לראשונה מאז החלה הפלישה של רוסיה לאוקראינה לפני יותר מחמישה חודשים, ספינה שנושאת עשרות אלפי טונות של תירס הפליגה הבוקר (יום ב') מנמל אודסה, כחלק מההסכם שנחתם בחודש שעבר בין קייב למוסקבה במטרה לחדש את ייצוא התבואה האוקראינית לרחבי תבל. בעולם מקווים כעת שהוצאתו לפועל של ההסכם – שבימים האחרונים היה חשש רב מקריסתו בצל המשך ההתקפות הרוסיות על נמלים אוקראיניים – תאפשר הקלה במשבר המזון העולמי שהוחמר בעקבות המלחמה.
הספינה שהפליגה הבוקר מנמל אודסה, "ראזוני", שטה תחת דגלה של סיירה לאון ועושה כעת את דרכה לעבר נמל טריפולי בלבנון. בדרך לשם תגיע מחר לאיסטנבול, שם תעבור בדיקות במרכז התיאום המשותף שהוקם במסגרת ההסכם ובו שותפים נציגים מרוסיה, אוקראינה, טורקיה והאו"ם. בהודעה שפרסם מרכז התיאום הזה נמסר כי הספינה נושאת עמה 26,000 טונות של תירס.
בסוכנות הידיעות AP דווח כי לפי נתוני המיקום שמשדרת "ראזוני", הספינה יצאה באיטיות רבה מהנמל באודסה כשמלווה אותה ספינת גרר. ב"ניו יורק טיימס" דיווחו כי במסגרת ההסכם ספינה מטעם ממשלת אוקראינה ליוותה את אותה ספינת סוחר בשעה שעברה דרך מבוך של מוקשים ימיים, אותם הציבו הכוחות האוקראיניים מחוץ לנמל במטרה למנוע מהצי הרוסי לפתוח שם במתקפה אמפיבית.
התקווה: לצמצם את הרעב בעולם
ההסכם שנחתם ב-22 ביולי לא דרש את הסרת המוקשים הללו, ובמסגרתו נדרשת קייב לספק לספינות נתיב שיט בטוח בין המוקשים. רוסיה מצדה נדרשת להבטיח לספינות מעבר בטוח בים השחור, בדרכן למצרי הבוספורוס שבהם שוכנת איסטנבול. הספינות יידרשו כאמור להיבדק במרכז התיאום המשותף, בין היתר בעקבות דרישת מוסקבה לוודא שהן אינן מביאות עמן נשק בדרכן חזרה לנמלים באוקראינה. ההסכם, הראשון שנחתם בין קייב למוסקבה מאז תחילת הפלישה ב-24 בפברואר, תקף באופן עקרוני רק ל-120 ימים, אך כולל אפשרות להארכתו.
שר התשתיות האוקראיני אולכסנדר קוברקוב אמר הבוקר לאחר הפלגת הספינה כי היא הייתה תקועה בנמל אודסה מאז 18 בפברואר, ימים אחדים לפני תחילת הפלישה הרוסית. לדבריו עוד 16 ספינות תקועות בנמל מאז הפלישה, והוא הביע תקווה שגם הן יוכלו להפליג בקרוב. "ספינת התבואה הראשונה מאז תחילת התוקפנות הרוסית יצאה לדרך. בזכות תמיכה מכל בעלות בריתנו והאו"ם יכולנו ליישם באופן מלא את ההסכם שנחתם באיסטנבול", כתב קוברקוב בציוץ בטוויטר. "היום אוקראינה, יחד עם שותפיה, עושה צעד נוסף במטרה למנוע רעב עולמי".
אוקראינה ורוסיה, נזכיר, היו לפני המלחמה אחראיות יחד ל-30% מאספקת החיטה העולמית. הפלישה הרוסית שיבשה דרמטית את שרשראות האספקה, והדבר גרם לעלייה חדה במחירי המזון בעולם ולחשש ממחסור של ממש. מוסקבה וקייב הטילו שתיהן את האחריות למשבר זו על זו: ממשלת אוקראינה האשימה את רוסיה כי המצור הרוסי על הנמלים האוקראיניים הוא שמנע מאוניות סוחר להפליג משם עם התבואה אל מדינות היעד, וכי נוסף על כך מוסקבה גונבת חלק מהתבואה שהצטברה במחסנים האוקראיניים – ומשתמשת בה לצרכיה שלה או מוכרת אותה לצד שלישי.
רוסיה מצדה טענה כי היא אינה מטילה שום מצור על נמלי אוקראינה, וכי המוקשים הימיים שהטמינו שם האוקראינים כדי לסכל את התקרבות הרוסים הם שמונעים את הפלגתן של אוניות הסוחר. לדברי מוסקבה, במשבר המזון יש להאשים את המערב, משום שהסנקציות הקשות שהטיל עליה אינן מאפשרות למדינות העולם לסחור איתה בחופשיות, וכך היא אינה יכולה לסייע במילוי המחסור.
