ארגון "מאבק הגלימות השחורות" יחד עם ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן ומנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל') אמיר אשל, הגישו הבוקר (רביעי) עתירה לבג"ץ נגד ועדת הרוגלות שהקים שר המשפטים יריב לוין. העתירה מבקשת בשלב הראשון להקפיא את הוועדה, ולאחר מכן לבטלה, לטענתם בשל "ניגוד עניינים, תוך התעלמות מוחלטת מעמדת גורמי הביטחון והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה".
העותרים ביקשו גם להחליף את יו"ר הוועדה השופט בדימוס משה דרורי, לשעבר סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שהתבטא בעבר בנחיצות המהפכה המשפטית, ותקף את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ואת היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט. בעתירה נכתב: "מדוע לא יוחלף ראש הוועדה בשופט בדימוס שלא מתקיימות בו עילות הפסילה, ואינו מצוי ונגוע בניגוד עניינים".
בנוסף, העותרים ביקשו ליתן צו על תנאי לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר המשפטים יריב לוין, ממשלת ישראל, ועדת הבדיקה הממשלתית בעניין, ויו"ר הוועדה משה דרורי. לפי העתירה, הם מבקשים "צו המורה להם להתייצב ולהסביר למה לא תבוטל החלטת לוין על הקמת הוועדה, והחלטת הממשלה להרחיב את סמכויותיה של ועדה זו ולהשוותן לאלה של ועדת חקירה ממלכתית". לדבריהם, "החלטות אלה התקבלו, בין היתר, תוך חריגה מסמכות, מניעים זרים, קידום מטרות פסולות, ואי-שקילת פגיעה בביטחון המדינה.
"מדוע לא לפעול לתיקון החלטת הממשלה כך שתעלה בקנה אחד עם הוראות חוק הממשלה, עמדת גורמי הביטחון וחוות הדעת של היועמ"שית - ותבהיר כי אין הוועדה רשאית לעסוק בהליכים פליליים פרטניים תלויים ועומדים, ובכלל חקירות מתנהלות, תיקים הממתינים להכרעת תביעה והליכים המתנהלים בבתי המשפט - לרבות ההליך נגד ראש הממשלה", המשיכו העותרים. "מדוע לא תיכנס לתוקפה החלטת הממשלה לאחר שתוקם ממשלה - שאינה נגועה בניגוד עניינים בשל הליכים פליליים שעומדים נגד אחד מחבריה".
העותרים ביקשו כאמור צו ביניים להקפאת פעילות הוועדה, והוסיפו כי "מעבר להיותה של החלטת הממשלה חורגת מהסמכות ביחס להליכים תלויים ועומדים, מדובר בהחלטה חריגה כשלעצמה, הטובלת כל כולה בשיקולים זרים והמניעים להקמתה פסולים בתכלית. בראשם עומד הרצון לסייע בניהול הגנתו של ראש הממשלה שמינתה את הוועדה - ושטבול הוא עד מעל ראשו בניגוד עניינים".
"חברי ממשלה שהחליטו על מינוי הוועדה חזרו והביעו את דעתם על הליכי החקירה והמשפט נגד נתניהו, מעל לכל במה אפשרית", נכתב בעתירה. "ברור כי להיטותה של הממשלה להורות על כינון הוועדה נעוצה בטעם אחד ויחיד - התערבות בהליכים הפליליים המתנהלים נגד ראש הממשלה ושיבושם. הוועדה חותרת תחת עקרונות היסוד של עצמאות מערכת אכיפת החוק, ונגועה בחשש כבד לניגוד עניינים ואף בחוסר סבירות".
בתחילת השבוע אישרה הממשלה פה אחד את הצעת לוין להקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתעסוק ב"מתן צווים להאזנת סתר וביצוע מעקבים אחר אזרחים תוך שימוש באמצעים טכנולוגיים". בשב"כ ובמל"ל התנגדו מחשש לדליפת סודות מבצעיים, ובמשטרה אותתו ללוין כי הקמת הוועדה עלולה להקשות עוד יותר על חקירות הפשיעה בחברה הערבית, שגם כך מקרטעות.