גם המטיילים הישראלים שיתקרבו מקיבוץ חניתה לא יזהו את מה שמסתתר בשיחים, לא רחוק מהכביש שעולה לחורשה. הם ניזונים מכמה קופסאות שימורים ממנות קרב, נקניקי סלמי וקבנוס עטופים בוואקום ומעט לחם מנויילן. המאכלים מאוכסנים עמוק בתוך תיקי הלואו הצבאיים הגדולים, קיטבגים מודרניים לפעילות מבצעית, שמונחים בטור מסודר בחלק האחורי של העמדה, כמעין חומת הגנה אחורית שמסוככת עליהם.
(צילום: יואב זיתון, נדב שניידר, דו"צ | עריכה: קורל קוט)
האוכל נשלף רק כדי לאכול אותו, ושאריותיו מוחזרות מיד לתוך התיק שנסגר היטב שוב. חיות הבר מריחות אותו מרחוק, אורבות להתקרב בשקט ולזלול להם את המזון, ובעיקר לחשוף אותם בפני האויב. מפקדי החיילים כאן דואגים שלא יביאו אוכל מתובל, נוזלי, חלבי או עם רטבים, גם אם טעם המזון שברשותם בשלושת היממות המנותקות מהעולם מעט דלוח. פעילי חיזבאללה שבגבעה ממול, מעל ואדי קטעיה, יידעו לפרש כל תנועה חריגה, כמו אספקת אוכל חם עבור החיילים שבשיחים.
זו שעת שעת לילה מוקדמת והחושך כאן כבר כמעט מוחלט. מנקודת המארב החשאי מהציר האחורי הנסתר, משקיפים אורות היישובים שלומי וחניתה על גבו של מפקד גדוד האיסוף הגזרתי, סגן-אלוף רועי הורוביץ. בדרך למעלה המג"ד הורוביץ נעצר, ומצביע צפונה. "הנה, נקודת האור שמולנו - זו עמדת חיזבאללה". לאחרונה הצטרפו לאותם פעילים בעמדות החדשות האלה של חיזבאללה גם לוחמי רדואן, הכוח המובחר של צבא הטרור.
בתמונות שנחשפות כאן לראשונה, שצה"ל תיעד באמצעי התצפית שלו, חזותם לא מותירה מקום לספק: לוחמים גבוהים, שרירניים, שעוטים זקן שיעי קצר על פניהם. הם עמוסים בניסיון מבצעי ומוטיבציה מההצלחה במלחמת האזרחים בסוריה. חלקם לחמו כתף אל כתף עם כוחות רוסיים מובחרים, ולמדו מהם לא מעט. עכשיו הם יושבים 400 מטרים מבתי מטולה או שלומי, די משועממים.
ממרכז רכס הסולם ירוק העד, שנראה היטב מרחבי הגליל המערבי, מתקרב מפקד הפלגה מגדוד איסוף, סרן איתי הררי, לכוח של חיזבאללה שעוקב עם משקפות ואמצעים לראיית לילה משלו. פניו של סרן הררי מכוסות היטב בברדס חום ודק, עשוי מבד נושם. בעודו מתקרב לעמדת המארב, אחד החיילים מגיח ממנה בהתרגשות, אבל עדיין מקפיד לספר לסרן א' את הבשורה בלחש: "סוף סוף נכנס לעמדה פעיל חיזבאללה, אנחנו מזהים אותו היטב. לפני דקה הוא יצא לעשן סיגריה, הוא עומד ממש ליד מפוח המזגן של המוצב שלו".
אותו פעיל של חיזבאללה לא יודע כנראה את מה שוותיקי רצועת הביטחון, משני צדי המתרס, הספיקו כבר לשכוח: עישון סיגריה בעמדה אסור בתכלית האיסור, מאחר והוא נראה למרחוק, וחושף את החייל לצליפה.
9 צפייה בגלריה
הלוחמים מנהלים שיחות נפש בתוך סבך השיחים. המארב הלילי לעמדות חיזבאללה
(צילום: דובר צה"ל)
"רואים את הבלתי נראה"
24 שנים חלפו מאז שצה"ל פעל באופן רשמי גם בצד השני של הגבול. המארב הזה של יחידת האיסוף הקרבי 869 של אוגדת הגליל לא היה מבייש את הפעולות החשאיות של אגוז באותה תקופה. ממול ניצבים הכפרים הלבנוניים ראיחון ונאקורה. רשתות ההסוואה והשמיכות מסתירות את עמדת הלוחמים מ-250 מעלות, כשרק לצד הישראלי, כלומר לדרום, יש פתח כניסה אחורי ל"חדר" התצפית שהוקם כאן.