בצל התקווה להקלה במשבר המזון העולמי נשמעו בצהריים ברכות מצד שורה של גורמים בעולם על הפלגת הספינה מאודסה. שרת החוץ הבריטית ליז טראס, שמתמודדת כעת על ראשות הממשלה בלונדון, אמרה כי מדובר ב"צעד ראשון וחשוב" וקראה לרוסיה להימנע מלתקוף שוב את נמל אודסה, אותו הפציצה פחות מיממה לאחר שנחתם ההסכם בחודש שעבר – באופן שעורר כאמור דאגה מהאפשרות שאינה מתכוונת לאפשר את יישומו. "הדרך היחידה שבה פוטין יוכל להקל את משבר הביטחון התזונתי בעולם שהוא יצר היא באמצעות סיום הפלישה האכזרית שלו לאוקראינה", מסרה טראס. גם בקרמלין בירכו הבוקר על הפלגת הספינה מאודסה, ואמרו כי מדובר ב"צעד חיובי מאוד".
טייקון החיטה נהרג מטיל רוסי: "פגע בחדר השינה"
הרשויות באוקראינה מקוות כי חידוש ייצוא התבואה יועיל באופן משמעותי גם לכלכלת המדינה מוכת הקרבות. שר החקלאות האוקראיני מיקולה סולסקי העריך בשבוע שעבר כי שווי התבואה שתקועה כעת במחסנים באוקראינה – כ-20 מיליון טונות – נאמד בכ-10 מיליארד דולר, וכי התבואה החדשה שכעת קוצרים החקלאים תהיה שווה כפול מזה. לחידוש הייצוא גם חשיבות עבור עונת הקציר שנמצאת בעיצומה: היא תאפשר לפנות מקום במחסנים המלאים בחיטה מהעונה הקודמת, עבור החיטה החדשה שנקצרת כעת.
למרות פריצת הדרך בין קייב למוסקבה בכל הנוגע לייצוא התבואה, הקרבות בין הצדדים נמשכים ללא הרף – ולמלחמה לא נראה סוף באופק. עדות לכך הגיעה אתמול, במתקפת טילים רוסית על עיר הנמל מיקולאייב שבדרום אוקראינה. ראש העיר אולכסנדר סנקביץ' אמר כי יותר מ-12 טילים פגעו ביעדים אזרחיים בעיר – בתים, בית מלון, שני בתי ספר ומתחם ספורט. לדברי סנקביץ', מדובר ככל הנראה במתקפה העוצמתית ביותר שספגה עירו מאז החלה המלחמה.
הרשויות באוקראינה דיווחו אמש כי במתקפה על מיקולאייב נהרג אחד מאנשי העסקים העשירים במדינה, אולכסיי ודטורסקי שעשה את הונו הרב בעסקי החקלאות והתבואה. ודטורסקי, בן 74 במותו, הקים את ענקית החקלאות Nibulon, ובשנה שעברה העריך מגזין פורבס כי הונו עומד על כ-430 מיליון דולר. לפי הדיווחים מאוקראינה הוא נהרג בביתו יחד עם אשתו. יועצו של הנשיא וולודימיר זלנסקי, מיכאילו פודוליאק, טען שהפגיעה בו הייתה מכוונת: לדברי פודוליאק הטיל שפגע בביתו של ודטורסקי התפוצץ בחדר השינה שלו בזמן שישן שם, ו"אין ספק" שהיה מונחה.
מתקפת-הנגד בחרסון: "רוסיה מעבירה לשם כוחות מדונבאס"
זלנסקי עצמו ספד אמש בנאומו הלילי לאיל החקלאות שנהרג, ואמר כי מותו הוא "אבידה גדולה לאוקראינה כולה". זלנסקי הדגיש בדבריו את חשיבות דרום אוקראינה – אזור שעשיר בשטחים חקלאיים – להבטחת הביטחון התזונתי של העולם כולו. "זה תמיד היה כך, וזה יהיה כך פעם נוספת", הבטיח זלנסקי, בהתייחסות מרומזת למתקפת-הנגד שעורך כעת צבאו באזור הזה נגד הכוחות הרוסיים, שכבשו שטחים רבים בדרום אוקראינה בשלבים הראשונים של המלחמה.
