נתח נכבד מנבחרי הציבור שלנו עסוקים בימים אלה בלהוכיח שהם יותר ימנים מעמיתיהם, אבל הסיסמאות שהם מפריחים לאוויר מתנפצות אל קרקע המציאות – מציאות שבה הימנים האידיאולוגיים האמיתיים נותרים יתומים פוליטיים.
אנשי ימין אידיאולוגי מתחלחלים מהמחשבה על הקמת קואליציה הכוללת מפלגות כמו מרצ, שחלק מחבריה לא מגדירים עצמם ציונים, ומזדעזעים אף יותר מחבירה לרע"מ, נציגתה בכנסת של התנועה האיסלאמית האנטי-ציונית.
רבות דובר על תחושתם המוצדקת של חלק ממצביעי ימינה שלפיה הם רומו וקולותיהם נחטפו לצורך הקמת ממשלה שהם לא תומכים בה, אך הם לא היחידים. ספק רב אם מצביעי ישראל ביתנו ותקווה חדשה, השייכים לימין האידיאולוגי, מרוצים מחבירה לאלה שהיו רוצים במחיקתה של מדינת ישראל. בנוסף, אנשי ימין אידיאולוגי גם לא רווים נחת מהליכוד ומהציונות הדתית, שהכפיפו את הערכים ואת טובת המדינה למשחק הפוליטי ולהפלת הקואליציה – כאשר הצביעו לא להאריך את הוראת השעה שמונעת בקשת אזרחות מתושבי מדינות אויב.
אנשי הימין צריכים לעשות חשבון נפש רציני: איך הגענו למצב שבו רוב העם ימני, אך מדיניות ימין לא מיושמת כבר שנים. גם בממשלות הקודמות
המשבר הזה לא יחלוף מעצמו והוא גם לא יהיה היוצא מן הכלל. מוטב שאנשי ימין אידיאולוגי, שלא לדבר על אנשי ימין ליברלים, יתרגלו לתחושת היתמות הפוליטית. הם גם יצטרכו להתרגל לחוסר היכולת של הקואליציה והאופוזיציה, שתיהן מורכבות בחלקן ממפלגות ואנשי ימין, לקדם מדיניות ימין אמיתית. הקואליציה תתקשה להשיג רוב לחוקים המגבילים הגירה ואזרוח, מסייעים להקמת תשתיות ביהודה ושומרון ואולי אף מגבילים סבסוד ומענקים למוסדות היוצאים נגד המדינה – וזאת בשל ההרכב הקואליציוני. אבל גם האופוזיציה, מצידה, על חבריה הימנים מאוד, מעדיפה לשחק בפוליטיקה קטנה, גם כשמדובר בצרכים הבסיסיים ביותר של מדינת ישראל. במקום לבחון כל מקרה לגופו, מה שיאפשר לחברי הכנסת להצביע בעד חוקים שימנעו סיכון לביטחון המדינה, הם החליטו לשחק את המשחק עד הקצה.
אלה מימין ששמחו על הקמת הממשלה החדשה נימקו זאת ביציאה מהשיתוק שהמדינה חוותה בזמן המשבר הפוליטי המתמשך – אבל השיתוק הזה פשוט הוחלף בשיתוק אחר, שקט. בזמן המשבר לא בוצעו מינויים, לא נחקקו חוקים חדשים והייתה תחושה כללית של תקיעות. עכשיו, מהצד השני, יש תחושה של עשייה, אך לא בטוח שישנה עשייה אמיתית – וגם אם ישנה, האם היא טובה לנו, אנשי הימין? ואם כן, האם היא תחזיק לאורך זמן?
אופיר דיין צילום: דן בלילטיאנשי הימין צריכים לעשות חשבון נפש רציני: איך הגענו למצב שבו רוב העם ימני, אך מדיניות ימין לא מיושמת כבר שנים. גם בממשלות הקודמות, שהיו מורכבות ממפלגות מרכז-ימין, הר הבית הופקר לשליטתה המוחלטת של ירדן, פלסטינים השתלטו על שטחי C באין מפריע, ומסתננים התבססו בדרום תל אביב.
אז למה אנחנו מצביעים ימין ומקבלים שמאל? כי פשוט לא החלטנו מה חשוב לנו יותר, האידיאולוגיה או המשחק הפוליטי, והאם אנחנו מעדיפים לשמר שלטונו של אדם או את האידיאולוגיה שהוא מייצג.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
