דבריו של נפתלי בנט בפתח ישיבת הממשלה על הפליטים מאוקראינה
אגף נתב״ג של משרד העלייה והקליטה קיבל מפרוץ הלחימה את פניהם של כ-4,110 עולים, ובהם כ-2,460 עולים מאוקראינה, היתר ברובם מרוסיה. ביממה הקרובה ינחתו בישראל כ-340 עולים נוספים מאוקראינה, בשתי טיסות ממולדובה ושרת העלייה והקליטה פנינה תמנו שטה מעריכה שבשבוע הקרוב נחצה את רף ה-7,000 עולים חדשים.
משרד העלייה והקליטה משכן כרגע את העולים בחדרי מלון ששכר, בעוד שרבים מהם מתגוררים עם קרובי משפחה. בשני המקרים, לא מדובר בפתרון לטווח הארוך. בכדי לתת מענה לאלפי העולים שכבר הגיעו, משרדי העלייה והקליטה ומשרד השיכון הובילו החלטת ממשלה שעברה היום. החלטת הממשלה קובעת שיוקם צוות מיוחד שימצא פתרונות דיור מידיים וכ-1,200 מבנים ציבוריים יושמשו באופן מיידי, אלא שבינתיים משרד האוצר אישר לתקצב רק כ-400 דירות.
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר היום בישיבת הממשלה כי "אנחנו נערכים בימים אלה לקליטת עולים וזכאי חוק השבות, עם כל החבילה שהמדינה צריכה לספק לעולים: סל קליטה, סיוע בדיור, חינוך, ובראש ובראשונה חיבוק גדול. מקביל, אנחנו, כעם וחברה, נעזור באופן הומניטרי לאזרחי אוקראינה ששוהים כאן באופן זמני, לכמה שבועות, או חודשים, עד שיירגע המצב שם. אני רואה שיש משפחות רבות שמארחות בתקופה הקרובה, וזה חשוב מאוד".
ילדי העולים שנמלטו מאוקראינה מתחפשים בפורים
(צילום: דוברות עיריית נוף הגליל)
עולים חדשים מאוקראינה הגיעו בטיסת הסוכנות היהודית
(צילום: שירה קרישר, דוברות והסברה משרד העלייה והקליטה)
החלטת הממשלה שקידמו תמנו שטה ושר השיכון אלקין בשיתוף שר האוצר ליברמן, כוללת השמשה של 1,269 דירות במבנים ציבוריים שאמורות לתת מענה לכ-7,000 עולים. מדובר בדירות באכסניות נוער, מעונות סטודנטים - דירות שצריכות שיפוץ כך שיהיו מבנים ראויים לאכלוס משפחות. התכנון הוא שבתוך כחודש אותן דירות יהיו זמינות לכניסת העולים החדשים שכרגע שוהים במלונות במימון משרד העלייה והקליטה ואלה שצפויים עוד להגיע.
על אף הצורך הבהול באותן דירות, משרד האוצר נתן אור ירוק לעת עתה רק ל-400 דירות שישופצו על חשבון המדינה. יחד עם זאת, שר האוצר הדגיש שלא תהיה בעיה תקציבית בקליטת העולים והתקצוב יהיה הדרגתי. בנוסף, החלטת הממשלה קובעת כי יוקם צוות דיור ייחודי שיכלול מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יאיר פינס, מנכ"ל משרד השיכון אביעד פרידמן ומנכ"ל משרד העלייה והקליטה רונן כהן. מי שיפקח על הצוות הוא הפרויקטור שמונה לאחרונה לנושא העלייה מחבר העמים, מאיר שפיגלר. הצוות יצטרך לעבוד בקצב מזורז ולהביא לאישור קבינט העלייה והקליטה או לאישור ממשלה את התכנית המלאה תוך 14 יום.
הבריחה מאוקראינה: היהודים שעלו לישראל והגיעו לנתניה
(צילום: משי בן עמי)
ריאיון עם מ"מ שגריר ישראל באוקראינה
(צילום: משי בן עמי)
במשרדי השיכון והקליטה היו מעדיפים כבר עכשיו לקבל אור ירוק לשיפוץ כלל הדירות שבמלאי כדי לתת בתור התחלה מענה ל-1,200 משפחות. על פי קצב העלייה הנוכחי, מסתמן כי לא יהיה מנוס מסבסוד מסיבי של המדינה לשכירות מיוחדת לעולים: או שהיא תשכיר את הדירות בחוזה ארוך טווח או שהיא תיתן סיוע ממשרדי השיכון והקליטה שהוא סיוע מוגדל, שלפי דברי השרה תמנו שטה בקבינט העלייה והקליטה יעמוד על כ-4,000 שקל למשפחה. השר אלקין אמר שסבסוד דירות והקמת מתחמי קראוונים כפי שהיו בשנות ה-90 יעלו בערך אותו דבר- כמיליארד שקל ולכן העדיפות היא לדירות ארוכות טווח.
