הסערה שעורר דודו טופז ב-1981 ממשיכה להדהד גם ב-2023: שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד פרסמה היום (שני) פוסט ארוך שבו התייחסה לעימות שלה עם המפגינים נגד המהפכה המשפטית במהלך מצעד התמיכה בישראל שנערך בניו יורק, וסיפרה שאחת המוחים הטיחה בה שהיא "צ'חצ'חית שחורה". המפגינה אמרה בתגובה: "לא הייתי צריכה לומר את המילה המעליבה הזאת, אבל יהיה קשה להאשים אותי בגזענות בתור בת למשפחת שלוש המרוקאית".
בפוסט תיארה דיסטל אטבריאן, כיצד בנקודת היציאה מהמצעד ברחובות מנהטן צעדו איתה "מפגינים ישראלים ספורים סמוקי פנים ומתנשפים שצעדו לצד נציגי הממשלה עם זמבורות ומשרוקיות וצרחות לאורך כל המצעד. אלא שבניגוד לצעדה ההמונית שבה הם נבלעו בין עשרות אלפי מעודדים משני צידי הרחוב, הפנייה ימינה הייתה ריקה לחלוטין והמגע ביני לבינם הפך ישיר ואישי. רק אני והם.
"המאבטחים נדרכו והקיפו אותי כמו חומה אנושית והמפגינים השתלהבו מהמומנטום. הצרחות גברו בכוחות מחודשים והמרחק ביני לבינם היה אפסי. פנים מול פנים. לא פחדתי מהם לרגע. להפך. הקרבה האנושית הזאת עניינה אותי. דקה הליכה עד הרכב, אולי אפילו פחות. הלכתי לאט. הם צועקים ואני מחייכת אליהם, הם מקללים ואני עונה להם בשלווה שכולנו אחים. זה רק עצבן אותם יותר".
על התקרית שבמהלכה הופנתה אליה מילת הגנאי, ציינה שרת ההסברה: "קצת לפני שעליתי לרכב האיסוף, אישה מהממת ביופייה, בת 45 לערך, נצמדה אליי ואלמלא מאבטח מיוזע ודרוך שחצץ בינינו - יכולנו להיראות כמו שתי חברות טובות שצועדות יחדיו ללאנץ' ניו יורקי שגרתי. 'את מאוד יפה', חייכתי אליה. 'את החושך ואת בושה', היא השיבה. 'יכול להיות' עניתי, 'אבל כחושך ובושה אני חייבת לציין שיש לך תלתלים בלונדיניים מדהימים ועור פנים מטורף'.
"אודה ולא אבוש - ידעתי שאני מעצבנת אותה בטירוף, ידעתי שהיא מעדיפה אותי מתלהמת או נסערת או מבוהלת או נבוכה. מצד שני, ייאמר לזכותי שמצאתי את הדרך הכי בלתי פוגענית להוציא את הגברת מדעתה - מחמאות וקרבה אנושית. אלא שאז, דקה לפני העלייה לרכב, כשהמאבטחים נמצאים על הקצה והרעש מסביבי בשיאו, היא פתאום חייכה מאוזן לאוזן ואז אמרה לי בשלווה: 'צ'חצ'חית שחורה, את צ'חצ'חית ושחורה, צ'חצ'חית, את צ'חצ'חית'.
דיסטל אטבריאן סיפרה שהאמירה גרמה לה לקפוא על מקומה. "זה השתיק אותי כמו שסיר של שמן רותח ישר לפרצוף היה משתיק אתכם. היא ניצחה", ציינה השרה. "חשוב לי להבהיר: העליונות הלבנה לא מאפיינת את כל השמאל הישראלי. גם לא את רובו. מצד שני זה גם לא בפרינג' השולי. מדובר בקבוצה גדולה מכדי להתעלם ממנה. והקבוצה הזאת מונעת מטעמים גזעניים לחלוטין.
"כל המחאה שלהם מתחילה ונגמרת בזה שהצ'חצ'חים עלו לשלטון וכל פטפוטי 'הדיקטטורה' אינם אלא הסוואה מקושטת לעובדה שהם לא מסוגלים להכיל יותר את הבלתי נתפס: 'הנבערים' מכריעים אותם פעם אחר פעם בבחירות. אלא שבניגוד לקבוצות גזעניות בארה"ב נניח - החבר'ה האלה מתהדרים בנאורות, מתקשטים באור ומתגזענים על האחר בעודם מכתירים את האחר כגזען. להתגזען ולמחות נגד גזענות באותה נשימה. איזה פלונטר משובלל של חוסר מודעות".
לסיכום דבריה ציינה דיסטל אטבריאן: "ואולי זה בעצם לגמרי מודע. שאלת השאלות. הימין הישראלי חוטף כאן פעמיים: הוא גם מופלה על-ידי כל מוסדות האליטה, הוא גם נאלץ לשבור מדי יום כל תקרת זכוכית אפשרית מול האקדמיה, המשפט, התרבות והתקשורת, ו.... הוא גם מוגדר כזה שמפלה מטעמי גזענות וחושך. המדכאים מצדיקים את הדיכוי כמלחמה בדיכוי. זה גאוני והרסני באותה המידה. וזו המצאה ישראלית שאין לה אח ורע בעולם. וזה גם הזיקוק של המאבק שלי. לשקף את זה. ואז להילחם בזה עד טיפת דמי הצ'חצ'חית והאחרונה".
"מנסים לפרק את המחאה בטיעונים חלשים"
המפגינה שכינתה את שרת ההסברה "צ'חצ'חית" מסרה בתגובה: "שרת ההסברה מנסה להסיט את תשומת הלב, וכמו שהיא יודעת לעשות הכי טוב, לשסות. קראתי לה 'צ'חצ'חית' בלהט הרגע אחרי שהיא ביטלה את דבריי בהתייחסות מקטינה למראה שלי. לא הייתי צריכה לומר את המילה המעליבה הזאת. אבל יהיה קשה להאשים אותי בגזענות בתור בת למשפחת שלוש, שגדלה על בגין וז'בוטינסקי, בבית מעורב עם מסורות וקבלה של כולם. אני ממשפחה מרוקאית-אשכנזית.
"את הסיבובים שלה שתנסה לעשות על מאבק אחר, לא על המאבק הצודק והראוי לשוויון. היא וכל השותפים שלה בממשלת הביזיון מנסים לפרק את המחאה בטיעונים חלשים שלא מחזיקים מים כדי לקדם את ההפיכה המשטרתית הדיקטטורית. בינתיים הם ממשיכים לשלהב ולעודד אלימות. אם הייתי כותבת פוסט על כל קריאת נאצה ומעשי אלימות פיזית שחטפנו אתמול מתומכי הממשלה - הפייסבוק היה קורס".