שעות אחדות לאחר שצפון קוריאה שיגרה לים שני טילים בליסטיים לטווח קצר, שכנתה מדרום הודיעה היום (ד') כי שיגרה גם היא טיל בליסטי – מצוללת. שיגורי הטילים הללו, שמגיעים אחרי שצפון קוריאה הודיעה ביום שני כי שיגרה טילי שיוט חדשים שכנראה מסוגלים לשאת נשק גרעיני, מוסיפים כעת למתיחות הגוברת בחצי האי הקוריאני, בצל המבוי הסתום בשיחות השלום בין פיונגיאנג לסיאול.
על הניסוי בדרום קוריאה הודיעה הבוקר לשכתו של הנשיא מון ג'יאה אין, שמסרה כי הוא נכח בשיגור התת-ימי מצוללת מדגם חדש שמונעת בעזרת דיזל ומשקלה 3,000 טונות. הצוללת, "דושאן אן", מכונה על שם פעיל העצמאות הקוריאני אן צ'אנג-הו. דרום קוריאה היא המדינה הראשונה בעולם ללא נשק גרעיני שמחזיקה כעת ביכולת לשגר טילים בליסטיים מצוללות: מדינות אחרות שפיתחו יכולות שכאלו, שש במספר, עשו זאת בדרך כלל כדי לספק להן דרך נוספת להביא את הנשק הגרעיני אל יעדו.
לשכתו של מון לא מסרה פרטים נוספים על הטיל החדש, אולם לפי דיווח בסוכנות הידיעות הקוריאנית "יונהאפ", הטיל מבוסס על טיל בליסטי יבשתי בשם "היונמו 2-B", והוא מכונה "היונמו 4-4". לטיל המקורי, זה שמשוגר מהיבשה, יש טווח של כ-500 ק"מ. בלשכתו של מון מסרו כי הטיל החדש יסייע בחיזוק יכולת ההגנה העצמית של דרום קוריאה – מה שיתרום לטענתה ל"שלום" בחצי האי הקוריאני.
בסוכנות הידיעות AP מציינים כי הכרזה פומבית שכזו מצד דרום קוריאה על ניסויים בטילים חדשים שהיא מפתחת היא מהלך חריג. פרשנים מעריכים כי ייתכן שממשלתו של מון, שחתרה לאורך השנים האחרונות לפיוס מול השכנה מצפון, מנסה כעת לענות לביקורת שהיא סופגת מבית – על כך שהיא "רכה" מדי ביחסה למשטרו של הרודן קים ג'ונג און.
דרום קוריאה, יצוין, מפתחת בשנים האחרונות שורה של טילים חדשים, בהם טילי שיוט שצפויים להפוך למבצעיים בעתיד הקרוב, וטילים בליסטיים שמטרתם לאפשר "מתקפות-נגד מוחצות", לשון הודעת לשכתו של הנשיא מון.
דרום קוריאה פועלת גם לפתח משגרי לוויינים הפועלים על בסיס דלק מוצק, במסגרת תוכנית לשיגור לוויין צבאי עד סוף העשור. את חלק מהטילים סיאול מפתחת על מנת לספק לה יכולת לפגוע בבונקרים משוריינים ובמנהרות שבנתה בשטחה צפון קוריאה, במסגרת היערכותה של דרום קוריאה לאפשרות שארה"ב תסיג חלק מכוחותיה מהמדינה – כיום מוצבים בדרום כמעט 29 אלף חיילים אמריקנים.
את ההכרזה על הניסוי עשתה כאמור סיאול שעות אחדות לאחר שהצבא הדרום קוריאני הודיע כי זיהה שיגור של שני טילים בליסטיים קצרי-טווח ממרכזה של צפון קוריאה אל הים שבין חצי האי הקוריאני ליפן. לפי סיאול, הטילים שוגרו למרחק של 800 ק"מ.
בצבא האמריקני אמרו כי השיגור מדגיש את סכנותיה של תוכנית הטילים הלא-חוקית של צפון קוריאה – מועצת הביטחון של האו"ם אסרה על פיונגיאנג לפתח טילים בליסטיים – אולם הדגישו כי השיגור עצמו לא העמיד בסכנה את הכוחות האמריקניים או את כוחותיהן של בעלות בריתה של וושינגטון. עם זאת, ראש ממשלת יפן יושיהידו סוגה פרסם הודעה חריפה שבה כינה את השיגור מצפון קוריאה "שערורייתי", ואמר כי הוא מסכן את שלומה וביטחונה של יפן. "ממשלת יפן נחושה להגביר את הערנות ואת המעקב שלה על מנת להתכונן לכל תרחיש", הוסיף.
שיגור הטילים הבליסטיים על ידי פיונגיאנג מגיע יומיים בלבד לאחר שזו הודיעה כי שיגרה טילי שיוט ארוכי טווח מדגם חדש, בניסוי שלטענתה הושלם בהצלחה. סוכנות הידיעות הצפון קוריאנית הרשמית KCNA דיווחה אז כי הטילים פגעו במטרות במרחק של 1,500 ק"מ בים, במים הטריטוריאליים של המדינה – טווח שבו נכללים כלל המתקנים הצבאיים של ארה"ב ויפן באזור. KCNA תיארה בדיווח שלה את טילי השיוט החדשים כ"נשק אסטרטגי בעל משמעות רבה" – רמז כנראה לכך שהם פותחו מתוך מטרה לשאת ראשי קרב גרעיניים.
אותם ניסויים בטילי השיוט החדשים הם הראשונים שפיונגיאנג ערכה מאז מרץ, אז שיגרה שני טילים בליסטיים לעבר הים ליד שטחה הימי של יפן. צפון קוריאה ערכה ניסוי בטילי שיוט גם בסוף ינואר, שעות ספורות לאחר שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן נכנס לתפקידו. פיונגיאנג ממשיכה בשנים האחרונות לפתח את תוכנית הגרעין והטילים הבליסטיים שלה – שבעקבותיה היא נתונה לסנקציות בינלאומיות. לפני כשבועיים פרסמה הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) דו"ח שבו העריכה כי צפון קוריאה חידשה את הפעילות בכור הגרעיני שבו היא מייצרת פלוטוניום ביונגביון, צעד שיוכל לסייע לה להרחיב עוד יותר את ארסנל הנשק הגרעיני שלה.
ניסויי הטילים האחרונים, והדיווח על חידוש הפעילות באתר הגרעין ביונגביון, מגיעים כשברקע כאמור המבוי הסתום בשיחות על שלום בחצי האי הקוריאני, ופירוזו מנשק גרעיני. השיחות נקלעו למשבר ב-2019, בפסגה השנייה בין הנשיא האמריקני דאז דונלד טראמפ לרודן קים ג'ונג און, בין היתר על רקע דרישתה של פיונגיאנג להקלה משמעותית בסנקציות, מבלי שהתחייבה לפירוז מנשקה גרעיני. משטרו של קים דחה עד כה ניסיונות מצד ממשלו של הנשיא ביידן לחדש את התהליך הדיפלומטי, ודרש מוושינגטון לנטוש את המדיניות "העוינת" שלה.