בעוד ארצות הברית ממשיכה לגלות תמיכה חסרת פשרות בישראל, הנשיא האמריקני ג'ו ביידן משמיע לאחרונה יותר ויותר קולות ביקורתיים כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו והמחיר בחיי אדם בצד הפלסטיני. בבית הלבן ציינו כי ייתכן שאחת הסיבות המרכזיות לכך מגיעה מכיוונה של סגנית הנשיא, קמלה האריס, שדוחקת בבכירים להראות יותר דאגה פומבית לנזק ההומניטרי שגורמת ישראל בעזה.
3 צפייה בגלריה
סגנית הנשיא האריס שוחחה עם ביידן במטרה "לגלות יותר רגישות לפלסטינים"
(צילום: EPA /MARTIN DIVISEK)
בתקשורת האמריקנית דיווחו כי ביידן הוא בין הגורמים הרשמיים שהאריס דיברה איתם במטרה "לגלות יותר רגישות לאזרחים פלסטינים". בשיחות פנימיות על המלחמה בעזה, האריס טוענת שהגיע הזמן להתחיל לתכנן יותר בקפידה את ה"יום שאחרי", כדי לטפל בהריסות המלחמה לאחר סיום הלחימה.
בסביבתה של האריס אמרו ל"פוליטיקו" כי היא מאמינה שארצות הברית צריכה להיות "קשוחה" יותר כלפי נתניהו, וכי היא קוראת להיות "כוחנית יותר בחיפוש אחר שלום ארוך טווח ופתרון שתי המדינות". לדבריהם, הדחיפה של האריס לעצב את גישת הבית הלבן בנוגע למלחמה משקפת את המידה שבה ביידן ובכירי המפלגה הדמוקרטית הולכים כעת על חבל דק מול האגף הפרוגרסיבי והצעיר שלה.
במהלך ועידת האקלים בדובאי האריס התבטאה נגד הטקטיקה הצבאית של ישראל, אחרי שנפגשה עם מנהיגי מדינות ערב במקומו של ביידן שהודיע ברגע האחרון כי לא יוכל להשתתף בכינוס בגלל המלחמה. האריס חזרה והדגישה כי יש לישראל זכות להגן על עצמה, אך סייגה ואמרה כי "חשוב גם איך ישראל תתמודד עם המשימה הזאת". לדבריה, "אנחנו אומרים חד-משמעית: יש לכבד את המשפט ההומניטרי הבינלאומי. יותר מדי פלסטינים חפים מפשע נהרגו. היקף הסבל של האזרחים, התמונות והסרטונים המגיעים מעזה הם הרסניים. זה באמת קורע לב".
היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן ג'ייק סאליבן נדרש אז להתייחס לפערים בין דברי הסגנית לדבריו של הנשיא, והסביר כי אין הבדל בין תפיסותיהם. גם בלשכתה של האריס מיהרו להבהיר כי השניים מיושרים לגמרי, ושללו את הדיווחים על פערים ביניהם. אך האמת היא שלאורך השנים האריס נחשבה כקשובה יותר לביקורת מהשמאל, ונחושה יותר ליישר קו עם האגף הפרוגרסיבי והבועט יותר של המפלגה הדמוקרטית כמו חברי ה"סקוואד".
בעלה של האריס, דאגלס אמהוף, הוא יהודי שלקח על עצמו מאז היבחרה את תפקיד הגישור הלא רשמי בין הממשל לקהילה היהודית. אמהוף מדבר נגד אנטישמיות, ונגד אנטי-ציונות במסווה של אנטישמיות בהזדמנויות רבות. האריס מצידה סיפרה לאחרונה שיש לה חברה קרובה שאיבדה קרובי משפחה חפים מפשע במלחמה בעזה. "זה טרגי לחלוטין כשיש בכל מקום אובדן של חיים חפים מפשע, של אזרחים חפים מפשע, של ילדים", אמרה. עם זאת, היא נוהגת להשתמש לא פעם בשפה חזקה יותר כשזה נוגע למחויבות של ארצות הברית ובנות בריתה לא לפגוע באזרחים.
כאישה השחורה, וגם ההודית הראשונה בהיסטוריה שהופכת לסגנית הנשיא האמריקני, האריס נושאת את דגל הצדק החברתי והגיוון בממשל, ומשלימה בצורה די מושלמת את נקודות החסך של בייידן הלבן בן ה-81. היא למשל הייתה זאת שהאיצה בביידן לוודא שהוא מגנה את האיסלאמופוביה, במקביל להתבטאות נגד אנטישמיות, ודחפה להכניס שורה המגנה שנאת מוסלמים בנאומו ב-10 באוקטובר על פרוץ המלחמה.
בעבור כל אלה היא זוכה לנקודות זכות בקרב חלקים מסוימים במפלגה, שמתנגדים לתמיכתו הבלתי מסויגת של ביידן בישראל מאז ה-7 באוקטובר. אך לא בטוח שכל זה עוזר לה מבחינת דעת הקהל הכללית. הסקרים האחרונים מראים כי 20%-40% מהמצביעים הרשומים בארצות הברית היו בעלי דעה חיובית על האריס, בעוד כ-50%-60% החזיקו בדעה שלילית. לדברי מומחים, זה לא בהכרח מה שהיא עושה או אומרת, אלא הנושאים שהיא אמונה עליהם ומעוררים המון מחלוקת במדינה בימים אלה - בהם הגירה. כך או כך האריס תמשיך להיות עם היד על ההגה כדי לוודא שביידן, ולו לרגע, לא סוטה חלילה מהנתיב של המפלגה הדמוקרטית.