מזרוני שטח דקים ועבים מסוג פלציב משמשים את 8-6 הלוחמים בפעולות הללו, פרוסים על האדמה רווית הזרדים. על המזרנים הקשיחים נפרסים שקי שינה קלים, לקיץ. חלק מהלוחמים פה פיתחו מומחיות בהקמת רוג'ום אדמה, מעין תלולית קטנה, שמשמש ככרית מאולתרת במעט שעות השינה שיש להם כאן. החום מעיק בלילה וגם בצהריים, כשהטמפרטורות נוסקות ל-40 מעלות, אך זה לא עוצר אותם. הם מביאים שלושה או ארבעה ג'ריקנים של מים, ומקפידים על נוהל "רוויה".
הלוקסוס של יממת המארב הראשונה הוא הקרח שהם מביאים איתם, לפני שהוא נמס. לאחר מכן הם כבר מתרגלים למים הפושרים. בזמן המשימה יש לא מעט שעות מתות להעביר, שבהן לא קורה דבר מול המטרה שמרוחקת כ-1,700 מטרים מהם. בזמן הזה הם מנהלים גם שיחות נפש אחד עם השני בתוך סבך השיחים הקוצני. לעמדת חיזבאללה שמולם הם נותנים שמות מיוחדים, כמו כינויים מצחיקים שקציני המודיעין מדביקים לכל פעיל טרור: "ג'ימי הירוק", "רדיוס בלי קהל", "עליבאבא".
9 צפייה בגלריה
חוקרים את העמדות, מפלילים את הפעילים, ומתכוננים לתקיפה עתידית. מתוך המארב הלילי
(צילום: דובר צה"ל)
המטרה של הלוחמים במארב היא פשוטה: לחקור את העמדות החדשות הללו של צבא הטרור, להפליל אותם ואת הפעילים שבתוכם, כדי שניתן יהיה לתקוף אותם ולהשמידם, ולא רק במלחמה הבאה.
טכנולוגיות המעקב שמפעילים כאן הלוחמים הם ברמה כמעט בדיונית. "אנחנו כאן כדי לראות את הבלתי נראה", מסביר אחד הקצינים הצעירים בשטח. הם חושפים רק קמצוץ מהאמצעים שלהם: אמר"ל ה"מתן" בגרסתו הקטנה והמתקדמת. מדובר באמצעי נייח ומתקדם מאוד לראיית לילה, לטווחים של קילומטרים בודדים, שמכסה היטב את השטח שממול. ברשותם גם מכ"מים קטנים וטקטיים, ואמצעי מעקב, ולא רק תצפית, נוספים ומסווגים.
כל תמונה חיה שהאמר"לים הללו מספקים משודרת בלייב גם לסמארטפון המבצעי של המג"ד והמח"ט הגזרתיים, ובאותה קלות טכנולוגית גם לג'יפ של אלוף הפיקוד אורי גורדין ואף למסך הגדול בבור של הרמטכ"ל בקריה.
מחדל יום כיפור – מודל 2023
"הפעילות שלנו היא בכל הממדים, לא רק ויזינטית (מודיעין חזותי)", מסביר מפקד יחידת 869, סגן אלוף רועי הורוביץ, שעבר לאחרונה להתגורר בגזרה עצמה, בקיבוץ הגושרים הסמוך. הוא מפקד על היחידה זה כשנתיים וחצי, ויסיים בקרוב את כהונתו. סבו, אל"מ בדימוס אמיר ראובני, פיקד על חטיבת 769 בגזרת גבול לבנון, באמצע שנות השבעים, אחרי המלחמה הטראומטית ההיא.
9 צפייה בגלריה
הלוחמים צריכים לזהות סימנים מעידים בשטח, ולהתריע. המארב הלילי לעמדות חיזבאללה
(צילום: דובר צה"ל)
"הוא אמר לי שאם היו לו את האמצעים שיש לנו היום באוגדה היו אז בוודאות היה יכול לזהות היטב את המתקרב לבוא ולצלצל בפעמונים חזק יותר, בתחילת שנות השבעים", אומר הורוביץ. בלא מעט מובנים, סא"ל רועי, ו-500 הלוחמים והלוחמות שתחת פיקודו, הנפרסים על הגבול בין ראש הנקרה למורדות החרמון, הם קו הגילוי האחרון בחזית מול האויב מספר אחד ישראל.
