כמו חיילים שנקראו לדגל, יצאו בשבוע שעבר חברי ארגון לה פמיליה – חלקם רעולי פנים, לבושים בקפוצ'ונים השחורים שעטורים בסמל המנורה של בית"ר ירושלים – כדי להבעיר את הרחובות. "לאחר אינספור פניות, החלטנו להגיע לירושלים, לרחבת הכנסת, רחוב קפלן, בשעה 18:00", הוכרז בעמוד הרשמי של הארגון, בטענה כי "הגיע הזמן של הימין לצאת לרחובות". לא נמסר פירוט ממי התקבלו "אינספור פניות", אבל המסר היה ברור.
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
במבחן התוצאה, הכאוס האלים שביקש הארגון להוציא לפועל התרחש במספר אירועים במוקדי ההפגנות נגד המהפכה המשפטית ברחבי הארץ, שלפי החשד במשטרה מיוחסים לאנשי לה פמיליה. חלק מהמקרים פורסמו בכלי התקשורת בהרחבה, כמו תקיפת נהג מונית ערבי שנקלע לאזור ההפגנה בירושלים ותקיפת כתב "חדשות 13", יוסי אלי, שהגיע לסקר את המחאה והותקף על ידי פעילי הארגון. עבור אלי זה הסתיים עם שבר בצלע ופגיעה בטחול, כשהצלם שליווה אותו בשטח הוכה בראשו עם מקל. באותו ערב הותקף גם כתב תאגיד השידור הישראלי בערבית תאמר אלכילאני על ידי פעילי לה פמיליה שקיללו אותו, צעקו “מוחמד מת” וכיסו את המצלמה כדי למנוע ממנו לשדר, עד שנאלץ לעזוב את המקום.
ביום חמישי שעבר, פעילי הארגון ניסו לתקוף את צוות "חדשות 12", הרסו מיצג של מתנגדי החקיקה המשפטית ברחבת מוזיאון תל-אביב, ובצומת קפלן נרשם אירוע חמור כשמפגינות מבוגרות הושלכו לקרקע כשהן סופגות יריקות ובעיטות. מפגינה נגד הרפורמה סיפרה שפעילי לה פמיליה תקפו אותה ואת חבריה בגז מדמיע; אחרת דיווחה שלחברתה הם פינצ'רו שני צמיגים במכונית "רק בגלל שהיו לה דגלי ישראל על האוטו".
וכמו שבעבר אנשיהם תקפו אוהדים צעירים של יריבות, גם הפעם הם לא בחלו בפגיעה בקטינים. "הזדעזענו ממה שחוו תלמידים שלנו", נכתב בקבוצת הורים בבית ספר בתל-אביב, "שחזרו מההפגנה נגד החקיקה ובדרכם הביתה מצאו עצמם מאוימים על ידי רעולי פנים עם אלות, שקראו נגדם קריאות ורדפו אחריהם. רק בעזרת תושייתם ובעזרת הוריהם שהגיעו למקום, הצליחו להימלט".
ומי שמאיים על קטינים, מאיים גם על נשים שנמצאות לבדן. פשוט כי אפשר, גם אם הן אפילו לא השתתפו בהפגנה. דנה ינאי ספגה מטח קללות ואיומים ברצח מצד אותם חוליגנים ברחובות תל-אביב, כשכל חטאה היה שעברה עם רכבה ברחוב שאול המלך, הסמוך למוקד ההפגנה.
