לאליאן גונזלס יש אותן עיניים גדולות ומדברות כמו לפני 23 שנה, כשהעולם כולו עקב אחרי קרב המשמורת הבינלאומי שהפך אותו לסמל ולפנים של היחסים המתוחים בין קובה לארה"ב. עכשיו, בגיל 29, אחרי שנים שבהן הורחק מאור הזרקורים, הוא עולה על אחת הבמות המרכזיות ביותר שיש – הפרלמנט של קובה, שלחבר בו הוא נבחר באפריל האחרון. ממקום מושבו בקפיטול של הוואנה הוא מקווה לעזור לבני עמו, בימים שבהם ההגירה אל מחוץ למדינה נמצאת בשיא, והמתיחות בין קובה לבין שכנותיה גואה.
6 צפייה בגלריה
התמונה שזכתה בפוליצר. הרשויות פורצות לבית המשפחה במיאמי ודורשות את אליאן
(צילום: AP / Alan Diaz)
6 צפייה בגלריה
גונזלס בהוואנה. "מכבד את מי שבחר ובוחר לעזוב, כמו אמא שלי"
(צילום: AP / Ramon Espinosa)
"מכאן בקובה אנחנו יכולים לעשות הרבה כדי שתהיה לנו מדינה חזקה יותר, ואנחנו חייבים את זה לקובנים", אומר גונזלס בריאיון בלעדי לסוכנות הידיעות AP שפורסם בסוף השבוע. "זה מה שאני הולך לעשות במסגרת התפקיד שלי – לתרום להפיכתה של קובה למדינה טובה יותר".
גונזלס, נזכיר, נגרר לאור הזרקורים הגאופוליטי בנובמבר 1999, כשהיה בן חמש. אמו, שנפרדה מאביו, לקחה אותו אז למסע המסוכן לארה"ב יחד איתה ועם בן זוגה החדש: השלושה עלו על סירה של מהגרים קובנים שיצאה בדרך לפלורידה, אבל כשהתקרבה אל החוף התהפכה הסירה, ו-11 בנוסעיה מתו, בהם האם ובן הזוג. גונזלס ושני נוסעים נוספים שרדו, ושני דייגים מצאו אותו נסחף בתוך צמיג בים הפתוח, כ-5 קילומטרים מחופי פלורידה. השניים חששו למסור אותו למשמר החופים, בשל הדאגה שיוחזר לקובה, אך לבסוף עשו זאת.
אחרי שהובא אל החוף קיבל גונזלס מקלט מהרשויות בארה"ב ועבר לגור אצל קרובי משפחתה של האם, אנשי הקהילה הקובנית הגדולה שגרה במיאמי ושאותה נוהגת ממשלתה הקומוניסטית של קובה לתקוף קשות. בקובה עצמה, בינתיים, התחנן אביו של אליאן אל הנשיא דאז, הרודן פידל קסטרו, שיעזור לו. קסטרו הוביל מחאה שבה השתתפו מאות אלפי בני אדם בדרישה שארה"ב תחזיר את אליאן למולדתו, כשמנגד בפלורידה דורשים ארגוניהם של גולים קובנים המתנגדים לקסטרו להשאירו במיאמי.
6 צפייה בגלריה
גונזלס עם קרובי משפחתו במיאמי בשנת 2000, לפני שהוחזר בכוח לקובה
(צילום: AP / Alan Diaz)
המאבק בין ארה"ב לקובה על עתידו של גונזלס עורר עניין בינלאומי עצום, והפך לסמל היחסים המתוחים בין וושינגטון להוואנה, מי שהייתה במשך שנים בעלת בריתה של ברית המועצות, האויבת הגדולה ביותר של האמריקנים. בסופו של דבר קבעה התובעת הכללית של ארה"ב ג'נט רנו כי יש להחזיר את אליאן לאביו, אבל קרוביו של גונזלס סירבו. כשהמשפחה מיאנה למסור אותו פרצו סוכנים חמושים של רשויות ההגירה אל ביתה במיאמי, והוציאו ממנו את אליאן הקטן בכוח. הצלם אלאן דיאז מסוכנות AP תיעד את הרגע ההוא, והתמונה שבה נראה אחד הסוכנים מכוון רובה אל אליאן וקרוביו שברה לבבות ברחבי העולם כולו וזיכתה בהמשך את הצלם בפרס פוליצר.
