לזכור, ולעולם לא לשכוח: המיזם הזה התחיל רק לפני 11 שנה, וכיום אי אפשר לתאר את יום השואה בלעדיו. בשנים שחלפו מאז, "זיכרון בסלון" הגיע למאות אלפי סלונים ברחבי המדינה ומחוצה לה. הערב (רביעי), בבית קנדינוף שביפו, ולצד קטע אמנותי ודיון לגבי חשיבות זיכרון השואה, סיפרה שורדת השואה חנה מלכא את סיפורה האישי בערב מיוחד שאותו הנחתה אליאנה תדהר.
מלכא, בת 99, נולדה בדרום צ'כיה לאם יהודייה ולאב נוצרי. כנערה צעירה נשלחה ב-1942 עם משפחתה לגטו טרזיינשטט. כעבור כשנתיים נשלחה לאושוויץ, שבועיים אחרי אמה - שאותה לא ראתה מאז. יד הגורל הצילה אותה ועוד 200 מחברותיה בסלקציה של ד"ר מנגלה. היא נשלחה לעבודות כפייה בגרמניה, וב-1946 עלתה לארץ, לקריית חיים, והקימה לדבריה "משפחה לתפארת" שכוללת שני ילדים, חמישה נכדים ושתי נינות. ynet העביר בשידור ישיר את עדותה המרגשת.
גם ראש הממשלה נפתלי בנט קיים בלשכתו אירוע "זיכרון בסלון". שורדת השואה עליזה לנדאו שיתפה במפגש את עדותה על ילדותה בזמן השואה בפולין בפני ראש הממשלה, מתנדבי עמותת סח"י ומייסדת המיזם, עדי אלטשולר.
"נקודת השפל, הנקודה הקשה ביותר בהיסטוריה של העם שלנו ובהיסטוריה האנושית בכלל - היא השואה", אמר בנט. "לא היה בכל תולדות הימים אירוע שאומה שלמה, בצורה כל-כך אידיאולוגית הולכת להשמיד אומה אחרת, לא בשביל תועלת כלשהי, לא בשביל לקחת להם את הבתים, אלא מכוח אידאולוגיה שטנית".
"הלקח הגדול שלי מפה זה שיש לנו חברים, יש לנו בעלי ברית קרובים ורחוקים - וזה טוב, אבל בסופו של דבר העם היהודי, מדינת ישראל חייבת תמיד לאחוז בגורלה בכוחות עצמה, בכוחות עצמנו", הוסיף ראש הממשלה. "אנחנו גם צריכים להיות עם טוב, שעושה טוב - להיות טובים וחזקים. אנחנו לא יכולים לוותר על אף אחד משני הדברים האלה".
שורדת השואה עליזה לנדאו סיפרה כי התחבאה ביער עם אביה ואחיה עם מעט מאוד מזון ובוקר אחד ראתה את אביה בוכה. כילדה קטנה היא הרגישה שמדובר ב"סוף העולם". כששאלה את אביה מדוע הוא בוכה, הוא ענה כי אחיה לא שרד, הוא גווע ברעב. ואז אביה אמר לה: 'איפה שיש כלבים נובחים יש בני אדם, אני רוצה שבלילה תזחלי לשם ותבקשי עזרה מאנשים'. עליזה סיפרה כי אביה נתן לה באותו היום, כשהייתה בת 6, את צוואתו: 'את תלכי, את תינצלי ותקימי את המשפחה שלנו מחדש'.
בסיום דבריה אמרה לנדאו: "מילאתי את הצוואה של אבי, הקמתי משפחה. יש לי שלושה ילדים, שבעה נכדים - זה הניצחון האישי שלי על הנאציזם". עוד הוסיפה כי "המסר שלי לבני הנוער הוא שאפשר לעבור טראומות קשות ולהישאר אדם נורמטיבי ולתרום".
אברהם חיון, מנכ"ל סח"י (סיירת חסד ייחודית): "האדמו"ר מפיאסנצה שנרצח בשואה, תבע את המשפט שהוא נר לרגלינו והמוטו של הארגון על אלפי מתנדביו: ׳הדבר הכי גדול בעולם זה לעשות טוב למישהו׳ - בני הנוער בסח"י זוכרים אותו תמיד, שואבים ממנו כוח ופועלים לאורו בכל ימות השנה, וסביב יום השואה בפרט".
שימור זיכרון השואה אינו רק נחלת ישראל. השרה לשוויון חברתי, מירב כהן (יש עתיד) ושר החוץ של צ'כיה, יאן ליפאבסקי, סיכמו לאחרונה על שיתוף פעולה בין המדינות למען שימור זיכרון השואה בקרב הדור הצעיר בצ'כיה. במסגרת המיזם יקיים המשרד לשוויון חברתי, באמצעות הרשות למען זכויות ניצולי השואה ועמותת "זיכרון בסלון", מפגשי עדות, פיזיים ובאמצעות הזום, לתלמידים מבתי ספר בצ'כיה עם שורדי שואה מישראל.
בישראל חיים כיום למעלה מ-160 אלף שורדי ושורדות שואה, מתוכם כ-1,500 שורדים יוצאי צ'כוסלובקיה - ובהם גם חנה מלכא. במסגרת המיזם, צפויים להתקיים אירועי "זיכרון בסלון" בשיתוף בתי ספר ומורים צ'כים, שעברו סמינרים בנושא השואה ב"יד ושם". במסגרת התכנית, צפויים אלפי תלמידים צ'כים, בני 14 עד 18, להיחשף לראשונה לסיפורי השואה ממקור ראשון.
צ'כיה, הצפויה להתמנות לנשיאה התורנית של האיחוד האירופי בחודש יולי הקרוב, תארח בנובמבר השנה את "ועידת טרזין", אשר תעסוק בשימור זיכרון השואה באירופה בשנים הבאות. בהמשך לפגישת עבודה שהתקיימה לפני כחצי שנה בין השרה כהן וד"ר רוברט ראהק, השליח המיוחד לענייני השואה במשרד החוץ הצ'כי, יצאה לאחרונה משלחת מטעם המשרד לשוויון חברתי ומשרד החוץ לפראג בכדי לקדם את ההכנות לוועידה. אירוע השיא של התוכנית המשותפת לישראל וצ'כיה צפוי להיערך במסגרת הוועידה, אז יתקיים אירוע "זיכרון בסלון" בו ישתפו שורדי שואה את אורחי הועידה בסיפורם.
השרה מירב כהן אמרה כי "הדרך האפקטיבית ביותר להילחם באנטישמיות הגואה בעולם היא על ידי חינוך. כיום בצ'כיה, השואה מדוברת ומוזכרת באירועים רשמיים בלבד במסגרת יום השואה הבינלאומי, ולמעשה, האדם הממוצע ברחוב הצ'כי, ובוודאי הצעירים, כמעט ולא נחשפים לסיפורי הזוועות שהתחוללו בעבר באירופה. באמצעות שיתוף הפעולה עם ממשלת צ'כיה, אנו מבקשים להנגיש את הזכות לדור הצעיר הצ'כי, ובהמשך גם למדינות נוספות, להספיק לשמוע, לחוות וללמוד ממקור ראשון על הסיפורים האישיים והלאומיים של השורדים שעדיין עימנו".