הסוגיות שאותן העמיד ח"כ ניר אורבך (ימינה) כתנאי להישארותו בממשלה מאתגרות את הקואליציה, אבל עבור ההתיישבות הן קריטיות אם ייצאו לפועל. במקביל, גם לזמן יש מחיר: ייתכן כי גם אם ההבטחות שקיבל יתקיימו, הרכבת כבר עזבה את התחנה.
יממה לאחר פרישתה של חברתו למפלגה ח"כ עידית סילמן, נפגשו אורבך ושאר חברי ימינה עם ראש הממשלה נפתלי בנט בניסיון "לעצור את הדימום", כפי שהגדירו זאת אנשיו של ראש הממשלה. לאחר מכן יצא ח"כ אורבך באולטימטום ובו שלוש דרישות: האחת כבר קוימה (ביטול מתווה המעונות. משמעותי מאוד עבור החרדים). השתיים הנוספות, הקשורות להתיישבות – נותרו פתוחות.
הראשונה היא סוגיית הבנייה בהתנחלויות, או בשמה המקצועי כינוס מת"ע – מועצת התכנון העליונה. חשוב להבין, אישורי הבנייה עבור המתנחלים הם חמצן. בהיעדרם, יש בהכרח קיפאון בבנייה, ומשם לתפיסתם המרחק לנסיגות לא רב. על פי מתווה שסוכם בין ישראל לארה"ב עוד בממשלה הקודמת, פגישת מת"ע צפויה להתקיים כל שלושה חודשים. מת"ע כונסה לאחרונה באוקטובר. אנחנו כבר באפריל, ומכאן הכעס של המתנחלים. בסוגייה הזו, כמו במתווה המעונות, ההערכה היא כי ייתכן שאורבך ירשום הישג נוסף. גורמי מקצוע במערכת הביטחון מדברים על אישור של יותר מ-4,000 יחידות דיור, וכינוס מת"ע בתחילת מאי. במסדרונות המינהל האזרחי כבר עובדים על גיבוש "סדר היום" שיוגש לוועדה.
מהלך החשמל סופג התנגדות נחרצת משמאל, דבר שמקשה עוד יותר על מימושו. אבל עיקר ההתנגדות מגיעה מחלקים רבים בהתיישבות שהחוק מיועד לסייע להם
הסוגייה השנייה היא חיבור יישובים ומאחזים לחשמל, מה שמכונה "ההתיישבות הצעירה". בעניין הזה מדובר על החלטה דרמטית, אולי הכי דרמטית עבור המתנחלים מאז הקמת היישוב עמיחי לפני כמה שנים. זאת, משום שחיבור היישובים לחשמל משמעותו הסדרתם הלכה למעשה.
ההחלטה לחבר מאחז או יישוב לחשמל נגזרת מהעובדה שיש לו אופק הסדרתי. אתמול התבשרנו כי ניתן אור ירוק למהלך מצד משרד המשפטים, והכל שוב בידיים של שר הביטחון בני גנץ. אורבך, יחד עם השרה איילת שקד, ניסו לקדם את המהלך, אך גנץ מתנה זאת בחיבור מקביל ליישובים פלסטיניים בשטחי C, דבר שמקשה עליהם לקבלו.
מהלך החשמל סופג התנגדות נחרצת משמאל, דבר שמקשה עוד יותר על מימושו. אבל עיקר ההתנגדות מגיעה מחלקים רבים בהתיישבות שהחוק מיועד לסייע להם. בתחילת השבוע שיגרו תושבי היישוב עשהאל שבהר חברון, שצפוי ליהנות מהחיבור, מכתב לאורבך ובו נכתב: "לאורך השנים התייצבנו בחזית להגנת הארץ. שלום מדינת ישראל הוא ערך עליון. אין לבלבל אותו עם אישור כפרים פלסטיניים שנועדו לבצע את הערך ההפוך".
האולטימטום של אורבך פער תהום בין ראשי המתנחלים, והחזיר את המצב מעבר לקו הירוק עשרה חודשים לאחור, עת הוקמה הממשלה. ראשי מועצות כמו שומרון, בנימין, בית אל ואחרים כבר חצו את הנהר, וגמרו אומר לפעול לסיום כהונת הממשלה. מנגד ראש מועצת יש"ע, דוד אלחייני, שיצא כבר נגד הממשלה נוכח ההקפאה, עדיין משאיר קצה חוט לאורבך ולחבריו לשבור ימינה.
- אלישע בן קימון הוא כתב יהודה ושומרון של ynet ו"ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com