בכיר במשטרה: "זה ארגון שמונע מאלימות ושנאה. המסר שלהם זהה לשל ארגוני הטרור הפלסטיניים, שטוענים שהם נציגי הנדכאים עלי אדמות. אנחנו מוטרדים מאוד ונשתמש נגדם בכלים שלא הפעלנו עד היום"
"היא התקשרה אליי מבועתת ושמעתי הכול ברקע", מספר בעלה, זאב. "הקיפו אותה עשרות אנשים לבושים בקפוצ'ונים שחורים, חלקם רעולי פנים, שהחזיקו בשלטים עם הכיתוב 'מוות לשמאלנים' ו'שמאלנים בוגדים'. לפניה הם עצרו נהגת אחרת והתעללו גם בה, ובאותם רגעים אני שומע שהם יושבים על מכסה המנוע של הרכב וצועקים לאשתי 'נשחט אותך' ו'נאנוס אותך'. זה סרט אימה שנמשך דקות ארוכות".
איך הגבת כשאשתך מותקפת הרחק ממך?
"זה היה מפחיד, היא הייתה בסכנה. העליתי את המשטרה על הקו וביקשתי שתגיע ניידת מיד. רק אחרי 20 דקות השוטר עידכן שהוא בדרך לשם, וזה כשיש מאות שוטרים באזור. בסוף הגיע נהג אוטובוס שביקש מהם להפסיק, ובתגובה דרשו ממנו הוכחה שהוא ימני כדי שיוכל לעבור. אחד מהם ירד ממכסה המנוע, נתן עליו מכה ואמר לאשתי, 'יש לך מזל, יא זונה'. מה שקרה לה הוא באחריות ישירה של הממשלה, שמעודדת הסתה ואלימות ולא עוצרת אותן. למה מחכים, שמישהו יירצח?"
במשטרה דוחים את הטענות על ישיבה בחיבוק ידיים מול חובבי כוח הזרוע של לה פמיליה. גורם בכיר במשטרה אומר השבוע כי הוא מוטרד מאוד מהאלימות מצד הארגון בהפגנות, וחושף שהמשטרה נערכת לתגובה קשה וחריגה כלפי הפורעים. "אנחנו מאוד מוטרדים מהנושא, כי זו המהות שלהם", הוא אומר. "זה ארגון שמונע מאלימות ומשנאה מאוד קשות. הם משתמשים באלימות ומאיימים, ועכשיו הם רוכבים על הגל הפוליטי והטיקט של הנעשקים והנגזלים, כביכול. המסר שלהם זהה לשל ארגוני הטרור הפלסטיניים, שטוענים גם הם שהם 'ארגון הנדכאים עלי אדמות'. פעם ראשונה שהם הגיעו להפגנה בחודשים האחרונים, וראינו לאן זה הוביל".
ובכל זאת, איפה היה המודיעין שלכם? לא צפיתם תרחיש כזה?
"על חלק מהאירועים ידענו מבעוד מועד, וביצענו מעצרי מנע של פעילים בולטים שלהם. אחד מהם תיכנן לבצע מעשים אלימים בהפגנות, עם סכינים ושרשראות ברזל. עצרנו גם חשודים בתקיפות של נהג המונית ושל העיתונאי יוסי אלי, ויהיו מעצרים נוספים. אנחנו מפעילים המון כלים ועושים עבודת מודיעין יסודית בנושא. גם השב"כ בתמונה".
נראה שהניסיונות שלהם לפגוע במפגינים לא יסתיימו בקרוב. איך תבלמו את האלימות של לה פמיליה?
"אנחנו נערכים לקראת ביצוע מעצרים מינהליים, על מנת להרחיק אנשים שיש לנו לגביהם מודיעין חם, אבל אין לנו מספיק ראיות נגדם. אלה אנשים שמתכוונים לבצע פגיעות פיזיות בגורמים שנחשבים לדומיננטיים בהפגנות, או בכאלה שמתנגדים לאג'נדות שלהם, ולפגוע במפגינים עצמם. אנחנו מתכוונים להפעיל כלים שלא השתמשנו בהם עד היום, ולה פמיליה צריכים לחשוש".
