את כס נשיא בית המשפט העליון – אחד מסמלי המדינה - יחבוש מחר (שלישי) עוזי פוגלמן, המשנה לנשיאה הפורשת אסתר חיות, שנכנס לתפקיד בעיצומה של המלחמה ועדיין בצל המהפכה המשפטית שהשיקה ממשלת נתניהו לפני 10 חודשים ועתידה כרגע לוט בערפל. לא מדובר רק באנקדוטה כרונולוגית אלא בסיטואציה מהותית: בתקופה הקרובה יהווה העליון כתובת לעתירות הקשורות בהפעלת הכוח הצבאי ברצועת עזה, והוא יידרש לאזן באורח מידתי בין צורכי הביטחון לבין פגיעה בזכויות אזרחיות של האוכלוסייה הפלסטינית.
וזה מן הסתם לא נגמר שם: לפסיקות בג"ץ תחת השופט פוגלמן תהיה השפעה משמעותית – חריגה אפילו בהשוואה לימים כתקנם – על ההגנה המשפטית על ישראל בזירה הבינלאומית. אם עד פרוץ הקרבות הייתה שאלת ההשפעה של המהפכה המשפטית בתחום הזה תיאורטית יחסית, הרי שמעתה תהיה משמעות דרמטית ודחופה לכתיבת עמדתו בבג"צים הנפיצים העומדים על הפרק, בעיקר בנושא ביטול עילת הסבירות, אך למעשה גם לגבי כינוס הוועדה לבחירת שופטים.
פוגלמן לא היה אמור להתמנות לתפקיד אחרי חיות, שפרשה היום וכתבה באיגרת: "היום אני מסיימת מסע ארוך ומרתק כשופטת. רצה הגורל וביום פרישתי מכס השיפוט אנו נתונים באחת התקופות הקשות ביותר בתולדות המדינה. אני אסירת תודה על שש השנים האחרונות, שבהן זכיתי לעמוד כנשיאה בראש הרשות השופטת. אף שבשונה מן הנשיאים שקדמו לי, לא התאפשר לי להעביר את התפקיד לנשיא קבוע שימונה תחתיי, אני סמוכה ובטוחה שהרשות השופטת נתונה בידיים מצוינות, תחת הובלתו של השופט פוגלמן. זוהי שעה רוחשת חושך, יש שחר והילה, ואל לנו לאבד תקווה לימים אחרים, טובים מאלה".
לפוגלמן, ותיק השופטים, נותרה שנה אחת בלבד עד פרישתו לגמלאות. הוא ויתר לבא אחריו בשיטת הסניוריטי, יצחק עמית, שאמור היה לקבל את המינוי - אבל סירובו של שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולבחור בעמית, הוביל את פוגלמן אוטומטית לכיסא.
אז מי הוא האיש שעומד לעמוד בראש המערכת המשפטית בישראל? הוא "סיביל סרבנט" קלאסי שכל חייו המקצועיים הוקדשו לשירות הציבור, בעיקר בתחומי המשפט המנהלי והציבורי. הקולגות מכנים אותו "הג'נטלמן האנגלי" בשל נועם הליכותיו ואורך הרוח שניכרים ביחסי האנוש למתדיינים באולם – אף שאלה באים לא פעם בניגוד לנחרצות פסיקותיו. "הוא שקול, מאוזן, מתון בדין ונעים הליכות, ומאור הפנים שלו הוא תכונה בולטת, אבל יש לו עמוד שדרה ערכי מוצק", מתאר אותו גורם משפטי בכיר.
כל חייו בג"צים
הנשיא פוגלמן, שנולד וגדל בתל אביב, חגג את יום הולדתו ה-69 יום לפני המתקפה הרצחנית של חמאס על יישובי עוטף עזה. הוא נשוי לליאורה, ששימשה אוצרת באגף הנוער במוזיאון ישראל. יש להם שני ילדים והם סבים לנכדה.
פוגלמן הוא בן לניצול שואה שעלה לישראל בספינת מעפילים ושהה במחנה המעצר בעתלית לפני שהתגייס לחטיבת "גולני", שבמסגרתה השתתף במלחמת העצמאות בצפון הארץ ולקראת סיומה היה ממשחררי אילת. בתום הקרבות השלים האב לימודי משפטים ועבד במגזר הפרטי. אימו, ילידת הארץ, עבדה במחלקת החינוך והתרבות של עיריית תל אביב, בין השאר כמנהלת מתנ"סים בשכונת שבזי ובשיכון יפו ג'.
