הוצאת צווי המעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון שפוטר גלנט היא בין היתר כישלון מהדהד של המשפטנים הישראלים ושל הייעוץ המשפטי לממשלה.
המשפטנים נקטו בגישת שעטנז - מצד אחד לא הכירו בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICC), ומצד שני שיתפו פעולה עם בית הדין בצורה קלוקלת - טענו בעניין הסמכות, אמרו שישראל לא קיבלה הודעה על פתיחת החקירה, וביקשו פרטים על השופטת החדשה בהרכב.
- לרשימת 124 המדינות החברות בבית הדין הפלילי בהאג - לחצו כאן
4 צפייה בגלריה
הוצאת הצווים נגד גלנט ונתניהו - כישלון המשפטנים הישראלים
(צילום: REUTERS/Piroschka van de Wouw/File Photo, חיים גולדברג פלאש90)
ישראל הייתה צריכה לפעול כפי שפעל נשיא רוסיה ולדימיר פוטין - להתעלם מבית הדין לחלוטין. פוטין לא טען שום טענה ובסוף הוצא נגדו צו מעצר. ישראל ניסתה להיות חכמה - וזה נכשל כישלון חרוץ.
המשמעות המיידית של צווי המעצר היא שנתניהו וגלנט כלואים בישראל - הם לא יוכלו לצאת לחו"ל ובוודאי לא לאחת מ-124 המדינות החברות בבית הדין: רוב מדינות אירופה, רוב מדינות אפריקה ורוב מדינות דרום אמריקה. נתניהו וגלנט אולי יוכלו לבקר באחת מהמדינות האלה, אבל רק אם יצליחו לשכנע אותן לא ליישם את הצו. בפועל, המשמעות של הוצאת הצווים היא שנתניהו הופך להיות מנהיג "מוקצה".
המדינה הראשונה שהודיעה כי תפעל בהתאם לצו היא הולנד, ששר החוץ שלה צוטט בסוכנות ANP המקומית: "הולנד מוכנה לפעול על-פי צו המעצר נגד נתניהו". בהמשך הודיע משרד החוץ הצרפתי כי "תגובת צרפת לצו המעצר תהיה בהתאם לעקרונות בית הדין הבינלאומי הפלילי"; וגם משרד החוץ של ירדן הודיע כי "ההחלטה חייבת להיות מכובדת ומיושמת, שכן הפלסטינים ראויים לצדק".
גם ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס הודיע כי מדינתו תכבד את הצו. "כל מי שיכול לסייע לו (לבית הדין) בביצוע עבודתו החיונית צריך לעשות זאת בדחיפות". לדבריו, "הצווים של בית הדין הפלילי הבינלאומי אינם יכולים להיות רציניים יותר", והוא הוסיף כי הצעד נגד נתניהו וגלנט הוא "משמעותי ביותר". שר החוץ של האיחוד האירופי התייחס לצווים, ואמר כי "צווי המעצר לנתניהו וגלנט אינם פוליטיים. החלטת בית הדין חייבת להיות מכובדת ומיושמת".
בהמשך, הודיעו הונגריה וארגנטינה כי לא יכבדו את הצו - בעוד שבריטניה לא התחייבה כיצד תפעל וקנדה הודיעה כי תציית לפסיקה . פטר סיירטו, שר החוץ של הונגריה, אמר כי מדובר ב"החלטה מבישה ומגוחכת. זה עתה קיימתי שיחת טלפון עם עמיתי, שר החוץ של ישראל גדעון סער, והבטחתי לו כי הונגריה מתנגדת בתוקף להפיכת מערכת המשפט הבינלאומית לכלי פוליטי, כפי שקרה במקרה זה". נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי אמר כי "ארגנטינה מביעה את אי-הסכמתה עם ההחלטה של בית הדין, שמתעלמת מזכותה הלגיטימית של ישראל להגן על עצמה מפני התקפות חוזרות של ארגוני טרור כמו חמאס וחיזבאללה".
דובר ממשלת בריטניה מסר: "אנו מכבדים את עצמאותו של בית הדין. לממשלה ברור שלישראל יש זכות להגן על עצמה, בהתאם לחוק הבינלאומי". לדבריו, בבריטניה, שסירבה להתחייב לקיים את פסיקת האג, מתנהל הליך משפטי פנימי שבסיומו ייקבע אם לכבד את הצווים בהתאם לחוק הבריטי. ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו נשאל על הצווים לנתניהו וגלנט, ואמר כי "על כולם לציית לדין הבינלאומי. אנחנו נציית לכל הפסיקות והתקנות של בתי הדין הבינלאומיים".