ההצטרפות של לה פמיליה להפגנות התמיכה של הימין ברפורמה המשפטית לא מפתיעה את מי שעוקב אחר גדילת הפרא של הארגון, שמתהדר בגזענות ובגישה מיליטנטית. פעילי הארגון היו שם במהלך העשור האחרון, בחזית המאבק של הימין הקיצוני בישראל - תחילה בהפגנות התמיכה באלאור אזריה, בהמשך בפעולות נגד פינוי מאחז עמונה, בתהלוכות מטילות אימה בריכוזים ערביים בירושלים, במחאה מול חתונה של יהודייה וערבי, בהפגנה מול טקס זיכרון אלטרנטיבי של משפחות ישראליות ופלסטיניות, וכן בפעילויות אלימות במהלך מבצע שומר החומות, לרבות בלינץ' בבת-ים ובמהומות בערים המעורבות.
ידם הארוכה מגיעה לכל אירוע נפיץ, ולעיתים רבות מתסיסה בעצמה את הסיטואציה כדי להביא לאלימות. לכן לא מפתיע שגם בפרעות בחווארה נכחו פעילי הארגון. "הם לקחו את הלחן מהשיר 'חנניה' של חנן בן ארי", מספר גורם במשטרה, "והפכו אותו לשיר על חווארה בשילוב המילים המזוהות עם השירה שלהם מהיציעים באצטדיון טדי: 'שיישרף לכם הכפר'".
כדי להבין את שורשיו האלימים של הארגון, שפעם עוד התיימר להיות ארגון אוהדים - עד שיצא משליטה, צריך לחזור לאחור, ליציע המזרחי שמכיל את האוהדים השרופים של בית"ר ירושלים. בהתחלה היה מדובר בקומץ, שגם כינה עצמו בשם הזה ופעל באלימות כלפי יריבות ספורטיביות של קבוצתם. עד שהגיעה שנת 2005, והארגון שהתהווה ביציעים מצא לעצמו שם חדש: לה פמיליה.
"הארגון הזה נולד במטרה לזרוע ונדליזם ואלימות, מתוך אידיאולוגיה אנרכיסטית וגזענית כלפי המגזר הערבי", אומרת עו"ד שרית שמש מהפרקליטות, שהגישה כתב אישום בשנת 2015 נגד כמה מחבריו. לצד הטמעת הביטוי הגזעני "בית"ר טהורה לעד", כשהכוונה היא שלא ידרוך בשורותיה שחקן ערבי מוסלמי, במילות ההמנון של הארגון הגזענות היא סיבה לגאווה: "כה אמרתי לך הדבר, היכונו לימים הקרבים ובאים, בהם יוקם הצבא החזק ביותר שנראה עלי אדמות, אשר יגן בעדך וימחק מעל פני האדמה את כל העומד בדרכו, צבא גרילה גזעני ואכזר, צבא שייקרא אוהדי בית"ר, למענך לה פמיליה – הנה אני בא".
דוד מזרחי, לשעבר בכיר בלה פמיליה: "השם נולד מסרט איטלקי, היינו ילדים מושפעים. בגיל 13 כבר הייתי עם אזיקים. בהתחלה עשינו פעילויות חיוביות, ואז הגיעו ליציע פוליטיקאים כמו בן גביר שהציתו את השנאה לערבים"
בכתב האישום שהגישה עו"ד שמש, נטען שפעילי הארגון פעלו כדי לכפות את האידיאולוגיה הגזענית שלהם גם על הנהלת בית"ר ירושלים, בכך שאסרו עליהם מעשית להביא שחקנים ערבים לקבוצה. כשדעתם לא התקבלה, פעלו חברי "הקומץ" לגרום להנהלה נזקים כלכליים על ידי התפרעות שהובילה להטלת קנסות על הקבוצה, ובכך הצליחו לכופף את הדרג הניהולי ולהפוך אותו לעושה דברם.
