המדינה העבירה היום (שלישי) תצהיר משלים שאותו התבקשה להגיש לבג"ץ, כחלק מעתירות שהוגשו נגד אישור פרויקט הרכבל בעיר העתיקה בירושלים, ובו המדינה תומכת בפרויקט, למרות התנגדויות אליו מצד שרות התחבורה והגנת הסביבה. מחרתיים יתקיים בבג"ץ הדיון האחרון בנושא, לפני החלטת השופטים.
התצהיר עונה על מספר נקודות שעלו לאורך הדיונים ובין היתר התייחס לעמדתה של שרת התחבורה מרב מיכאלי שבחודש נובמבר האחרון הצהירה במסגרת מענה לשאילתא של ח"כ אלון טל (כחול לבן), כי "פרויקט הרכבל לעיר העתיקה הינו פרויקט תיירותי שקודם על ידי משרד התיירות והרשות לפיתוח ירושלים. אין לרכבל תפקיד תחבורתי משמעותי, והנזק שלו יעלה על התועלת".
בתצהיר הוזכר כי ראש עיריית ירושלים משה לאון פנה ליועץ המשפטי לממשלה ולמשנה שלו, שלאחר בירור כתבו כי אין להתנגדות שרת התחבורה מעמד משפטי בשלב זה, "מאחר שמדובר בתוכנית מתאר ארצית לתשתית לאומית, שאושרה על ידי ועדת השרים לענייני תכנון, בנייה מקרקעין ודיור וקיבלה תוקף של החלטת ממשלה. בהתאם, התכנית פורסמה ברשומות".
כמו כן, התצהיר התייחס לעמדת השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג שגם היא פנתה לשרי הממשלה לבחינה מחדש של התוכנית להקמת הרכבל, מחשש ל"פגיעה נופית ורגישות האזור", אך התצהיר מחדד כי אמנם שרת התחבורה והשרה להגנת הסביבה הביעו עמדות שונות המביעות התנגדות לתכנית הרכבל, אך "אין בעמדתן לשנות או להשליך במישור המשפטי, ודאי שאין בהן בכדי לשנות מן התכנית או לבטלה".
ביום חמישי בית המשפט העליון יקיים דיון אחרון בנושא לאחר קבלת כל המסמכים שנדרשו, במסגרת עתירות נגד פרויקט הרכבל ואמור להכריע בסוגיה המורכבת.
התוואי הכולל של הרכבל הוא 1.4 ק"מ, ועשוי להתחיל בתחנת הרכבת הישנה בדרך חברון, ומשם מעל לגיא בן הינום להר ציון, ומתחת לשער האשפות תוקם תחנה שתשמש את באי העיר העתיקה. לפי התוכניות, הרכבל יוכל להסיע 1,800-3,000 נוסעים בשעה מתחנת המוצא.
את העתירה נגד התוכנית הגישו ארגוני סביבה ותחבורה ציבורית ובהם אדם טבע ודין, 15 דקות, ארגון הארכיאולוגים עמק שווה ואחרים, כשלדבריהם הקמת הרכבל תוביל לפגיעה אנושה בנופה הקדום וההיסטורי של העיר, תיצור פקקי תנועה אדירים כתוצאה מהסעות תיירים שייחנו ברחובות הצרים הסמוכים לתחנת המוצא, ויפגעו בסוחרי העיר העתיקה בשל שינוי הגישה של התיירים לאזור וכי הוא תחליף גרוע לקידום תחבורה ציבורית לכותל.
"ביקורת מקצועית, שלא לומר עובדות, הן כנראה לא מספיק חשובות למדינה כדי לגרום לה לעשות את הדבר הנכון ולהודות בטעות", טוענים בארגון הארכאולוגים עמק שווה. "למרות כל ההזדמנויות שניתנו לה לתקן את הטעות, המדינה כמו סוס עם מגני עיניים מסרבת להביט על התוכנית בכללותה וממשיכה לדהור קדימה. נקווה שבג"ץ יציל את כולנו מהדהירה אל הלא נודע במקרה הטוב או אל עבר אסון תכנוני באגן העיר העתיקה, במקרה הסביר".
ד״ר גדעון שטיין, תושב ירושלים, חבר בקואליציה לשמירת אגן העיר העתיקה ולשעבר מדען ראשי בחברת מובילאיי, טוען כי אין כל הצדקה לתוכנית. "למדינה ניתנה שוב הזדמנות להציג תשתית עובדתית, מגובה מדידות, המצדיקה את תוכנית הרכבל ואת הרס הנוף ההיסטורי של האגן הקדוש והוצאה של רבע מיליארד שקל של משלמי המיסים", אומר שטיין, "ושוב תגובת המדינה נעדרת כל תשתית עובדתית".
לדבריו, "לא הוצגו זמני נסיעה מיעדים שונים בעיר לכיוון הכותל ולא הערכות של קיצור זמני נסיעה שיוזמי התוכנית מקווים אולי לראות ולא הוצגה כל הצדקה אחרת להקמת הרכבל - כי אין כזו".
המדינה טענה כי מטרת הפרויקט היא לפתור את בעית הנגישות התחבורתית הלקויה לכותל המערבי, וציינה כי לוקח 45 דקות להגיע ממרכז העיר לכותל. התוכנית קודמה על ידי משרד התיירות והוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), שלעומת הליכי התכנון הרגילים פוגעת ביכולתו של הציבור להתנגד לתוכנית לנוכח מאפייניו התחבורתיים כביכול.
במשרד התחבורה זגזגו בנוגע לפרויקט. תחילה אמרו כי אינם מכירים את הפרויקט או מעורבים בו. בשנה שעברה פורסם ב-ynet מסמך פנימי בין גורמי מקצוע במשרד שבו נכתב כי "לאחרונה הובהר כי הצפי לביצועם של חלופות אלו (רכבת כבדה וקלה - א"ז) עלול להתעכב בצורה משמעותית, ולפיכך עלה כי יש צורך דחוף בתוכנית תחבורתית משלימה. לאור האמור התבהר כי פרויקט הרכבל שאמנם תוכנן במקור כפרויקט תיירותי בלבד, הינו בעל חשיבות תחבורתית הצפוי לתת מענה נדרש לאזור", נכתב.