למרות זאת, ישנם מקרים חריגים בנוגע להתניידות בעולם של מי שהוצא נגדו צו : ב-2 בספטמבר אירחה מונגוליה את הנשיא פוטין והתעלמה מצו המעצר, למרות שהיא חברה בבית הדין. בשל כך, מונגוליה נדרשת למסור דין וחשבון למועצת בית הדין מדוע לא כיבדה את הצו.
לארה"ב לנתניהו לא תהיה בעיה לטוס, כי היא אינה חברה בבית הדין. אולם יתעוררו קשיים בנוגע לנתיב הטיסה לשם, שכן ייתכן שיהיו מדינות שלא יאפשרו למטוס "כנף ציון" לעבור במרחב האווירי שלהן. המשמעות היא שנתניהו יצטרך לזגזג בנתיב-לא-נתיב כדי להגיע לארה"ב.
4 צפייה בגלריה
נשיא ארגנטינה מיליי: "ההחלטה מתעלמת מזכות ישראל להגן על עצמה"
(צילום: REUTERS/Agustin Marcarian/File Photo)
4 צפייה בגלריה
בריטניה לא התחייבה לכבד את פסק הדין. מנהיג הלייבור קיר סטרמר
(צילום: AP Photo/David Cliff)
נתניהו וגלנט לא יוכלו לערער על צווי המעצר שהוצאו נגדם, ראשית בגלל שהצווים סודיים. לא היה מקרה שאדם שנגדו הוצא צו מעצר הגיש ערעור. ייתכן שנתניהו וגלנט יבקשו העתק של ההחלטה, ואז אולי ינסו לטעון נגדה - אך מדובר בהליך חריג ולא מקובל.
החלטת השופטים להוציא את צווי המעצר נגד ראש הממשלה נתניהו וגלנט, למרות הסנקציות והאיומים שהושמעו מצד ממשל טראמפ וחברי קונגרס בארה"ב, מעידה על נחישותם ואי-רתיעתם מפני לחצים בינלאומיים. לפי הערכות, השופט הצרפתי בהרכב הקדם-משפטי קיבל גיבוי מלא מממשלת מקרון - כאשר הדבר כבר משליך על האפשרות של נתניהו להגיע לצרפת.
האם נתניהו יוכל לנאום בעצרת האו"ם כשצו מעצר תלוי ועומד נגדו? זה לא יהיה פשוט. ייתכן שהאו"ם יסרב לאפשר לו לנאום. יש נוהג באו"ם שלא מזמינים מנהיג עם צו מעצר לנאום, אך אין כלל כזה.
האם נתניהו יכול לבטל את הצו? הוא יכול לטעון נגד הוצאת צו המעצר ולבקש להמיר אותו מצו מעצר לצו התייצבות. אולם היום זה תלוי בהסכמת השופטים.
מצבו של יואב גלנט טוב יותר בהקשר הזה, שכן החשש להמשך ביצוע העבירות לא קיים – מאחר שהוא כבר לא בתפקיד שר הביטחון.
בהיסטוריה של בית הדין קרו מקרים שהוא לא אישר בקשה להוצאת צווי מעצר, אך לא היה תקדים שבית הדין ביטל צווי מעצר שכבר הוצאו. בכל מקרה, מדובר ללא ספק בכתם שחור על מדינת ישראל - ועל מנהיגיה. הצווים נגד נתניהו וגלנט הם לכל החיים ולצמיתות – גם אחרי שיסיימו את תפקידיהם.
בית הדין בהאג יפיץ את הצווים לכל 124 המדינות החברות בו, וגם דרך האינטרפול (המשטרה הבינלאומית), כך שתיאורטית קיים מצב שמדינות שאינן חברות בבית הדין יממשו אותו. במצב כזה, לכאורה מדובר בעוד כמה עשרות מדינות לפחות שעשויות לפעול בהתאם לצווים. מעתה, כל נסיעה של נתניהו וגלנט לחו"ל משמעותה שהם מסתכנים במעצרם המיידי ובהסגרתם להאג.
בתוך כך, מקורות משפטיים אמרו שההחלטה בהאג מחזקת את הצורך במנגנון בדיקה עצמאי חיצוני לממשלה, שראש הממשלה - שנגדו יש כעת צו מעצר - לא יכול להתערב בהרכבו.
יצוין כי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה שיגרה בעבר מכתב לראש הממשלה, ובו כתבה כי "ועדת חקירה ממלכתית היא האמצעי להתמודדות עם הסיכונים החמורים והמיידיים הנשקפים למדינה במישור הבינלאומי ולהגנה עליה. טעמים אלה גם מתחזקים כי הממשלה תידרש לעניין זה בזמן הקרוב". כידוע, נתניהו דחה את עצת היועצת, והוא מבקש מטעמים פוליטיים להקים ועדת חקירה ממשלתית.