ניסיונותיהם של בעלי ומנהלי בית"ר ירושלים לאורך השנים להגיע איתם להסכמות כשלו בזה אחר זה. ארקדי גאידמק, ש"העז" להחתים בקבוצה שני שחקנים צ'צ'נים מוסלמים, התקפל ועזב; איציק קורנפיין, שוער העבר עתיר הזכויות, נלחם בהם כפי שמעטים העזו, אך נאלץ גם הוא לעזוב; אלי טביב ניסה לאלף אותם עד שהחליט לזוז גם הוא; משה חוגג ניסה להוציא להם צווי הרחקה מהמגרשים, אבל לטענתו רשויות החוק לא סייעו לו; והבעלים הנוכחי, ברק אברמוב, משתדל עדיין להחזיק מעמד.
מי שראה מבפנים איך הארגון צומח לממדים מפלצתיים הוא דוד מזרחי, אחד ממקימי לה פמיליה שפרש ממנה לפני כמה שנים. על גבו מתנוסס קעקוע של סמל הקבוצה, תחתיו הכיתוב "בית"ר ירושלים – נולדתי בשבילך, אמות למענך". את הקעקוע הוא לא הסיר, גם לא את אהבתו לקבוצה, אבל היום הוא אחד המתנגדים הקולניים והמרכזיים למעשי האלימות שיוצאים מהחממה שבה גדל.
"הייתי כמוהם, בשר מבשרם", הוא מודה. "פרצתי למגרש, הרבצתי לאוהדים, נפתחו לי שישה תיקים פליליים במשטרה תחת אלימות וגזענות במגרשי הכדורגל. החמור שבהם היה בגין תקיפה בנסיבות מחמירות. אחרי משחק נגד הפועל תל-אביב, היינו כמה מאות אוהדים של בית"ר, ראינו מספר קטן של אוהדי הפועל ותקפנו אותם. מכות מאוד קשות. קיבלנו על זה עבודות שירות ועונש מאסר על תנאי".
איך הפכת לדמות מרכזית בהנהגת לה פמיליה?
"נולדתי למשפחה קשת יום, אבא ואמא נכים שחיים על קצבאות. גרנו בשכונה קשה ולא הכרתי משהו אחר. בגיל שבע נשלחתי לפנימיית קטמון, שקרובה לאצטדיון, וכל יום הלכתי לשם ומצאתי בהם משפחה וחברים. כל החיים שלי סבבו סביב הקבוצה. ביל שאנקלי (מאמנה האגדי של קבוצת ליברפול האנגלית – ש"מ) אמר פעם שיש אנשים שחושבים שכדורגל זה עניין של חיים ומוות, אבל זה הרבה מעבר לזה. וככה זה היה עבורי. גדלתי שם".
איך נולד השם לה פמיליה?
"ראינו סרט איטלקי והיינו ילדים מושפעים, עם קפוצ'ונים. כשהקמנו את לה פמיליה הובלתי את הפעילות בשטח. בגיל 13 כבר היו לי אזיקים על הידיים והרגליים, אבל בגלל שהייתי קטין סגרו לי את רוב התיקים. בהתחלה היינו עושים פעילויות חיוביות ומרימים את הקהל ביציע המזרחי, אבל אז הגיעו הפוליטיקאים שהזדהו איתנו והציתו את השנאה לערבים. ב-2006 באו ברוך מרזל, איתמר בן גביר וכל אלה, והארגון הפך למזוהה עם האג'נדה הזאת".
אז מה בעצם גרם לך לפרוש מהארגון?
"יו"ר בית"ר ירושלים בזמנו, קורנפיין, הגיש נגדי תביעת לשון הרע בגין קללות נגד משפחתו ואשתו בהפגנה מול ביתם. זה היה על רקע הבאת שחקנים מוסלמים לקבוצה בשנת 2013. לצערי הפסדתי בתביעה וקורנפיין הסכים למחול לי, אם אשלם 50 אלף שקל לעמותה לנפגעות תקיפה מינית. זה רושש אותי. החזרתי את הסכום הזה בתשלומים, עזבתי את הארגון והלכתי לעבוד במפעל תמרים בבקעת הירדן. שם נפתחו לי העיניים".