רועי ופקודיו חייבים לזהות סימנים מעידים בשטח. תנועת כוחות סמויים של חיזבאללה, בניית מבנים חשודים, אנומליות שעין רגילה תתייחס אליהן בביטול. לחבר בין נקודות שונות בצד הלבנוני של הגבול, לעזור למפקדי החטיבות והאוגדה להבין שמשהו רע הולך לקרות. ברוב המקרים זה מצליח להם. באירוע הפיגוע במגידו בתחילת השנה, הם נכשלו. בלא מעט מובנים, עליהם להצליח היכן שהמודיעין הרגיל מפספס.
בחודשים שבהם גבול לבנון הכי מתוח מאז מלחמת לבנון השנייה, המשימה הזו קשה ביותר, וגם האחריות שעל כתפיהם. "הלוחמים כאן יודעים את זה, כי אנחנו משתפים אותם במודיעין הכי רגיש, מגלים להם אחרי מי הם עוקבים, מי הם בדיוק פעילי חיזבאללה שבעדשת מצלמת הפי 1,000 אלף שלהם, שמצלמת בלילה מרחוק, ומביאה לנו תמונה כאילו זה צולם באור יום", מספר סא"ל הורוביץ.
בתחילת השנה כוחותיו של רועי הצליחו לזהות התארגנות פח"עית בצד הלבנוני של הגבול, ובלא מעט תחבולה ויוזמה התקפית, גם סיכלו אותה. לא חלף שבוע, והגיע גם הכישלון ההוא, "מיני יום כיפור" של אוגדת הגליל כולה: פעילים מיוחדים של חיזבאללה הצליחו להערים על כלל הכוחות בגזרה, ולהחדיר עמוק לתוך ישראל פעיל רדואן עמוס באמצעי לחימה.
הוא הגיע לטווח של 70 ק"מ בתוך ישראל, עד לעמק יזרעאל, שם פוצץ מטען כלימגור גדול שפצע קשה צעיר ישראלי, ואף כמעט הצליח לחזור חזרה ללבנון דרך אותה גזרה מערבית של הגבול. ברגע האחרון הוא אותר וחוסל על ידי כוח ישראלי מיוחד. למרות שמדובר באירוע "יום כיפור" בכל קנה מידה לימינו, רועי מספר שלקח את המקרה בפרופורציה: "אנחנו מאוד מכבדים את האויב שמולנו ומכירים את יכולותיו. מאז הפקנו המון לקחים, תחקרנו לעומק את האירוע הזה, והבנו שלמרות הכול, קו ההגנה לעולם ייפרץ, ולכן אנחנו לא מחכים ורק מגנים אלא עושים המון פעילויות לסיכול חדירות כאלה".
חלק מהלקחים שהופקו מאז ומתפרסמים פה לראשונה נוגעים לשטחנו: התצפיתניות והלוחמים של סא"ל הורוביץ סורקים לא רק לשטח הלבנוני, אלא גם לצד הישראלי שסמוך לגבול, כדי שאם בכל זאת חדר חשוד לשטח ישראל, הוא יזוהה ויטופל בקרבת הגבול. בנוסף, נפרסו מאות סנסורים נוספים וחדישים ברצועת שטח עבה שנושקת לגבול, מצידו הישראלי, בדומה לאלו שצה"ל פרס בקרקעית הים בגבול הימי, מול ראש הנקרה.
בצבא גם שתלו מכשולים מפתיעים בקרבת פרצות פוטנציאליות בגבול, למקרה שבו שוב לא תזוהה חדירה של חיזבאללה. אלו לא מיועדים רק כדי לסכל את "פיגוע מגידו" הבא, אלא את התוכנית הנועזת של חיזבאללה, שנחשפה לאחרונה ב-ynet, לפלוש ולסמן שטח בישראל לא רק ק"מ אחד או שניים מהגבול, אלא בעומק של 10-5 ק"מ, ואף דרומה מכך.
הגירוש מהכפר הנוצרי
"טריטוריות". כך מכנים סא"ל ורועי ולוחמיו את 30 העמדות של חיזבאללה שהוקמו בשנה האחרונה לאורך הגבול. המערבית ביותר היא ליד ראש הנקרה; הצפון-מזרחית, בשוליים של הר דב בצדו הלבנוני, מעל עמק עיון, בואכה כפר המחלוקת ראג'ר. לא מדובר רק במגדלי תצפית יבילים, שקלים לפיצלוח מפגז אחד של טנק, כמו אלו של חמאס בגבול עזה.
