לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (רביעי) דו"ח על המקצועות הנחשקים ביותר בקרב הסטודנטים, כמו גם מהו שיעור הגברים והנשים באקדמיה וכמה סטודנטים משתייכים לחברות הערבית והחרדית.
בשנת תשפ"א (2020/21) למדו ב-59 מוסדות להשכלה גבוהה כ-335,700 סטודנטים, בהם כ-48,700 אלף שלמדו באוניברסיטה הפתוחה. מספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון עלה בכ-8,660 - עלייה בשיעור של 15.9% לעומת השנה הקודמת. באוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) הייתה עלייה של 16.8% ובמכללות האקדמיות – עלייה של 17.2% (20.3% במכללות הלא-מתוקצבות). במכללות האקדמיות לחינוך הייתה עלייה של 5.9%.
מספרם של כלל הסטודנטים לתואר ראשון עלה ב-7.5% לעומת השנה הקודמת, במיוחד במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות (14.3%). גם באוניברסיטאות (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) עלה מספרם (7%), ואילו במכללות האקדמיות לחינוך חלה ירידה (2.9%).
מספר הסטודנטים לתואר שני עלה ב-9%. עליות היו בכל סוגי המוסדות ובמיוחד במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות (25.4%). באוניברסיטאות עלה מספרם ב-2.6% בלבד. במספר הסטודנטים לתואר שלישי חלה עלייה בשיעור של 2%.
כ-55% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח בתשפ"א. 69% מכלל הסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (38.5% ו-30.5%, בהתאמה). הסטודנטים לתואר שלישי למדו בעיקר מדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות (43.1%) ומדעי הרוח (24.0%).
יותר נשים באקדמיה
במוסדות להשכלה גבוהה 59.2% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"א (2020/21) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) היו נשים: 58% בלימודים לתואר ראשון, 63.3% בלימודים לתואר שני ו-53.2% בלימודים לתואר שלישי.
בשנת תשפ"א (2020/21) שני שלישים מהסטודנטים הערבים לתואר ראשון היו נשים (66.2%). נתון זה זהה לאחוז בשנת תשע"ט (2009/10; 66.3%). במהלך השנים האלה, העליות המשמעותיות ביותר באחוז הנשים בקרב הערבים היו בתארים המתקדמים: בתואר שני – מ-61.1% בתש"ע (2009/10) ל-74.5% בתשפ"א, ובתואר שלישי – מ-43.8% ל-64.5%, בהתאמה.
באותה תקופה גם בקרב היהודים והאחרים היו הנשים הרוב, אך לא חלו שינויים משמעותיים בחלקן היחסי. השינוי המשמעותי ביותר היה בחלקן בלימודים לתואר שני – מ-58.5% לפני עשר שנים, בתש"ע, ל-62.2% בתשפ"א.
18.0% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשפ"א (2020/21) לתואר אקדמי במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה) היו ערבים. חלקם היחסי של הערבים בקרב סטודנטים הלומדים לקראת תואר ראשון (19.3%) היה גדול יותר מחלקם בקרב סטודנטים לתארים מתקדמים (15.9% בתואר שני, ו-8.0% בתואר שלישי). בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היה אחוז הסטודנטים הערבים 17.8%. משנת תש"ע (2009/10) עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים.
נשים היוו רוב (59.2%) בכל התארים. אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה במיוחד (66.2%) - פי שניים מאחוז הגברים, כלומר, על כל סטודנט ערבי היו שתי סטודנטיות ערביות. גם בקרב החרדים היה אחוז הנשים יחסית גבוה יחסית (67.2%). בין השנים תש"ע (2009/10) ותשפ"א עלה אחוז הסטודנטים הערבים באופן משמעותי בכל התארים (לא כולל האוניברסיטה הפתוחה): בתואר ראשון - מ-10.9% ל-19.3%, בתואר שני - מ-6.7% ל-15.9% ובתואר שלישי - מ-3.9% ל-8.0%, בהתאמה.
בשנת תשפ"א למדו במוסדות ההשכלה הגבוהה (כולל האוניברסיטה הפתוחה) 14.7 אלף סטודנטים וסטודנטיות חרדים יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי. הם למדו בעיקר חינוך והכשרה להוראה (32.4%).
זינוק בנרשמים ללימודי משפטים
לעומת השנה הקודמת, נרשמו עליות במספרם של כלל הלומדים לתואר ראשון ולתואר שני בכל תחומי הלימוד. עלייה חדה נרשמה במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במשפטים (17.4%). בשנת תשפ"א תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון היו מדעי החברה (34.1%, כולל 9.4% בעסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (20.8%). בדומה לתש"ע, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים חדשים לתואר ראשון היו מדעי החברה (33.7%, כולל 14.0% בעסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (21.7%).
לשם השוואה, בתש"ע (2009/10) היה אחוז הסטודנטים החדשים לתואר ראשון במדעי החברה (כולל עסקים ומדעי הניהול) 38.5% וכרבע נוספים למדו מדעי הרוח (23.3%). בתשפ"א, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר שני היו מדעי החברה (38.5% בסה"כ, כולל 22.9% שלמדו עסקים ומדעי הניהול) ומדעי הרוח (30.5%). בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, 43.1% למדו מדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות, ורבע נוסף (24.0%) למדו מדעי הרוח.
עלייה של 14% בשיעור הסטודנטים החרדים
כמו כן, בשנת תשפ"א (2020/21) למדו בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה ובכל התארים 14.7 אלף סטודנטים וסטודנטיות חרדים, מתוכם 9.9 אלף נשים (67.2%). מספרם של כלל הסטודנטים החרדים עלה ב-14.0% לעומת השנה הקודמת, 13.6% בקרב הנשים ו-15.0% בקרב הגברים. מספר הסטודנטים החרדים החדשים עלה ב-576 (17.8%) לעומת השנה הקודמת. רוב הסטודנטים החרדים (82.0%) למדו לתואר ראשון ו-16.6% - לתואר שני (לעומת 14.0% בשנה הקודמת).
הסטודנטים החרדים (גברים ונשים) התמקדו בעיקר בלימודים בתחום החינוך וההכשרה להוראה (32.4%), בתחום מדעי החברה (30.5%, כולל 10.6% בעסקים ומדעי הניהול) וכן במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (9.4%). הנשים היו רוב בקרב הסטודנטים החרדים בכל תחומי הלימוד (למעט מדעי הרוח הכלליים), בעיקר במקצועות עזר רפואיים (89.1%) ובחינוך והכשרה להוראה (74.7%). הסטודנטיות החרדיות למדו בעיקר את תחום החינוך וההכשרה להוראה (36.0% לעומת 25.0% בקרב הגברים), מדעי החברה (19.3%, ללא עסקים ומדעי הניהול), עסקים ומדעי הניהול (11.0% לעומת 9.9% בקרב הגברים) ומקצועות עזר רפואיים (10.9% לעומת 2.7% בקרב הגברים). הסטודנטים החרדים הגברים התמקדו יותר במשפטים (12.5% לעומת 3.9% בקרב הנשים) ובהנדסה ואדריכלות (8.6% לעומת 3.8% בקרב הנשים).