תסביר.
"עבד איתי, כתף אל כתף, בחור ערבי בשם דאוד. ראיתי שהוא מרוויח חצי ממני וכאב לי. הוא היה מביא לי כוס מים כשראה אותי צמא, פעם אחת קנה לי נרגילה במתנה. אני בן להורים נכים ועניים, אני לא יכול לשנוא אדם כזה נחמד בגלל הלאום שלו. הבנתי שיש בהם אנשים טובים".
לא מפחיד לעזוב את לה פמיליה?
"אני אדם מאמין. בהתחלה הם קיללו אותי, איימו עליי ושלחו לי כל מיני הודעות. היום אני עושה הכול כדי לגרום לכך שלא תהיה שנאת חינם, גאה בעצמי שאני מרצה לבני נוער ולתלמידים על הדרך שעברתי ומקדיש את חיי לעשייה ציבורית".
מה הסיבה שלא סוגרים ארגון כזה?
"כי הימין בשלטון. נותנים להם רוח גבית, כי טוב להם שיש פלנגות כאלה, שיודעות לייצר פחד. אלה לא אנשים שבאים להפגנות כדי להפגין או שאכפת להם מהרפורמה. הם לא באים מאהבה, אלא אך ורק כדי לייצר אלימות. מתנגדי הרפורמה אלה אנשים טובים ויפים, ולעומתם לה פמיליה הם פושעים".
לפני עשור הגיעה נקודת מפנה לא רק עבור דוד מזרחי. 2013 הייתה השנה שבה בעלי בית"ר ירושלים דאז, גאידמק, החתים בקבוצה את השחקנים הצ'צ'נים זאור סדאייב וג'יבריל קדאייב, והשד העדתי ניפץ את הבקבוק בדרכו החוצה. מארגון אוהדים שתוקף קהלים יריבים, הפך לה פמיליה לארגון שתוקף ערבים ונוקם גם במועדון שלו, כשזה מסרב ללכת בדרכו הגזענית. ב-8 בפברואר באותה שנה, הגיעו אנשי בית"ר ירושלים למתחם האימונים בבית וגן ונחרדו לגלות שהמשרד של מנהל הקבוצה, מאיר הרוש, עלה בלהבות.
בגין אותו אירוע הורשעו אביתר יוסף ומתן נבון בהצתה במסגרת הסדר טיעון, ונגזרו עליהם 22 חודשי מאסר ועשרה חודשי מאסר בהתאמה. השניים הודו כי ביצעו את ההצתה בהמשך לפעולות המחאה של אוהדי הקבוצה נגד הנהלת המועדון, שכללו קריאות גזעניות, שלטים מסיתים ובהם הזכור מכולם: "בית"ר טהורה לעד". בתגובה, פורסם שראשי לה פמיליה העבירו ליוסף "משכורת" מדי חודש וסייעו לו בזמן שהותו בכלא.
"מאותו רגע ואילך", מסביר גורם משטרתי בכיר, "ארגון לה פמיליה התחיל לרכוב על כך שהם לא מייצגים קבוצת כדורגל, אלא תפיסה פוליטית. או יותר נכון, קבוצת התנגדות לערבים. הם ניכסו לעצמם תפיסה קיצונית, עד שלפני ארבע שנים דרשנו את הוצאתם מחוץ לחוק".
מה הוביל לזה דווקא אז?
"היו כמה מניעים, לרבות מידע שהם מתכוונים לפגוע באנשי שמאל, והיו אירועים משמעותיים כמו משחק מול הפועל תל-אביב שנגמר עם פטיש בראשו של אחד האוהדים היריבים".
