"מעמדו של בנימין נתניהו כראש ממשלת ישראל נמצא בסכנה". כך קובע דוח רשמי של המודיעין האמריקני (DNI), שעוסק בהערכת הסיכון השנתי ל-2024. "מעמדו של נתניהו כמנהיג, כמו גם של הקואליציה השלטת של מפלגות ימין קיצוניות וחרדיות שמנהלת מדיניות נוקשה בנושאים פלסטיניים וביטחוניים, עלולים להיות בסכנה", מרחיב הדוח.
כותבי הדוח מציינים כי "חוסר האמון ביכולתו של נתניהו לשלוט העמיק והתרחב בציבור מהרמות הגבוהות שבהן היה ממילא עוד לפני המלחמה, ואנו מצפים להפגנות גדולות הדורשות את התפטרותו ובחירות חדשות, כשממשלה אחרת ומתונה יותר היא אפשרות".
3 צפייה בגלריה
נתניהו במליאה. בארה"ב מעריכים - מעמדו נשחק, וחוסר האמון בו רק גובר
(צילום: עמית שאבי )
הערכת האיומים העולמיים של קהילת המודיעין האמריקנית, המכונה ATA, מספקת סיכום לא מסווג של מה שאמריקנים רואים כאיומים הנוכחיים על הביטחון הלאומי של ארה"ב, כולל איומי סייבר, טרור, נשק להשמדה המונית, פשע, סוגיות סביבתיות ומשאבי טבע וסוגיות כלכליות.
בדוח השנה הוקדש כצפוי פרק נרחב למלחמה ברצועת עזה: "מתקפת חמאס נגד ישראל באוקטובר 2023 והתגובה הצבאית של ישראל הגבירו את המתיחות באזור, בזמן שארגוני פרוקסי ושותפים איראנים מנהלים מתקפות נגד ארה"ב וישראל ותומכים בחמאס. ישראל נותרה ממוקדת בהשמדת חמאס, עם תמיכה רחבה באוכלוסייה". עוד נטען כי "ישראל כנראה תתמודד עם התנגדות מזוינת מתמשכת של חמאס במשך שנים, והצבא יתקשה לנטרל את התשתית התת-קרקעית של חמאס".
הכותבים מתייחסים גם ללחצים הבינלאומיים המופעלים על ישראל, והמחאות בעולם נגד המלחמה ברצועה. "הסיקור המוגבר של כל הצדדים ברשתות החברתיות מעורר תגובות בכל העולם, וישראל תעמוד בפני לחץ בינלאומי גובר בגלל המצב ההומניטרי החמור ברצועת עזה".
מחברי הדוח מציינים כי "ישראל ואיראן מנסות לכייל את פעולותיהן זו מול זו כדי להימנע מהסלמה לכיוון עימות ישיר בקנה מידה מלא", ומעריכים כי "איראן לא ארגנה את מתקפת 7 באוקטובר ולא היה לה מידע מוקדם בנושא". קהילת המודיעין האמריקנית סבורה גם כי "חיזבאללה מנסה להימנע ממלחמה כוללת שתחריב את הארגון ואת לבנון. המנהיגות של חיזבאללה, עם זאת, תשקול מגוון אפשרויות תגמול בהתאם לפעולות ישראל בלבנון בשנה הקרובה. הארגון ימשיך לפתח את יכולות הטרור העולמיות שלו וימשיך לנהל פעולות פרובוקטיביות כמו שיגורי רקטות לעבר ישראל".
בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני באופן רחב יותר, קובע הדוח כי "מבני המשילות והביטחון בעזה ובגדה המערבית, כמו גם פתרון המצב ההומניטרי בעזה ובנייתה מחדש, יהיו מרכיבים מרכזיים ביחסים הישראליים-פלסטיניים לטווח הארוך".
ההשפעה על המלחמה באוקראינה - וגם האיום האיראני
בנושאים אחרים קובע הדוח כי "רוסיה כמעט בוודאות לא רוצה סכסוך צבאי ישיר עם כוחות ארה"ב ונאט"ו, ותמשיך בפעילות א-סימטרית מתחת למה שהיא מחשיבה כ'סף צבאי'. הנשיא ולדימיר פוטין כנראה מאמין שרוסיה עצרה את המאמצים האוקראיניים להשתלט מחדש על שטח משמעותי, שגישתו לניצחון במלחמה משתלמת, ושהתמיכה המערבית והאמריקנית לא תחרוג מכפי שהיא כרגע, במיוחד לאור מלחמת ישראל-חמאס".
בהקשר האיראני כותבי הדוח מציינים כי "איראן תמשיך לאיים על האינטרסים של ארה"ב ובעלות הברית במזרח התיכון, תנסה לבסס את מעמדה המתהווה כמעצמה אזורית תוך מזעור האיומים על המשטר, והסיכון של סכסוך צבאי ישיר. טהרן תנסה למנף את ההצלחות הצבאיות האחרונות באמצעות רשת של איומים, הישגים דיפלומטיים, תוכנית גרעין מורחבת ומכירות צבאיות. היא תנסה לחזק עוד יותר את הקשרים עם מוסקבה ותנסה להשתמש בסכסוך בעזה כדי להניא מדינות במזרח התיכון מהתחממות הקשרים עם ישראל, תוך מיצובה כתומכת הגדולה של המאבק הפלסטיני".
עוד קובע הדוח כי "טהרן הצליחה להגמיש את היכולות הצבאיות של רשת ארגוני הפרוקסי שלה אחרי 7 באוקטובר, וארגנה התקפות אנטי-ישראליות ואנטי-אמריקניות. איראן תישאר איום על ישראל ועל האינטרסים של ארה"ב באזור גם אחרי הסכסוך בעזה, וכנראה תמשיך לגבות את חמאס וארגונים אחרים המבקשים לבלום הסדר שלום בין ישראל לפלסטינים. היא אמנם תישאר זהירה ותימנע מעימות ישיר עם ישראל או עם ארה"ב, אבל תמשיך לאפשר התקפות טילים וכטב"מים של מיליציות נגד כוחות ארה"ב בעיראק ובסוריה; חילופי אש של חיזבאללה עם ישראל בגבול הצפון עם לבנון והתקפות חות'ים על ספינות".