המוות של אמא שלי היה נטל, אבל אבא נלחם
אחרי שאליאן גונזלס הוחזר לקובה מנע אביו כמעט לחלוטין מכלי התקשורת להתקרב אל הילד. מרחוק יכלו מדי פעם העיתונאים ודורשי שלומו לראות אותו משחק עם ילדים אחרים או מלווה את אביו לאירועים פוליטיים, וידוע כי השליט פידל קסטרו נהג לבקרו מדי פעם ביום הולדתו. הריאיון שהעניק כעת גונזלס ל-AP, אם כן, איננו דבר שכיח. "העובדה שאמא שלי לא הייתה לצדי הייתה קשה, וזה היה נטל עליי, אבל זה לא היה מכשול, כי אבא שלי עמד לצדי ונלחם עבורי", הוא מספר בו.
6 צפייה בגלריה
"לחזק את קובה, אנחנו חייבים את זה לקובנים". אליאן גונזלס בבירה
(צילום: AP / Ramon Espinosa)
למרות מצבה הקשה של קובה הענייה, במולדתו בנה לו אליאן גונזלס חיים מלאים. כשבגר הצטרף לצבא והפך למהנדס, ובהמשך השתלב בחברת המקדמת תיירות אל המדינה. בחברה הזו ימשיך לעבוד גם כעת, משום שהחברוּת בקונגרס של קובה היא משרה שלא בתשלום. בקונגרס ייצג גונזלס בין השאר את העיר קרדנסה, ששוכנת כ-130 קילומטרים מזרחית לקובה ושבה התגורר עד שאמו לקחה אותו אל המסע לארה"ב.
התמנותו של גונזלס לחבר פרלמנט באה בימים של שיא בהגירה מקובה לארה"ב: צעירים קובנים רבים מבקשים לבנות להם חיים חדשים שם, בדיוק כפי שניסתה לעשות אמו של אליאן. כהונתו יצאה לדרך גם בשעה של מתיחות גואה בין וושינגטון להוואנה: לאחרונה הושמעו בארה"ב טענות שלפיהן קובה מארחת בשטחה בסיס ריגול סיני, טענות שהמשטר הקובני מכחיש בתוקף. קובה מצדה תוקפת את נשיא ארה"ב ג'ו ביידן על כך שטרם נסוג מהמדיניות שהכניס לתוקף הנשיא הקודם דונלד טראמפ, ושבמסגרתה הוחרפו הסנקציות האמריקניות על מדינת האי.
6 צפייה בגלריה
הפגנות נדירות בקובה נגד הממשלה ביולי 2021. אליאן: "הרבה מהבעיות נובעות מהסנקציות"
(צילום: AFP)
גונזלס עצמו, כיום אב לילדה בת שנתיים, אומר כי למרות המשבר החמור שממנו סובלת ארצו בתחום הספקת החשמל, הוא מוסיף להאמין במודל הכלכלי הקומוניסטי שבמסגרתו מספקת הממשלה לאזרחיה גישה חינם לחינוך ולמוסדות בריאות. הוא אינו מהסס להדהד את עמדת המשטר הקובני שלפיה רבות מבעיותיה של קובה נובעות מהסנקציות האמריקניות המוטלות על המדינה זה שנים. למרות עונשי המאסר הכבדים שבתי המשפט מטילים על מתנגדי המשטר בגיבוי הממשלה, הוא טוען גם שלקובנים יש זכות להביע את דעתם ולהפגין.
כך או כך, גונזלס מודה כי לקובה יש דרך ארוכה לעבור כדי להפוך למדינה "מושלמת", ויש לו מילים חמות גם על מאות אלפי הקובנים שכמו אמו בחרו להגר. "אני מכבד את כל אלה שהחליטו לעזוב את קובה בעבר, ואני מכבד את מי שעושים זאת היום, בדיוק כפי שאני מכבד את אמא שלי. המסר שלי תמיד יהיה שאלה שעוזבים יעשו כל שביכולתם כדי לוודא שלקובה יהיה מעמד זהה לשל כל מדינה אחרת בעולם, כזו שלא מוטלות עליה סנקציות".
