אתגרי מערכת החינוך ל-2023: מחסור במורים איכותיים והמהפכה המשפטית
(צילום: שמוליק דודפור, חגי דקל, טל אזולאי)
ועידת החינוך מאורגנת על-ידי קבוצת "ידיעות אחרונות" בשיתוף נותני חסות
לקראת פתיחת שנת הלימודים התייחסו היום (רביעי) גורמים במערכת החינוך בוועידת החינוך של ynet ו-"ידיעות אחרונות" לאתגרים העומדים בפניהם, בהם המחסור במורים והקושי שמציבה המהפכה המשפטית.
שירלי רימון ברכה, ראש מינהל החינוך בעיריית תל אביב-יפו התייחסה לאופן שבו המחלוקות סביב המהפכה המשפטית נכנסות למערכת החינוך, וסיפרה: "לפני שיצאנו לחופשת הקיץ התחלנו לשמוע בתוך חדרי המורות והמורים מחלוקות אידיאולוגיות וקשיים שהופכים להיות לעוינות רגשית".
לדבריה, "מורים לא מדברים זה עם זה. תומכות חינוך מרגישות מודרות בחדר המורים כי הן חושבות אחרת. זה נכנס לכל כיתה ולכל חדר מורות ומורים. המציאות במדינה קשה ואי-אפשר לחשוב ולהגיד שמערכת החינוך היא בועה ערכית ולכן אסור לדבר על זה בכיתות הרי זו הזיה". היא ציינה כי יש לעסוק במחלוקות בכיתה: "אשת חינוך באה כדי להעביר את אמונותיה ותפיסותיה, לשמוע את אמונתם ותפיסתם של התלמידים ולהקנות ידע. ילדים לא מבינים על מה ההפיכה המשטרית. הם לא תמיד יודעים להגיד אפילו מה זו הפרדת רשויות ולמה זה חשוב".
אינה זלצמן, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך, התייחסה למחסור במורות ומורים במערכת החינוך ובעובדי הוראה. "230 אלף מורים יאיישו השנה את המערכת והם מתרגשים לפתוח את שנת הלימודים. לאורך שנים קיים מחסור, התחלנו את המהלך לצמצום החוסר עם 6,000 מורים חסרים, וכרגע אנחנו עומדים על כ-1,200 בלבד - אנחנו מדברים על פחות מחצי אחוז", הסבירה.
לדברי זלצמן, "פנו אלינו 7,000 אנשים שרוצים להיות מורים ואנחנו ליווינו אותם בהרשמה למכללות ולאקדמיה. שנה הבאה נתחיל את השנה אחרת, גם זה בזכות התהליכים שכבר התחלנו לעשות השנה".
רימון ברכה טענה מנגד כי המחסור במורים הוא רק סימפטום. "אנחנו צריכים לשאול למה חסרים מורות, מורים וגננות? למה עוזבים את מקצוע ההוראה? זה לא תמיד בגלל השכר. כל שנה אומרים 'שנה הבאה יהיה אחרת', אבל אז כל השנה ישנים, ובאגוסט נזכרים שחסרים מורים. הממשלה צריכה להבין שאנחנו במצב חירום והשר לא יכול לבדו, כמו שנתניהו אמר 'אני נכנס פה לאירוע', עוד לא ראיתי שהוא עשה זאת".
על פסיקת בג"ץ שביטלה את החלטת משרד החינוך לקיצור יום הלימודים לילדים על הרצף האוטיסטי, אמרה רימון ברכה כי בעיריית תל אביב "איישנו את הגנים והם יפתחו עד 16:45 - הצלחנו. אבל הילדים על הספקטרום האוטיסטי יהיו עם שתי סייעות ב-17:00-14:30. הילדים לא מקבלים את החינוך שהם צריכים, אבל יש שקט תעשייתי. הרבה מנהלים אומרים לי: 'בואי לא נפתח את השנה, בואי לא ניתן את השקט התעשייתי הזה, שהרשויות המקומיות יגידו 'זה לא חינוך'. אבל אנחנו לא נעשה את זה לילדים".
ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, ראש מרכז מנור מבית יוזמת המאה, טענה כי המיקוד במחסור הכמותי של המורים פוגע במערכת החינוך. "המורים שמגיעים הם לא באמת מורים, הם סוג של שסתום למערכת. הפתרונות לטווח קצר של מערכת החינוך, שמספק משרד החינוך כי אין לו ברירה, מייצרים מצב שהמערכת הולכת ומדרדרת". לדבריה, "העובדה שאין מורים איכותיים היא זו שפוגעת במערכת ומייצרת גלגל שחוזר על עצמו".
ענת דדון, יו"ר המחלקה לגננות בהסתדרות המורים, טענה כי בהסתדרות ניסו לעצור את הסחף של עובדי ההוראה שבחרו לעזוב את המערכת. "התעקשנו על הסכם שכר טוב ופורץ דרך. הסתדרות המורים התריעה במשך שנים על המחסור בעובדי ההוראה. ל-50% מתוך עובדי ההוראה שיאיישו ב-1 בספטמבר את הכיתות והגנים אין תעודת הוראה. זה אומר, שהמחסור הוא לא 1,300 אלא הוא הרבה יותר גדול. 200 אלף עובדי הוראה ש-50% מתוכם לא עובדי הוראה באמת".
מירום שיף, יו"ר הנהגת ההורים הארצית, הסביר כי במקרים רבים הורים מרגישים שלא נתנו מענה לילד שלהם, במיוחד בגיל הרך. "לא בגלל הגננת בדרך כלל. אין מחנכים כמו שצריך במערכת החינוך. המחסור מוריד את האיכות. ביום שיתנו מענה, יראו את ההורים". לדבריו, "בשלוש השנים האחרונות התחלפו שישה מנכ"לים. אין מדיניות ארוכת טווח של המדינה למערכת החינוך. מדובר בשליפות מהמותן וכיבוי שריפות ובסוף - האנשים הכי טובים נופלים על הדרך". זלצמן השיבה לו כי "צריך לתת למורים את האמון והגיבוי, כי רק ככה הילדים שלנו, המשותפים, תלמידים וילדים יוכלו להתקדם".
