נראה כי חמאס פתר למקבלי ההחלטות בישראל את "דילמת רפיח". סיום השיחות בקהיר בעניין החטופים מבלי שהושגה הסכמת חמאס למתווה הישראלי-אמריקני לעסקה, וכן שיגורי הרקטות והפצמ"רים מרפיח לשטח ישראל - שמהם נהרגו סמ"ר ראובן מרק מורדכי אסולין (19) מרעננה, סמ"ר עידו טסטה (19) מירושלים וסמ"ר טל שביט (21) - מובילים להחלטה בכיוון אחד: צה"ל צריך לתמרן ברפיח מיד.
מוקדם יותר היום כונס הקבינט לניהול המלחמה, וכנראה דן באפשרות זו. צריך רק לקוות שהדיון הוא באיזה מתווה מבין אלה שצה"ל הכין והתאמן עליהם יש לבחור ולתת לצה"ל הוראה לבצע. זה צריך לקרות בהקדם האפשרי כדי שהלגיטימציה הבינלאומית והאמריקנית לא תתפוגג, וכדי לנצל את חלון ההזדמנות שנוצר לפרק סופית לפחות את הכוח הצבאי של חמאס ברצועה.
הפסקת השיחות בקהיר על עסקת החטופים עם משלחת החמאס מעידה שלסינוואר ואנשיו לא בוער שום דבר. אין עליהם שום לחץ משמעותי להגיע לעסקת חטופים חלקית או גדולה, להפך - יש להם עכשיו אינטרס ברור למשוך את המשא ומתן במשך שבועות ואולי אפילו חודשים. זאת בהנחה - לא בלתי סבירה מבחינתם - שהלחץ הבינלאומי והלחץ הפנימי בישראל של מחאת משפחות החטופים והתומכים בהן יכריחו לבסוף לא רק את שרי הקבינט המצומצם, אלא גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים סמוטריץ' ובן גביר, להסכים לסיום המלחמה.
כך שלמדינת ישראל לא נותרה למעשה ברירה אחרת אלא להפעיל את המנוף הצבאי על חמאס, והמנוף היחיד שיש בידי ישראל כעת בעניין הזה הוא תמרון לתוך רפיח ולתוך אזור מחנות המרכז, ואולי אפילו פעולה עצימה חוזרת בצפון הרצועה. צמצום הסיוע ההומניטרי כמנוף לחץ לא בא בחשבון בגלל שזה יעמיד אותנו בעימות ישיר עם הממשל האמריקני ועם הקהיליה הבינלאומית. אבל הפעלת המנוף הצבאי בשעה שחמאס מראה סרבנות עיקשת כתוצאה ישירה מהלחץ האמריקני על ישראל - זה ייתכן.
4 צפייה בגלריה
חמאס לא חושש מכניסת צה"ל לרפיח בתנאים הנוכחיים. אוהלי עקורים בעיר
(צילום: Ibraheem Abu Mustafa, רויטרס)
שיגורי הרקטות והפצמ"רים היום לעבר שטח ישראל הם הוכחה פשוטה לכך שמדינת ישראל לא יכולה להרשות שלחמאס ולג'יהאד האיסלאמי ימשיך להיות כוח סדיר צבאי פעיל ברצועת עזה, אפילו אם מדובר במובלעת קטנה יחסית באזור רפיח. זה לא רק מפני שנהרגו ונפצעו לוחמים, ולא רק מפני שנפגע בית בקיבוץ כרם שלום, אלא מפני שהירי היום מרצועת עזה מוכיח שכל עוד ישנם גדודים מתפקדים של חמאס ושל הג'יהאד באזור כלשהו ברצועה, תושבי הנגב המערבי לא יוכלו לחזור לבתיהם.
היו אומנם לאחרונה ניסיונות שיגור גם מצפון הרצועה, ששם צה"ל תמרן ועשה זאת בהצלחה, אבל מרגע שהצבא יצא התחדשו פה ושם השיגורים, אך השיגורים האלו היו כושלים ברובם וחלקם הגדול נפל בכלל בשטח הרצועה. מדובר היה ברקטות בודדות או בפצמ"רים בודדים ששוגרו בצורה ספורדית ובלי תכנון.
נראה כי מה שהיה היום ברפיח הוא שיגור מתוכן על פי מודיעין אל מטרות מוגדרות ובתיאום צבאי מלא, כפי שצבא הטרור של חמאס הוכיח שהוא מסוגל לעשות. השיגור תואם, ככל הנראה, ממרכז אחד וכוון לעבר מטרה והתבצע בשיטה על פי מודיעין מתוך כוונה לגרום לנפגעים בקרב כוחותינו ועל ידי כך להשיג מטרה כפולה - הוכחה לעולם המוסלמי והפלסטיני שחמאס לא נכנע וכי הוא אינו חושש מכניסה של צה"ל לרפיח בתנאים הנוכחיים.
4 צפייה בגלריה
הצבא הכין כמה מתווים לפעולה ברפיח, הקבינט יבחר אחד. כוחות צה"ל בסמוך לעיר
(צילום: EPA/ATEF SAFADI)
למרות הצער על הנפגעים בקרב אנשינו, מדינת ישראל לא זקוקה להוכחה טובה יותר לעולם וגם פנימה שפעולה ברפיח נחוצה לא רק כדי לסלק את איום חמאס והג'יהאד על ישראל ולמנוע את שיקום כוחו הצבאי בחלקים אחרים של הרצועה, אלא גם כדי להגיע לעסקת שחרור החטופים בלי שחמאס יוכל לגרום לישראל להפסיק את המלחמה ולהציג את עצמו כמנצח בה.
הנסיבות שבהן נהרגו הלוחמים כתוצאה ממטח הרקטות והפצמ"רים, שהיה צפוי, צריכות להיחקר עד תום במטרה להפיק לקחים. נקווה שלא הייתה כאן רשלנות מצד מישהו או מישהם, אבל גם אם הייתה רשלנות או פעולה לא נכונה בצד הישראלי, אין זה משנה את השורה התחתונה והיא שצה"ל חייב להיכנס לרפיח, ובה בשעה צריך לחזור ולהבהיר - יש לעשות את זה בשכל.
יש כמה מתווים שצה"ל הכין והתכונן אליהם בהתאם להיקף הפעולה והצורך לפנות את אוכלוסיית הפליטים שנמצאת בעזה. אפשר להעריך שקבינט המלחמה יבחר באחד מהם, וייתן את ההוראה בלי דיחוי.