הגורם המשטרתי מדבר על האירוע החמור שכונה "פרשת לה פמיליה – תיק פלורנטין". בשלושה באוקטובר 2015 הצטייד עומר גולן, איש לה פמיליה, בפטיש תופסנים מברזל והצהיר כי בדעתו להרוג אוהד הפועל תל-אביב ידוע שהתקוטט איתו בעבר. גולן, כפי שמתואר בכתב האישום נגדו, נעץ את הפטיש באכזריות בראשו של המתלונן ואף ניסה לשלוף אותו בחזרה, ללא הצלחה, כשניסה להימלט. האוהד של הפועל תל-אביב היה בסכנת חיים, עבר סדרת ניתוחים ונקבעו לו 83 אחוזי נכות. "מעשיו של הנאשם נושאים בחובם חומרה יתרה, ודאי לאור נסיבות האירועים והרקע להם – חברותו בארגון גזעני ואלים", קבעו שופטי בית המשפט העליון, שדחו את הערעור על חומרת העונש והותירו אותו על כנו: עשר שנות מאסר בפועל ועוד חמש שנות הרחקה מהמגרשים.
ייתכן שגולן וחבריו, בהם כמה ממנהיגי הארגון, לא היו נתפסים מעולם אלמלא הפעילה המשטרה לראשונה סוכן סמוי בלב הארגון. מי שחתום על גיוס הסוכן ההוא היה תנ"צ בדימוס בני אבליה, לשעבר מפקד מרחב אשר במחוז חוף, שכיהן אז כמפקד הימ"ר ונאבק בתופעת האלימות במגרשים.
"בשנים 2015־2016 הייתה מתיחות קבועה בין לה פמיליה לאוהדי קבוצות אחרות, לרבות אירועי אלימות קשים", אומר אבליה. "בסוף הצלחנו להפעיל עבריין כסוכן משטרתי. הוא היה איתם שנים רבות, אבל עבד כסוכן כמה חודשים והפליל את החשודים שהתנהלו באופן עברייני, בשורת תקיפות שקשורות לאירועי ספורט, לרבות סיפור הפטיש".
תנ"צ בדימוס אבליה מדבר על הסוכן שזכה לכינוי "ג'ודו", ושימש בפועל כ"קצין האמל"ח" של לה פמיליה. לא מדובר אחד מל"ו צדיקים, אלא במי שהפך לעד מדינה במסגרת עסקה שבה הסכימה המשטרה לבטל אישום בגין פריצה. הוא, מנגד, סיפק עדות נגד חבריו בארגון ושותפיו לעבירות רכוש וסמים.
"ג'ודו" ישב מול החוקרים ימים שלמים, וסיפר להם על חלקו ועל חלקם של חבריו לארגון באירועים האלימים שבהם היו מעורבים. "בנוסף לאלימות, סיפקתי כמויות גדולות של אמל"ח", סיפר אז בחקירה. "קניתי מדייגים אמצעי פירוטכניקה כמו נרות עשן, מצופי עשן ורקטות ידניות (פצצות תאורה – ש"מ). בשלב מאוחר יותר התחלתי לגנוב את האמצעים האלה מחניוני סירות בטבריה. פעם עם חברים מלה פמיליה ופעם עם חברים מהשכונה".
תנ"צ בדימוס אבליה נזכר בסיבות שהובילו את "ג'ודו" להעיד, על אף החשש הטבעי לצאת נגד חבריו. "הוא הסכים לדבר כי רצה לצאת מהסיפור הזה. הפעלנו אותו לכמה חודשים, שבהם אספנו ראיות נגד מעורבים בתקיפת אוהדים באירועים במרכז ובצפון, ובאמצעותו הבאנו ראיות לתיקי אלימות קשים. כשסיימנו, ביצענו מעצרים של 70 פעילים, ונגד 20 מהם הוגשו כתבי אישום והתקבלו צווי הרחקה מהמגרשים למספר שנים". עבודתו של הסוכן הסמוי בתוך לה פמיליה הובילה להפללתם של שלושה ממנהיגי הארגון, שנשפטו בנפרד ונידונו לעונשי מאסר שנעו בין ארבע עד עשר שנים.
