שר החוץ של איראן, עבאס ארקצ'י, הבטיח בצהריים (א') כי איראן תנקום על חיסולו של בכיר כוח קודס במשמרות המהפכה עבאס נילפרושאן - ששהה לצד מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה וחוסל יחד עימו בהפצצה הישראלית שלשום בדאחייה. "זה לא יישאר ללא מענה", מסר ארקצ'י, אחרי שאמש אישרו באיראן את הדיווחים על כך שנילפרושאן אכן שהה במפקדה התת-קרקעית ונהרג.
דבריו של ארקצ'י מגיעים על רקע דיווחים בנוגע למחלוקת במשטר האיראני על אופי התגובה לחיסול הדרמטי בהרבה של נסראללה עצמו. לפי דיווח הבוקר ב"ניו יורק טיימס", גורמים קיצונים בטהרן דוחפים לתגובה מהירה - בעוד הנשיא המתון יותר מסעוד פזשכיאן מזהיר ממלחמה אזורית, כזו שאיראן תיפגע ממנה בצורה קשה. כך או כך, ייתכן מאוד שכמו על חיסול הגנרל האיראני הקודם באפריל, בתקיפה הישראלית בדמשק, משטר האייתוללות יראה עצמו מחויב להגיב על חיסולו של נילפרושאן.
נילפרושאן, בן 58 במותו, תואר בתקשורת האיראנית כ"סגן מפקד המבצעים" של משמרות המהפכה, תפקיד שבמסגרתו פיקד על כוחות הקרקע. בסוכנות הידיעות AP מציינים כי לא ברור לפי שעה מה עשה בלבנון, אך מזכירים את תפקידו המרכזי של כוח קודס בחימוש ובהכוונת שלוחיה של איראן ברחבי המזרח התיכון, בראשם חיזבאללה. לפי דיווחים מהימים האחרונים, נילפרושאן שימש למעשה כמפקד הכוחות של כוח קודס בסוריה ובלבנון.
התקיפות בדאחייה בעת החיסול
אחמד רזא קגאן, סגן ראש מערכת המשפט באיראן, טען כי נילפרושאן היה "אורחו של העם הלבנוני" - ולדבריו לאיראן יש זכות להגיב על חיסולו על-פי החוק הבינלאומי. לפי סוכנות AP, נילפרושאן עצמו, בדומה מאוד לנסראללה, הרבה בעבר ללעוג לישראל. "למשטר הציוני יש המון סדקים - אתניים, תרבותיים, חברתיים וצבאיים", הוא אמר למשל ב-2022, בדברים שצוטטו בסוכנות הידיעות האיראנית הממלכתית אירנ"א. "המשטר רגיש ונוטה יותר מתמיד לאבדון", הוא הוסיף אז.
באותה שנה הטיל עליו משרד האוצר האמריקני סנקציות והאשים שהוא אחראי באופן ישיר לדיכוי הפגנות באיראן. הסנקציות הוטלו במקביל למחאת הענק שפרצה אז באיראן בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני, שנעצרה על-ידי משטרת המוסר בטהרן בגלל שלא עטתה כיסוי ראש בהתאם לחוקי השריעה הנוקשים של המשטר - ולפי דיווחים הוכתה למוות. נילפרושאן עצמו האשים אז שאת ההפגנות מלבים אויביה של איראן.
נילפרושאן לחם בעבר לצד משטר אסד, במלחמת האזרחים העקובה-מדם מול המורדים שבה הרודן הסורי הצליח לשמור על שלטונו בזכות הסיוע מאיראן, חיזבאללה ורוסיה. את הקריירה הצבאית שלו החל במלחמת איראן-עיראק בשנות ה-80 של המאה הקודמת, ובתקשורת האיראנית תיארו אותו גם כ"עמיתו" של המפקד המיתולוגי של כוח קודס קאסם סולימאני - שחוסל בהפצצה אמריקנית ב-2020.