פוגלמן עצמו התגייס לצה"ל ב-1972, וכלוחם ביחידת שדה במסגרת הנח"ל השתתף במלחמת יום הכיפורים בחזית המצרית. במילואים בחטיבת חי"ר הוא לקח חלק במלחמת לבנון. ב-1982, עם סיום לימודי המשפטים באוניברסיטת תל אביב, העתיק את מגוריו לירושלים והחל להתמחות במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עד שב-1995 מונה לעמוד בראשה. הוא ייצג את עמדת המדינה בשורת תיקים משמעותיים (ראו להלן), מבג"ץ אליס מילר ועד "מיטראל" (ייבוא בשר לא כשר לארץ).
אם כן, הוא עסק בבג"צים כל חייו המקצועיים. אחד מנשיאי העליון בדימוס אמר עליו שהוא "שר את שפת הבג"צים כמו באופרה". שופט אחר שעבד עימו מספר: "הוא שירת בתקופת תור הזהב של הבג"צים. כאשר פקידי הממשלה ושריה קיבלו בהבנה את הצורך לבדוק את החלטותיהם בראי ציוויי החוק. זה לא המצב היום".
הוא צמח בשירות המדינה כבן טיפוחיה של המנטורית שלו, פרקליטת המדינה ונשיאת העליון לשעבר דורית ביניש. בשנות ה-90 התרשם גם נשיא העליון דאז אהרן ברק מיכולותיו ומינה אותו לשופט במחלקה המנהלית שנבנתה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ("בג"ץ קטן"). משם סללו יכולותיו את דרכו לעליון ב-2007, מינוי שהפך קבוע שנתיים לאחר מכן. לתפקיד המשנה לנשיאה הוא נכנס במאי 2022.
"אי אפשר למכור לו לוקשים", אומר גורם משפטי בכיר. "לא פקידי הממשלה, לא אנשי ביטחון ולא אוצר. הוא אוחז את הקייס בקרניו. בסוף הוא ריאליסט ומעשי. גם בנושאי ביטחון, הוא יודע לאזן את צורכי המערכת עם זכויות אדם".
- הוא נתפס על ידי רבים כאקטיביסט משפטי וליברל קיצוני.
"הבלים. הוא איש המערכת. כמו המפא"יניקים של פעם".
השופט פוגלמן ויהודה ושומרון
בפסק דין מרכזי שניתן בשנתו הראשונה בעליון קבע השופט פוגלמן כי מגבלות שהוטלו על תושבי הכפרים הסמוכים לכביש 443, שמשמעותן איסור מוחלט של תנועת פלסטינים, לא יכולות לעמוד במתכונתן הנוכחית - הן בשל חוסר סמכות והן בשל היעדר מידתיות.
בפרשה אחרת סבר בעמדת מיעוט שהאיסור הגורף על יציאתם לחו"ל דרך נתב"ג של פלסטינים השוהים בישראל מכוח איחוד משפחות אינו מידתי. אולם נקבע שבדיקה פרטנית של מבקשי היתר יציאה לחו"ל היא אמצעי פוגעני פחות מאיסור גורף.
בפרשה שהסעירה את הימין בישראל ואת ציבור המתנחלים הוא קבע בדעת מיעוט כי אין מנוס מפינויו של היישוב "מצפה כרמים", שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית. בחוות דעתו הונחו קווים לדיון בפרשנות הסדר "תקנת השוק" במקרקעין ביהודה ושומרון. הרוב קבע כי תום הלב הנדרש בסעיף מחייב ששני הצדדים יהיו תמי לב בעסקה, וכי תום הלב הנדרש מהממונה הוא סובייקטיבי ברף גבוה.
בסוגיית הריסת בתי מחבלים, הביע השופט פוגלמן לא אחת את עמדתו כי סוגייה זו מעלה קשיים עקרוניים, אך הוסיף כי כל עוד ההלכה הקיימת נותרת על כנה, היא מחייבת. עם זאת, על רקע פסיקה בנושא ב-2015, הוגברה האבטחה סביבו.