אבליה לא הופתע כשראה את המעבר שעשו אנשי לה פמיליה מאלימות במגרשים לאלימות ברחובות, כשהפעם היעד הוא מתנגדי הרפורמה המשפטית. "חברי הארגון מייצגים היום ימין קיצוני מאוד", הוא אומר. "אבל לדעתי אלה לא אנשים שיש להם אידיאולוגיה או דרך. ככה הם גדלו, זה החינוך שקיבלו. הם הגיעו להפגנות גם בשומר החומות, באירועים בעכו הם הזדהו כארגון לה פמיליה, לקחו את הפורעים הימנים שמזדהים איתם, טענו שבאו לעזור להם - ובפועל הם היו נטל משמעותי עבורנו, כי היינו צריכים לחצוץ בינם לבין המתפרעים הערבים. מחלקם הצלחנו למנוע להיכנס לעיר עוד בטרם הגיעו".
הוא מסרב להאמין שכמה מאות מהם הגיעו להפגנות בשבוע שעבר. "אלה שקרים, מדובר בקומץ. אין ל־40־50 איש כוח להוציא אלפים לרחובות, אולי כמה עשרות", הוא משוכנע. "אבל לכל התארגנות שלילית כזו צריך להתייחס ברצינות, וכל צד קיצוני כזה מקבל רוח גבית מנציגים פוליטיים".
בזמן שבכירי לה פמיליה ישבו בכלא, הושגה בשטח רגיעה מסוימת בפעילות האלימה של הארגון במגרשים ומחוצה להם, ומרבית חבריו ירדו למחתרת. "הם התחילו להבין שיש מחיר למעשים שלהם", אומר הגורם המשטרתי הבכיר, "אלא שאז הם התקרבו למיינסטרים של הימין. הקריאה לפעולה מתבצעת בעיקר ברשתות החברתיות, אבל מי שמפעילים אותם הם לא אלה שנמצאים בשטח".
למעשה, לה פמיליה מחולק הירככית לשלוש שכבות: ההנהגה, דרג הביניים והפעילים בשטח, שהם לרוב נערים אבודים כבני 15 שמחפשים מסגרת. חברי הארגון נוכחים בטלגרם ובפייסבוק, אבל עיקר הפעילות נרשמת בקבוצות וואטסאפ, שנפתחות ונסגרות בשמות שונים כדי להטעות את המשטרה. "הם חושבים שאנחנו נמצאים גם במקומות שאנחנו לא", אומר הגורם.
לאורך השנים היו קריאות – משר הביטחון לשעבר בני גנץ ועד לשר החוץ לשעבר של ארצות-הברית, אנתוני בלינקן – להכריז על לה פמיליה ארגון טרור. אלא שהדרך לשם לא פשוטה. "מבחינה מודיעינית, הצלחנו להכריז שהם ארגון טרור, או ארגון בלתי חוקי", אומר הגורם הבכיר. "אבל לאחר מספר דיונים, הוחלט בפרקליטות המדינה שהם לא עומדים בתבחינים המשפטיים ולכן לא הוצאו מחוץ לחוק. מבחינתנו, הלכנו איתם עד הסוף".
אלא שבמקום שהארגון יוקע על ידי רשויות החוק ומועדון בית"ר ירושלים, הוא עבר מהשוליים לדרגים הגבוהים ביותר, לרבות בדיוני הנהלה, שם יושבים נאמני הארגון שמייצגים את האינטרסים שלו.