במתקפת-הנגד הזו בדרום מתמקד הצבא האוקראיני בכיבוש מחדש של שטחים באזורים בחרסון שממערב לנהר הדנייפר, ובניסיון לנתק את הכוחות הרוסיים שם מאספקה הפציץ גשרים שחוצים את הנהר. בעדכון היומי שלו הבוקר דיווח המודיעין הבריטי כי רוסיה ככל הנראה נאלצת להעתיק "מספרים משמעותיים של כוחות" מצפון חבל דונבאס שבמזרח המדינה אל עבר דרום אוקראינה, כדי לתגבר את כוחותיה שם. לפי המודיעין הבריטי רוסיה ככל הנראה פועלת כעת לתגבר את כוחותיה במחוז זפוריז'יה, אותו זיהתה כנקודת התורפה המרכזית שלה. גם נשיא אוקראינה זלנסקי דיווח בנאומו הלילי לאומה כי רוסיה מעבירה כוחות מסוימים מדונבאס לחרסון ולזפוריז'יה.
רוסיה, נזכיר, מיקדה מאז סוף מרץ את עיקר מאמציה בהרחבת אזורי השליטה של המורדים הפרו-רוסים בחבל דונבאס, אחרי שחזרה בה מניסיונה הכושל לכבוש את קייב. בחודש שעבר היא השלימה את כיבוש אחד משני המחוזות המרכיבים את דונבאס, מחוז לוהנסק, אך בשבועות האחרונים מתקשה להתקדם בכיבוש השטחים שנותרו בידי האוקראינים במחוז השני והדרומי יותר בחבל, דונייצק, כשברקע החל הצבא האוקראיני להכות בכוחותיה של מוסקבה באמצעות מערכות ירי רקטות לטווח-ארוך מדגם HIMARS, אותן קיבל מארה"ב.
הבכיר שברח מרוסיה אושפז: "לא יכול ללכת, אבל כן לדבר"
למרות שהרוסים מתקשים להתקדם שם, המודיעין הבריטי עדכן הבוקר כי הם רשמו "הישגים טקטיים" בניסיונם להתקדם לעבר העיר בחמוט שבדונייצק. הוא הדגיש כי מדובר בהתקדמות איטית בלבד. הבוקר דיווח מושל מחוז דונייצק פבלו קירילנקו כי שלושה בני אדם נהרגו באזור ביממה האחרונה: שניים מהם בבחמוט ואחד בסולדר הסמוכה. גם בחרקוב, העיר השנייה בגודלה באוקראינה שנמצאת בצפון-מזרח המדינה, דווח על הפגזות רוסיות, ולפי הרשויות שני אזרחים נפצעו בהן.
בתוך כך, היום התרבו הדיווחים שלפיהם אנטולי צ'ובאיס, מקורבו לשעבר של הנשיא ולדימיר פוטין שהתפטר במרץ האחרון במחאה על הפלישה לאוקראינה ונמלט מארצו, אושפז עקב הידרדרות במצבו. כבר אמש נפוצו דיווחים על האשפוז, והבוקר טענה עיתונאית ופעילה פוליטית מרוסיה בשם קסניה סבצ'אק, שציטטה לכאורה את צ'ובאיס עצמו, כי הוא אושפז במדינה אירופית כלשהי בעקבות מחלה נדירה בשם "תסמונת גיליאן-בארה", שבה תוקפת מערכת החיסון את מערכת העצבים ההיקפית. מדובר במחלה קשה, אך רק מיעוט מבין אלו שמתמודדים עמה סובלים מסיבוכים מסכני חיים, כגון בעיות נשימה או קרישי דם.
בהמשך דיווחה גם סוכנות הידיעות רויטרס, מפי גורם המקורב לצ'ובאיס, כי הוא מאמין שהוא סובל מאותה מחלה נדירה, ומאושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים באירופה. לא נמסר בדיווח היכן מאושפז צ'ובאיס. הגורם ציין כי סוכנות מודיעין אירופית בוחנת כעת את המקרה, אך לא חשפה עדיין ממצאים מהחקירה שלה. גורם נוסף שמקורב לצ'ובאיס אמר לרויטרס כי שוחח עמו אתמול, וכי הוא – הגורם – סבור שלא מדובר בהרעלה. אותו גורם ציין כי רעייתו של צ'ובאיס יושבת לצד מיטתו. לדבריו הוא לא מסוגל ללכת, אך כן לדבר.
דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב מסר בצהריים כי הדיווחים על אשפוזו של צ'ובאיס "מצערים", והוסיף כי מוסקבה נכונה להעניק לו סיוע אם יפנה אליה לשם כך. צ'ובאיס בן ה-67 הוא אחד הפקידים הבכירים ביותר שהתפטרו מממשלו של פוטין במחאה על הפלישה. הוא נחשב לאדריכל הרפורמות הכלכליות ברוסיה אחרי פירוק ברית המועצות, וכיהן כראש הסגל של נשיא רוסיה לשעבר בוריס ילצין. תפקידו האחרון שממנו התפטר במרץ היה נציגו המיוחד של פוטין לקשרים עם ארגונים בינלאומיים.