בשנת 2021 קבע פוגלמן כי תיקון לחוק הביטוח הלאומי המורה על שלילת גמלאות מהורים לקטין שהורשע בעבירות ביטחון מסוימות (כגון זריקת אבנים), למשך תקופת מאסרו, פוגע באופן לא מידתי בזכויות החוקתית לשוויון. זאת, נוכח ההבחנה בין הורים אלה לבין הורים לקטינים שהורשעו בעבירות אחרות שנגזר עליהן עונש מאסר.
בתיק אחר סבר פוגלמן בדעת יחיד כי ההסדר שנקבע בחוק האזרחות המאפשר לבטל אזרחות ישראלית של אדם – גם בנסיבות שבהן לא נתונה לו כל אזרחות נוספת – אינו עומד במבחני המידתיות. בתיק אחר קבע שלשר הפנים אין סמכות לשלול תושבות מתושבי מזרח ירושלים בשל הפרת אמונים.
שחיתות, שוחד וטוהר מידות
בתחום טוהר המידות ישב השופט פוגלמן בערעורים בפרשות שוחד גדולות ומרכזיות. למשל בפרשת הולילנד, אז התקבל באופן חלקי ערעורו של אהוד אולמרט ונגזרו עליו 18 חודשי מאסר בפועל. במסגרת הפרשה הכריע פוגלמן גם כי נוכח מצבו הבריאותי הקשה של ראש עירית ירושלים דאז אורי לופוליאנסקי, הוא לא יירצה מאסר בפועל.
בשנים האחרונות הוא דן בפרשיות השוחד בעיריות רמת גן, אשדוד ועוד. אחד התיקים עסק בראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני, שהורשע בקבלת שוחד על רקע דרישה לתשלום פיצויים בגין תקיפה מינית. שמעוני זוכה מעבירה אחת של הפרת אמונים והורשע תחתיה בעבירת שוחד. בפסק הדין נקבעו קווים מנחים להבחנה בין הפרת אמונים בדרך של ניגוד עניינים לבין שוחד מסוג "שלח לחמך".
השופט פוגלמן היה זה שביטל את החלטת הוועדה לבחינת השעיית ראשי רשויות שלא להאריך את השעיית צבי גנדלמן מחדרה, שנגדו הוגש כתב אישום בעבירות טוהר מידות. הוא פסק בדעת מיעוט כי ניתן לבקר החלטות על הגשת כתב אישום בעילות הסבירות והמידתיות.
זכויות נשים: לא ללימודים בהפרדה
כפרקליט היה פוגלמן מעורב ב-1995 בבג"ץ אליס מילר, שאחריו התאפשר גיוס נשים לקורס טיס. שנים אחרי, כשופט, הוא סבר בדעת מיעוט כי החלטת המועצה להשכלה גבוהה לאפשר לימודים אקדמיים בהפרדה מגדרית ניתנה בחוסר סמכות.
בתיק אחר הוא עמד על חשיבות עקרון הייצוג ההולם, והורה לממשלה לדון בצירוף אישה אחת לפחות כחברה נוספת ב"וועדת טירקל" לבחינת אירועי משט המרמרה. בפסק הדין הוא עמד על כך שהייצוג ההולם אמור להביא מזור לא רק לעיוותי העבר, אלא ליצור מציאות חדשה שתעביר מן העולם את "גם את שורשיה הנסתרים של ההפליה ואת תוצאותיה הנלוות".
בפרשה אחרת פסל השופט פוגלמן את החלטת המפכ"ל להשאיר בתפקיד את מפקד יחידת "להב 433", ניצב רוני ריטמן, חרף ממצאי חקירת מח"ש בעקבות תלונה על הטרדה מינית ומעשה מגונה מצדו.
דיני משפחה: על נאמנות מינית
ב-2022 קבע השופט פוגלמן כי אין להתחשב בשיקולים של נאמנות מינית בחלוקת רכוש בין בני זוג. בכך הוא ביטל פסקי דין של בתי דין רבניים ששללו מאישה את חלקה ברכוש המשותף בשל "בגידתה" בבעלה.
