מנדי בולטון, נער בן 13 מכפר חב"ד, נפטר אתמול (יום שני) לאחר התקף לב פתאומי שנגרם בשל הפרעת קצב מולדת, במהלך השתתפותו באירוע בר מצווה ביום רביעי האחרון. ישראל, אביו של מנדי, שיתף פוסט כואב ומרגש שבו גולל את סיפור חייו של בנו, שסבל במשך שנים מחרמות ומבריונות בבית הספר, וקרא להורים לקבל אחריות על התנהגות ילדיהם.
"עבר יום מאז שאתה לא איתי", כתב בולטון. "24 שעות שבהן נשמתך הזכה והטהורה עלתה השמיימה. עשרות אלפי אנשים פנו אליי והודיעו על מעשים טובים ותפילות. עשינו הכול כדי להציל אותך, אבל השליחות שלך בעולם החיים הסתיימה, עכשיו התור שלנו".
האב תיאר את ההתעללות שעבר מנדי כבר בכיתה ד', שכללה חרם כיתתי שאחד הילדים הנהיג. "פנינו למחנך, למנהל, להורים, ללא הצלחה גדולה. למדתי שאסור לי לסמוך על המערכת. לקחנו את מנדי על חשבוננו לטיפולים שיעניקו לו תמיכה וביטחון עצמי גבוה יותר, ונראה לאט־לאט שהמצב מסתדר", אמר.
הוא הוסיף: "עדיין מדי פעם היה צץ ילד או קבוצה שהייתה פוגעת בו. למודי ניסיון היינו פונים למחנך או לצוות, אבל לא באמת מצפים למשהו מהצד הזה. אני ואמא של מנדי, שלא הייתי יכול להתפלל לאמא טובה יותר לבן שלי, היינו עוטפים אותו ותומכים בו, והוא אכן היה יוצא חזק יותר ואפילו הצליח להתחבר לאותו הילד שניהל נגדו חרם בכיתה ד'".
לדבריו, יומיים לפני אירוע בר המצווה כבר הבין שמשהו עובר על בנו. "ביום שני האחרון הוא ישן אצלי. הרגשתי שמשהו עובר עליו אז הזמנתי אותו להתכרבל איתי במיטה. הוא נכנס למיטה, אמרנו 'לילה טוב' אחד לשני, ואז הוא החל לבכות, בכי כואב, היסטרי", סיפר האב. "כששאלתי מה קרה, הוא אמר שכל הילדים בכיתה צחקו על משהו במראה שלו, וכשאמר למחנך, המחנך התעלם. חיבקתי אותו, הרגעתי אותו ועודדתי אותו. ניסיתי לפנות לצוות, ללא מענה. אבל עקבתי אחריו, ולמחרת ביום שלישי צלצלתי אחרי הלימודים, והוא עדכן אותי שהיום היה בסדר".
ביום האירוע, סיפר האב, מנדי היה במצב רוח טוב במיוחד, אך במהלך בר המצווה – כך לפי צילומים שהגיעו אליו – התרחשו כמה תקריות שגרמו לבנו לצאת החוצה נסער ובוכה. "הוא בא אליי שמח אחרי הלימודים, ואמר לי 'אבא, היום היה הרבה יותר טוב'", ציין בולטון.
"מנדי נכנס לאירוע שמח. הוא הצטלם עם נער בר המצווה כשהוא מחייך באמת – אני יודע לזהות – ישב עם כמה חברים שלו והצטלם גם איתם. מפה יש לי חוסר מסוים, אבל לפי מה שהבנתי, הוא נגע לצלם בעמוד. הצלם צעק עליו, מנדי נפגע. הבנתי שהיה גם איזשהו מעגל מאולתר של חברים שרקדו (הלהקה עדיין לא התחילה), וכנראה רצה להצטרף ולא נתנו לו. לא יודע מי היו החברים, אם זה אכן היה או אם זה קרה לפני או אחרי הצלם".
הוא ציין: "למעשה, אחרי התקריות האלה מנדי יצא פגוע, בוכה ונסער. הוא ישב על ספסל ובכה, ובזמן הזה חברים שלו יצאו להרגיע אותו – ללא הצלחה. באיזשהו שלב הוא גם צעד על הדשא ונפל. בהתחלה חשבנו שמרגע הנפילה עד שמצאו אותו הוא היה ללא דופק. אבל בתיעודים חדשים רואים שחבר שלו ניגש אליו, ואז ניגש אליו הזמר של הלהקה ואז עוד מישהו. זאת אומרת, היה סמן שהוא היה על הדשא ועדיין בכה בהכרה. באיזשהו שלב השאירו אותו כנראה להירגע, ואז קרתה הפרעת הקצב. דקה או שתיים לאחר מכן המורה שלו משנה שעברה בא מהחניה, ומצא אותו לא נושם וללא דופק".
האב הודה לאלו שניסו להציל את בנו, אך הוסיף: "הפרעת הקצב היא מום מולד. היא לא נוצרה בעקבות משהו, אבל השם בחר שהיא תקרה בדיוק בזמן ובמקום שהיא קרתה". למרות הכאב העצום, האב לא מאשים את הילדים במותו של בנו: "אני לא מאשים את הילדים במותו של מנדי. אם יש להם על מה לבקש סליחה, שיבקשו, אבל העיקר שילמדו מזה".
עם זאת, האב פנה בבקשה להורים לשים לב להתנהגות ילדיהם: "אני לא מצפה מהצוות, כי למדתי שהוא טוב בלדבר ואלוף בלטאטא, אז הבעיה הזאת היא הקטנה בכל המערכת הזאת. אני כן פונה להורים. זה הילד שלכם, אל תקומו בוקר אחד ותגידו 'לא ידענו שהוא כזה'. שבו איתו, דברו איתו, תשאלו אם יש ילד שהוא פחות אוהב. איך זה מתבטא? מה הוא עושה בנידון? יש ילד שאחרים מציקים לו? תבדקו גם את עצמכם – האם בבית אתם מדברים רעה באנשים אחרים? מזלזלים בהם, מחשיבים אותם פחות? הילד שלכם רואה ועושה. או אולי הילד שלכם הוא מהצד הנפגע, והוא מחפש את התמיכה והעידוד אצלכם. אל תשאירו את האחריות אצל אחרים".