טריטוריה שכזו היא כבר מוצב לכל דבר, עם מבני בטון שנבנו בין ליל, עמדות תצפית צבאיות ומתקדמות, שירותים לשהיית קבע ותנאים מסודרים שדומים למוצב מחלקתי של צה"ל. חלקן הוקמו כמה עשרות מטרים מקו המגע, בנקודות גבוהות ששולטות בתצפית ובאש על מוצבים ויישובים ישראלים. אחרות, בעומק של עד שלושה ק"מ בצד הלבנוני.
הטופוגרפיה ההררית הקשוחה של דרום לבנון לא מאפשרית הדדיות בעין בין העמדות הללו, כמו שיש בין עמדות הצבא המצרי בגבול עם סיני או בין אלו של חמאס והג'יהאד האיסלאמי בגבול עם הרצועה. ועדיין, הטריטוריות החדשות של חיזבאללה מחוברות זו לזו ברשת קשר מתקדמת ובהיגיון מבצעי של קביעת עובדות בשטח, כ"מגני לבנון", מול פלישה ישראלית אפשרית.
מאידך, מוצבים אלו יכולים לשמש כעמדות הזנקה לעבר פלישת חיזבאללה לכיוון ישראל. בצה"ל לא יודעים אם יש מנהרות שמחוברות למוצבים אלו, ורובם ככולם לא צמודים לתוואי המנהור ההתקפי שצה"ל חשף ונטרל בצד הישראלי של הגבול בינואר 2019, במבצע מגן צפוני. בניגוד לקווי הגנה צבאיים אחרים בגבולות, חיזבאללה לא הקים פה ציר מערכת משלו בין המוצבים החדשים, בינתיים לפחות.
ניתן להניח שהסיבה לכך נעוצה בקושי לסלול דרך בין הטרשים והגבעות, אך לאור היחלשות מעמד יוניפי"ל וצבא לבנון באזור בשנה האחרונה, לא יהיה מופרך לראות זאת מתרחש גם בטווח הנראה לעין. פקחי יוניפ"יל וחיילי צבא לבנון לא מורשים להתקרב למוצבים החדשים של חיזבאללה.
ארבעה עד שישה לוחמי חיזבאללה מאיישים כל עמדה, ולאחרונה כאמור, הצטרפו אליהם גם הפעילים המובחרים מכוח רדואן של נסראללה. הם מוציאים מהמוצבים הללו פטרולים רגליים שממש נוגעים בגדר המערכת עם ישראל, כפי שתיעדו לוחמי צה"ל לאחרונה בגזרה המערבית של הגבול. לוחמי יחידת האיסוף 869, פה במארב, חייבים לאפיין אותם עד לרמת צבע הגרביים שלהם וסוג הנשק שהם מסתירים שם, כדי שיוכלו להיכנס לבנק המטרות של פיקוד הצפון.
ביומן המעקב של הלוחמים בעמדת המארב מתנהלת למידה בלשית אחר פעיל חיזבאללה שנמצא במרחק של כמה מטרים. כמעט ניתן להריח את עשן הסיגריה שהוא מעשן. הלוחמים פה לעיתים כה מיומנים ובקיאים בגזרה שבה הם פועלים באופן קבוע בכל שירותם, שהם יכולים להבחין אם אותו פעיל נושא מאחורי חולצתו אקדח. לעיתים חיזבאללה מגלה נועזות יתר, ולא מתבייש לחשוף גם את נשקיו במוצבים הללו, בעיקר קלאצ'ניקובים.
"אין בעמדות שלהם מקלעים או מטולי נ"ט", מזכיר הורוביץ את מה שחיזבאללה כן מקפיד להסתיר בעמדותיו הלא גלויות, בתוך הכפרים ועמוק בשיחים או מתחת לאדמה. לפני מספר שבועות נתקלו פעילי חיזבאללה במצוקה, במוצב החדש שניסו להקים ליד הכפר הנוצרי ראמיש הסמוך לנבטיה. התושבים המקומיים הניסו אותם לאחר שפעילי הארגון, שוב תחת מסווה הארגון הסביבתי "ירוק ללא גבולות", ניסו לפרוץ דרך אחורית שתעלה למוצב החדש, על חשבון השטח החקלאי של הכפר.