תמנו שטה אמרה כי על המדינה להתגייס למתן פתרונות דיור יצירתיים עבור העולים החדשים שנמלטו מהמלחמה. "קראוונים זה הפתרון האחרון, אני רוצה קודם למצות את כל הכלים - מתן דיור ציבורי למבוגרים ומשפחות ודיור בר השגה שהעולים יוכלו לרכוש עם מענק משמעותי מהמדינה". עוד אמרה השרה כי "האתגר הגדול ביותר לקליטת העולים ללא ספק הוא דיור קבע בתקופה שיש משבר דיור בישראל". בנוסף לכל, שר השיכון אלקין מתעקש שמתן אותן דירות מסובסדות לא יבוא על חשבון הישראלים שעומדים בתור לדיור בר השגה.
לפי ההחלטה שאושרה, במסגרת ההיערכות להגדלת העלייה בטווח הקצר יינתן סיוע בשכר דירה; ישופצו מבנים בבעלות משרד הבינוי והשיכון ויועמדו לרשות העולים; יאתר וימוצה פוטנציאל של דיור זמין בטווח הקצר לטובת היערכות לאפשרות של מחסור בפתרונות דיור זמינים לקליטת עולים.
בטווח הבינוני: איתור מתחמים למגורים זמניים, לרבות במחנות צה"ל שפונו, לצד קידום תכנית מתאר ארצית מפורטת להצבת דיור זמני בהתאם לתרחישי הייחו; היערכות להגדלת מלאי הדיור היביל, והקמתם בפטור מהיתר; בחינת אפשרות לקבוע בהוראת שעה פיצול דירות לטובת שיכון לעולים.
כחלק מהיערכות לטווח הארוך ייבחנו צעדים לטובת הגדלת ההיצע בשוק הדיור ותיקוני חקיקה נדרשים; ימופו חסמי דיור ויקודמו תכניות הכוללות מספר רב של יח"ד, קיצור הליכי רישוי, עידוד תכנון ומימוש בקרקע פרטית ועידוד מימוש מגרשי מגורים והשבת מגרשי מגורים שלא מומשו לידי המדינה.
בנוסף, במסגרת ההחלטה יגובשו הצרכים המוניציפליים הנובעים מאתגרי הקליטה בתחומי החינוך, הרווחה וחיזוק המעטפת הקהילתית, תוך שיח שוטף עם השלטון המקומי. עוד יתוגברו המענים הנדרשים לעולים במסגרת השירותים הניתנים היום לכלל העולים החדשים.
כדי להתמודד עם הביקוש הרב לעלות לישראל, אגף נתב״ג של משרד העלייה והקליטה תוגבר בחיילים בשירות סדיר ומילואים דוברי השפה הרוסית והאוקראינית שיסייעו בהליכי המיון והקליטה. תמנו שטה אמרה כי "השבועות האחרונים מסמנים לנו תנופה גדולה במגמת העלייה לישראל, ולכן אנו פועלים כל הזמן לקליטת עולים בצורה יעילה ומיטבית לטווח הקצר ולטווח הארוך".
במקביל, נמשכים המאמצים במציאת פתרונות לקליטה מהירה של העולים. מרכז השלטון המקומי והאזורי הקימו הבוקר יחד עם פיקוד העורף, מטה חירום לאומי ממשלתי בניהול הפרויקטור מאיר שפיגלר. המטה בראשות יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, יהווה זרוע מרכזית לתאום בין משרדי הממשלה לרשויות הקולטות לפיקוד העורף ולגופים המתנדבים ברשויות.
בימים הקרובים ייערך מיפוי מקיף של פוטנציאל הקליטה ברשויות, אליו יתווספו הפתרונות מהמדינה בתחום השיכון והדיור על מנת להגדיל את ההיצע ולאפשר קליטה מיטבית לכל מי שמגיע. חיים ביבס, יו"ר מרכז שלטון מקומי אמר הבוקר כי "השלטון המקומי רואה את המבצע כמשימה לאומית הומניטרית וציונית גם יחד , ברשויות הקולטות נספק לעולים את מלוא השירותים : מגורים, ציוד, הקניית שפה, חינוך, רווחה, שירותי פנאי והפניות לשירותי בריאות ותעסוקה". פרויקטור המנהלת ומנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, הוסיף כי ״רק עבודה מסודרת ושת״פ מלא עם בעלי הידע והניסיון תבטיח תהליך טוב, יעיל, מאיר פנים ומזמין למגיעים לארץ״.
גם גופים פרטיים נחושים לסייע במציאת תעסוקה לעשרות אלפי העולים החדשים שצפויים להגיע השנה מאוקראינה, רוסיה והמדינות הסמוכות. מרכז לאודר לתעסוקה בנגב בתמיכת JNF ארה"ב, נערך למציאת מאות מקומות עבודה בדרום לעולים חדשים מרוסיה ואוקראינה. נשיא הקונגרס היהודי העולמי רונלד לאודר אמר: "העלייה הצפויה לישראל תשמש דחיפה דרמטית לציונות, לנגב והגליל, ואנחנו כאן כדי לתמוך ולסייע".
ובכל זאת קיים החשש שלמרות שרוב העולים מגיעים עם מקצוע והשכלה אקדמית, הניסיון התעסוקתי שלהם לא יוכר בארץ. בכדי לעשות את התיאום בין מקצועות העולים להיצע בשוק, מדינת ישראל תצטרך לסייע להם בלימוד השפה והסרת חסמים ביורוקרטים ככל שניתן.
