הרמטכ"ל הרצי הלוי, ראש אמ"ן אהרון חליוה ומפקד פיקוד דרום ירון פינקלמן כבר קיבלו על עצמם בפומבי אחריות למחדל 7 באוקטובר. לפי "מקורביהם", הם צריכים לנהל את המערכה הקשה עד לניצחון ואחריה יניחו את המפתחות על השולחן. האם זה יהיה לאחר סיום הקרבות "הגדולים" והמעבר לפעולות טיהור השטח? האם הדבר מותנה בחיסולו של יחיא סינוואר? ומה עם החזרת כל החטופים? שאלות טובות ותשובות אין. אבל יש להניח שמדובר באנשים רציניים שאם וכאשר - יעשו זאת באחריות ובהדרגה כדי לא לפגוע בהתנהלות המלחמה.
הסנטימנט הציבורי שהשתקף בסקרים כבר אחרי הטבח העלה שרוב בציבור ציפה שראש הממשלה בנימין נתניהו יקבל אחריות מיניסטריאלית ויתפטר – מיד או אחרי המלחמה – אבל ככל שנקפו הימים והתרבו התחקירים בתקשורת התברר שראשי הצבא היו שותפים מלאים לקונספציה שלפיה חמאס מורתע ולא נקטו אמצעים מספקים למנוע את המתקפה שלו על בסיסי ויישובי עוטף עזה. המסקנה הציבורית צריכה לכן להיות ברורה: אי אפשר יהיה לדרוש מנתניהו להתפטר ולהסכים שראשי הצבא יישארו בתפקידיהם.
אבל אפשר להסתכל על הסוגייה גם מזווית הפוכה, והיא שאסור לגנרלים להתפטר לפני שראש הממשלה יעשה זאת. פוסט שהפך ויראלי בימים האחרונים גורס כי "אם ראשי מערכת הביטחון יתפטרו לפניו (לפני נתניהו, ב"ל), הוא ימנה אנשים מטעמו וימשיך בשלו כמה שיוכל". מדובר מן הסתם בפעילים מתנגדי נתניהו, שבקרוב יחדשו וירחיבו את תנועת המחאה הקוראת להתפטרותו. משום כך כדאי להזהיר כבר עכשיו: דרישה שקציני צבא יתזמנו את לקיחת האחריות הרשמית שלהם לפי צעדיו של ראש הממשלה היא בעייתית הן במישור העקרוני והן במישור המעשי.
ראשית, אסור לאנשי צבא להיות מזוהים עם רעיון שייצור קשר בין מעשיהם לבין אלו של נבחרי ציבור. זה יחזק את הרושם שהפוליטיזציה חדרה לצה"ל ומכתיבה את השיקולים של מפקדיו, בהמשך לקמפיין הרעל שלפיו מידע הוסתר מנתניהו בכוונה כדי להכשילו. הבן יאיר נתניהו כבר חילק לייקים לציוצים בנושא, כולל האשמה של הרמטכ"ל בהשתתפות בהפיכה צבאית.
סיבה נוספת היא שהמתנה של הגנרלים לקבלת אחריות תשרת את האינטרס המפותל של הדרג המדיני להקים ועדת חקירה למלחמה. כבר כתבתי כאן שוועדת חקירה ממלכתית תוכל להתמקד רק בנושאים שבהם אין לראש הממשלה אחריות אישית, וממילא עבודתה יכולה לארוך שנים – פרק זמן יקר מפז למי שמצבו בסקרים כרגע רע מאוד (האסון במירון, למשל, אירע לפני יותר משנתיים וחצי ומסקנות סופיות של הוועדה שהוקמה עדיין אין).
דווקא התפטרות מיידית של ראשי הצבא יכולה להאיץ את הדרישה מהפוליטיקאים להסיק מיד מסקנות אישיות. ועדת אגרנט שחקרה את מלחמת יום הכיפורים פסקה כי הרמטכ"ל דוד (דדו) אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא ומפקד פיקוד דרום שמואל גונן ("גורודיש") יסיימו את תפקידיהם. לגבי ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין קבעה הוועדה שאין להם אחריות אישית ובנושא של אחריות מיניסטריאלית של נבחרים, רק הציבור שבחר בהם יכול לקבוע. ואכן, דעת הקהל היא זו שאילצה בסופו של דבר את מאיר ודיין להתפטר מתפקידיהם בממשלה. המילואימניקים שחזרו מן המלחמה, ביוזמתו של גיבור מוצב בודפשט מוטי אשכנזי, צרו על משרד ראש הממשלה בירושלים ומחו נגד העובדה שהגנרלים שילמו מחיר ואילו הפוליטיקאים נותרו על כסאותיהם.
כך זה יקרה גם לאחר המלחמה הנוכחית בעזה. הציבור לא ישלים עם מצב שבמסגרתו רק קציני צבא יקבלו על עצמם את האחריות למחדל. והתנועה הציבורית שתקום תפעיל לחץ שגם נתניהו לא יוכל לעמוד בפניו.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il