטרס)
מי שימונה לתפקיד המאתגר ביותר, שר האוצר, הוא יוסף חליל, שכעת מכהן בתפקיד בכיר בבנק המרכזי של לבנון. אחת מהמשימות המרכזיות של חליל, וגם של ראש הממשלה מיקאתי כמובן, תהיה חידוש המשא ומתן מול קרן המטבע הבינלאומית על תוכנית לחילוץ המדינה מהמשבר הכלכלי, תוכנית שתדרוש כאמור רפורמות שונות.
הממשלה החדשה תידרש גם להתמודד כעת עם זעם ציבורי על ההחלטה של הבנק המרכזי לבטל את הסובסידיות לדלק החל מסוף החודש הנוכחי – בצל המחסור הכבד בדלק בלבנון. בעקבות המחסור הזה נרשמו בחודשים האחרונים כמה וכמה תקריות אלימות – וקטלניות לעתים – בתחנות דלק ברחבי לבנון. משימה נוספת של הממשלה החדשה תהיה ניהול הבחירות הכלליות לפרלמנט בשנה הבאה – ומיקאתי הבהיר בנאומו היום כי בכוונתו לערוך את הבחירות במועדן.
המשבר הכלכלי בלבנון, נזכיר, פרץ בסוף 2019, ושורשיו נעוצים בעשרות שנים של שחיתות ושל ניהול כושל של המדינה מצד הפוליטיקאים בשנים שאחרי מלחמת האזרחים העקובה מדם, שהתחוללה בין 1975 ל-1990. לבנון צברה עוד ועוד חובות, לא עשתה די כדי לעודד תעשיות מקומיות, ואילצה כמעט את כל ענפיה הכלכליים להסתמך על ייבוא. בשנתיים האחרונות איבד כאמור המטבע הלבנוני יותר מ-90% מערכו, בנקים החלו למנוע מתושבים למשוך ולהעביר כספים, ואת לבנון פקדה אינפלציה אדירה. מחיר הדלק עלה בשנה החולפת ביותר מ-220%, והעלייה הזו גררה תופעות כמו "קניית בהלה" (קנייה לצורך אגירה) ושוק שחור משגשג.
מאז תחילת המשבר שקעו בעוני יותר משני שלישים מאוכלוסיית לבנון, והמדינה סובלת ממחסור חמור במוצרי יסוד. היא מתמודדת עם הפסקות חשמל שנמשכות שעות, עם היעדר דלק להנעת גנרטורים וכלי רכב, ועם מחסור חמור בתרופות ובציוד רפואי לבתי החולים ולבתי המרקחת. עשרות אלפי בני אדם איבדו את משרותיהם בלבנון מאז אוקטובר 2019, והבנק העולמי תיאר לאחרונה את המשבר שם כאחד המשברים החמורים ביותר שידע העולם ב-150 השנים האחרונות.