כשגנץ טען במאי אשתקד שהגיעה העת לבחון את הגדרות לה פמיליה וארגון להב"ה כארגוני טרור, זה הגיע בעקבות העימותים האלימים בין יהודים לערבים במצעד הדגלים, שם נשמעו קריאות "מוות לערבים" ו"שיישרף לכם הכפר". באותו אירוע תקפו פעילים קיצוניים מכוניות של תושבים ערבים, התעמתו עם שוטרים והשליכו חפצים, אבנים ובקבוקי זכוכית. האלימות המשיכה מהשער החדש לשער שכם, שם מתפרעים השליכו אבנים לעבר עיתונאים ערבים וקראו "שועפט עולה באש".
מה שבאמת עלה באש היה מתחם האימונים של הפועל תל-אביב, שלפי החשד הוצת בזדון בחודש שעבר. למתחם חודורוב נגרם נזק שנאמד במיליוני שקלים, כשציוד רב, לרבות חדר ההלבשה וחדר הכושר במתחם, נהרסו כליל.
החשד המיידי הופנה לעבר אוהדי בית"ר ירושלים, ולא לחינם. בעמוד האינסטגרם של "שומרי המסורת" – ארגון שמתיימר להיות קיצוני עוד יותר, ושנולד מתוך לה פמיליה – פורסם סרטון ובו נראים צילומי רחפן וגרפיטי לכאורה מזירת השריפה. טרם הובהר אם מדובר בהודאה או בהתגרות, שכן בתום בירור בנושא חברי הארגון סירבו לקבל אחריות.
כך או כך, למרות הרמיזות, ההתגרות והחשודים המיידיים, עדיין לא נעצרו חשודים במעורבות בהצתה והמשטרה ממשיכה בחקירת נסיבות האירוע. לצד זאת, בכירים במשטרה מציינים שארגון שומרי המסורת כלל לא מוכר להם.
במציאות הנוכחית, נדמה שהפעילים האלימים של לה פמיליה לא מתכוונים לעצור: ניסיונות דריסה, זריקות ביצים, איומים וקללות, מכות ודחיפות, הטחות מפגינים על הקרקע – ובעיקר הטלת אימה ברחובות, ימשיכו להיות מנת חלקם. ככל שמספר המפגינים נגד המהפכה המשפטית גדל, כך, בהתאמה, גדל הסיכוי שהמשטרה לא תצליח להשתלט על אירועים אלימים נקודתיים ולהיות בכל מוקד חיכוך בין הצדדים. וכך, זה עלול להיגמר בדם.
בינתיים, ברשתות החברתיות לא מחכים שהמשטרה תפעל והוקמה מערכת אזרחית לדיווח על מקרי אלימות בהפגנות. מדובר במאגר מידע פתוח לציבור בשם "אלימות", בכתובת alimut.org, שם ניתן לדווח בלחיצת כפתור על מקרי אלימות ולצרף עדויות ותיעודים.
האם זה מה שיעצור את לה פמיליה מלפעול? ספק רב. "הגרעין הקשה שלהם מונה כ-50 אנשים", אומר הגורם המשטרתי הבכיר. "אבל סביבם יש עוד מעגלים של מתלהמים, שלא קשורים אליהם, אלא מרגישים השתייכות לארגון והולכים עם הבגדים השחורים שמזוהים איתם, מגיעים להפגנות רעולי פנים כי זה סמל הסטטוס – והכול כדי לייצר פחד. להגיד לך שמנהיגי הימין מצירים על כך? לא".
וגם לא מהססים לנרמל אותם. השרה רגב הצטלמה איתם, בן גביר כבר מזמן בן בית ביציע ומחבק אותם במהלך הפגנות.
"זו הנקודה, הם מרגישים רוח גבית ושיש להם נציגים בממשלת ישראל".
ואותם גורמים פוליטיים עלולים להשפיע על הטיפול בהם?
"לא יקום ולא יהיה, חד-משמעית. המשטרה תעבוד בצורה מקצועית, שום התערבות לא תהיה כאן".
פורסם לראשונה: 07:28, 07.04.23