9 צפייה בגלריה
יכול להגיע לגובה של כ-600 מטרים, באופן שלא יישמע או ייראה בצד הלבנוני. הרחפן הצה"לי
(צילום: דובר צה"ל)
"חניקת השטח" בארץ חיזבאללה
אנחנו גולשים בין השיחים הדוקרניים והסלעים השורטים, בחשיכת הליל, חזרה לשליש האחורי בצד הישראלי של השלוחה ברכס הסולם. כאן כבר אפשר לדבר בקול רם ולהדליק פנס. מתוך רכב סוואנה בציר האדמה הלבן שעולה מיער חניתה, מגיחה חוליית לוחמים אחרת מגדוד האיסוף, להשלמת הפאזל במרדף המודיעיני אחר הטריטוריות של חיזבאללה מול ישראל.
רחפן שחור וגדול מסוג DJI, מואר בהבהובים ירוקים ואדומים, מונח על הקרקע לקראת המראה. הלוחמים שמתפעלים אותו משלט מתקדם וחכם נזהרים שלא יחצה את הגבול האווירי. הרגישות פה גבוהה, וחיזבאללה כבר ניסה להפיל רחפנים של צה"ל שחצו לשטח לבנון, בירי או בשיבוש אותות. במצב שכזה, הרחפן זוכר בעצמו את הנקודה שממנה המריא בישראל, וחוזר אליה אוטומטית.
תדרי ההפעלה של רחפני צה"ל כאן מוחלפים פה תדיר אפוא, וגם לחיזבאללה יש רחפנים דומים. תוך פחות מדקה הרחפן נעלם בשמיים השחורים והבהוביו כבים. הוא יכול להגיע לגובה של 600-500 מטרים, באופן שלא יישמע או ייראה בצד הלבנוני, גם אם יחוג ממש מעל עמדת חיזבאללה. בתקופה שבה סוללות נ"מ חדישות של חיזבאללה מגבילות את גיחות הצילום של מטוסי חיל האוויר, יש להטסות הרחפנים הצה"ליים באזור משמעות יתרה במשימת איסוף המודיעין על האויב.
הלוחמים מחפשים את הזווית הנכונה לזהות את עמדת חיזבאללה, יעד הפעולה, לבנות כך תמונה תלת ממדית, להבין מה בדיוק פעילי חיזבאללה רואים מהצד שלהם בעמדה. כדי להשלים את המלאכה, תצפיתנית היחידה מסיטה מהחמ"ל הגזרתי את המצלמות שלה מהתורן שבגבעה הסמוכה, וחוקרת את השטח המת שלכיוונו מופנה המארב.
9 צפייה בגלריה
אלפי מצלמות ומכ"מים ייפרסו בחומת המכשול החדשה שצה"ל מקים. גדר הגבול
(צילום: דובר צה"ל)
אין כמעט זווית ש"טריטוריית חיזבאללה" הזו לא מכוסה כעת. על פניו, מטרה קלה ונוחה לתקיפה שתשמש את צה"ל ביום הקרב הבא עם חיזבאללה, אם יגיע. בפועל, הכוח פה במארב חוקר, מפליל ולומד כל שעל במוצב הזה, בשביל שמוביל אליו, ועל קציני חיזבאללה שמבקרים בו. חיזבאללה שינה את הגבול לנגד עינינו – וכבר לא מסתתר או פועל מעומק של 30 ק"מ בדרום לבנון.
בקרוב יזכו פה הלוחמים לעוד זוויות בחבל הארץ שרווי בשטחים מתים, כאלו שבלתי ניתנים לתצפית בכל רגע נתון: אלפי מצלמות ומכ"מים ייפרסו בחומת המכשול החדשה שצה"ל מקים בשליש המאוים יותר בקו הגבול עם לבנון. התקציב שסיפקה הממשלה לפרויקט שמשנה את פני הגבול, לא יספיק לבצר את רובו.
"יש כאן כבר תצפיות אופקיות ואנכיות שעוזרות לנו לדעת הרבה על פעילי חיזבאללה ועל העמדות שלהם. יש לנו כאן קצינות ולוחמות שפיתחו מומחיות כל כך גדולה לגזרה, שאם חקלאי או רועה חדש מלבנון יגיעו לעבוד בקרבת הגבול, הן מייד יזהו זאת", מציין סא"ל הורוביץ, שמסיים עם לוחמיו עוד לילה של מבצע "לחניקת השטח" בארץ החיזבאללה.