בערעור פלילי שעסק בין היתר בשאלת ההסכמה לקיום יחסי מין הוא עמד על כך שלאישה (כמו גם לגבר) הזכות לקבוע בכל עת "קווים אדומים", וכי דברים אלה נכונים גם במסגרת נישואין. הוא ציין שהיכרות מוקדמת בין בני זוג לא מהווה הסכמה לקיום יחסי מין.
בתחום דיני המשפחה והמזונות, כתב השופט פוגלמן ב-2017 פסק דין מרכזי בתחום, וקבע כי בגילאי 15-6 מחויבים שני ההורים במזונות ילדים "מדין צדקה" באופן שווה. נקבע כי החלוקה בין ההורים תיקבע על פי היכולות הכלכליות היחסיות לפי חלוקת משמורת. ב-2022 הוא הצטרף לפסק הדין של השופט אלכס שטיין ופסל את הוראת המעבר שנקבעה לכניסת מדיניות הממשלה לסבסוד מעונות יום לפעוטות במשפחות אברכים.
פסיקה לגבי להט"ב
בתחום זכויות להט"ב הצטרף השופט פוגלמן לדעה שחוק הפונדקאות שלא מאפשר לבני זוג מאותו המין או לגברים יחידנים גישה להסדר - אינו חוקתי. "דומה כי אין לך צמתים רבים בחייו של אדם, המבטאים את חירותו ומכוננים את זהותו, כמו הבחירה להפוך להורה", כתב. "כמיהתו זו של גבר – יחיד או חלק מזוג גברים – אינה נופלת בעוצמתה או בחשיבותה מכמיהתה של אישה הסובלת מבעיה רפואית. והנה, על אף שלגבי שניהם נסיבות החיים הן כאלו שהפונדקאות היא ההזדמנות העיקרית העומדת להם למימוש הזכות להורות גנטית במדינתם שלהם, בחר המחוקק להעניק אותה לנשים בלבד, ולסגור את השערים בפני גברים".
בתיק אחר נותר פוגלמן בדעת יחיד שלפיה יש לקבוע שצו הורות שניתן לבני זוג מאותו המין, מצהיר על הורותם הקיימת ולא מכונן אותה.
הוא ישב בראש ההרכב שדן בעתירה שהוגשה נגד תוואי מצעד הגאווה במצפה רמון, שבסיומו חזרה בה המשטרה מכוונתה להגביל את המסלול.
בפרשה אחרת הצטרף לפסק הדין של השופטת וילנר שקבעה כי אין חובת גילוי בין בני זוג לגבי נטייה מינית.
עוד קבע כי על פקיד הרישום לרשום כנשואים במרשם האוכלוסין בני זוג שנישאו במדינת יוטה בהיוועדות חזותית.
חמץ בבתי חולים בפסח
לשופט פוגלמן פסיקה עניפה בכל הנוגע לחובות המוטלות על הרשות המנהלית לפעול בטווח סמכותה. הוא הדגיש שכאשר פעולותיה עלולות להביא לפגיעה בזכויות היסוד של הפרט, עליה להצביע על הסמכה ברורה, מפורטת ומפורשת לפעולותיה בחקיקה ראשית.
כך למשל: הוא קבע כי האיסור על הכנסת מזון לבתי חולים בחג הפסח גורם לפגיעה משמעותית בזכויות של המאושפזים ומבקריהם שאינם מקפידים על מצוות ההלכה היהודית, ובפרט בזכות לכבוד, בזכות לאוטונומיה ובחופש מדת. נקבע כי הסמכויות הנתונות בידי הנהלת בתי החולים או בידי מאבטחי בית החולים אינן כוללות הסמכה להגביל הכנסת מזון לבית החולים מטעמי כשרות.
במקרה אחר קבע כי החלטת המועצה המקומית כפר ורדים שלא לפעול לטובת הקמת מקווה בישוב אינה סבירה. לאחרונה קבע כי המתווה שנקבע על ידי שרת הפנים לכניסת אזרחי אוקראינה לישראל בשל המלחמה מול רוסיה סותר את צו הכניסה לישראל ולכן בטל.
פוגלמן קבע כי גביית חובות מינהליים במחסומים שהקימה המשטרה לצרכים מבצעיים פוגעת בזכויות יסוד, וכי פקודת המסים אינה מסמיכה להפעיל סמכויות גבייה במחסומים.
חופש הביטוי: פרשת סרן ר'
בתיק שמוכר כ"פרשת סרן ר'", שעניינה בתביעת לשון הרע שהוגשה בשל פרסום בתוכנית "עובדה", קבע השופט פוגלמן שלעיתונאית אילנה דיין יש הגנה מכוח חוק איסור לשון הרע שעניינה פרסום בתום לב, בנסיבות שבהן היחסים בין המפרסם לבין מי שאליו הופנה הפרסום "הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום". הוא קבע כי יש להכיר בחובה עיתונאית רחבה מזו שהוכרה בעבר, כך שתחול על פרסום בתום לב של כלי תקשורת שיש בו עניין ציבורי משמעותי, כאשר זה פורסם תוך עמידה בסטנדרטים מחמירים של עיתונות אחראית.
פוגלמן וההפגנות בפתח תקווה
בתחום ההפגנות הצטרף השופט פוגלמן לעמדת הרוב שלפיה אין להתנות במתן רישיון את המשך קיום המחאה בכיכר גורן בפתח תקווה, בסמוך לביתו של היועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט, וכן אין להגביל את מספר המשתתפים. בחוות דעתו פסק כי יש לפרש באופן מצמצם את סמכותה של המשטרה להתנות קיומן של הפגנות ברישיון.
בעניין אחר דחה עתירה שבה התבקש בג"ץ להורות למשטרה על הגבלת ההפגנות בסמוך לבית ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתוך כך הוא קבע כי אין להגביל את מספר המפגינים מחמת סכנות מגפת הקורונה.
בבג"צ שעסק בחוקתיות חוק החרם הצטרף השופט פוגלמן לדעת הרוב שקבעה כי יש לבטל את סעיף החוק, שענייננו בפיצויים ללא הוכחת נזק בהיותו בלתי מידתי.
חוות הדעת שפסלה את סעיף "חולות"
פוגלמן עסק רבות בנושא מבקשי מקלט ומסתננים. הוא כתב את חוות הדעת המרכזית שפסלה את הסעיף בחוק למניעת הסתננות, שמכוחו ניתן היה להחזיק מסתננים במאסר-משמורת לתקופה של שנה, ומשכוחו הוקם מתקן "חולות". נקבע כי הסדרים אלו פוגעים פגיעה עוצמתית בחירות המסתנן ובזכותו לכבוד, וכי פגיעה זו לא עומדת במבחני המידתיות. בפרשה שקדמה לכך הוא הצטרף לעמדת הרוב שלפיה ההסדר שמאפשר החזקה במשמורת של מסתננים לתקופה של שלוש שנים אינו חוקתי נוכח הפגיעה הקשה בזכות לחירות.
פסילת הסיסמה בבחירות
השופט פוגלמן כיהן כיו"ר ועדת הבחירות לכנסת ה-24 שהתקיימו באפריל 2021. במסגרת זאת הוא פסל את השימוש שנעשה בקמפיין הליכוד בסיסמה "חוזרים לחיים" - ששימשה את קמפיין עידוד ההתחסנות של משרד הבריאות. לקראת הבחירות ב-2020 הוא קבע כי אין מקום לפסול את מועמדותה של ח"כ היבא יזבק.
מחמיר בעבירות נשק
השופט פוגלמן מחמיר בעונשם של מי שהורשעו בעבירות נשק. לאחרונה הוא ציין כי חומרת עבירות אלו מחייבת ענישה "חמורה ובלתי מתפשרת". זאת גם נוכח המציאות שבמסגרתה נשק קטלני ורב עוצמה זמין בתפוצה רחבה. הוא הדגיש כי בעבירות מסוג זה יש לתת משקל מוגבר לשיקולי הרתעה והגנה על שלום הציבור.
בתחום זכויות נאשמים בהליך הפלילי הוא עמד על חובת רשויות אכיפת החוק לפעול בשוויון ולהימנע מאכיפה סלקטיבית. בפסק הדין ציין כי סטייה ברורה ממדיניות התביעה בהגשת כתבי אישום יכולה להוביל, במקרים המתאימים, לביטול כתב אישום. בתיק פלילי אחר פסק שאם עולות טענות של נאשם שמכוונות לסבירות ולמידתיות ההחלטה להגיש נגדו כתב אישום, יש לבחון אם היא עומדת ב"סתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".
