שנתיים חלפו מאז שיצאה יעל (שם בדוי) ממעגל הזנות. "הזנות היא גהינום", היא תיארה, "בוץ טובעני שמושך ומושך אותך בחזרה אליו - מאוד קשה לצאת משם. לי היה מזל, והגיעו אל הבוץ שלי ידיים למשוך אותי משם, אלה היו נשות 'סלעית'. אחרי שלוש שנים של טיפול בהן הצטיינתי בכל קורס ששלחו אותי אליו ועדיין המשכתי במקביל לעבוד בזנות, החלטתי אחת ולתמיד לעזוב את הזנות ולהפסיק לפגוע בעצמי".
יעל הוסיפה כי "הגעתי לאשפוז 'מגן' לנפגעות תקיפה מינית באיכילוב. שם זכיתי לשקט, הרחק מהזנות. הייתה שם עובדת סוציאלית שדאגה לי לקצבת נכות מהביטוח הלאומי וחסכה ממני את הנוכחות בוועדה הראשונה, מה שהקל עליי להתמקד בטיפול ולהשתחרר מהאשפוז בידיעה שתהיה לי קצבה ולא אהיה תלויה בזנות".
עבור יעל, פתיחת הדף החדש לא הסתיימה כאן. "הסתבר שהגיעה לי הכרה רטרואקטיבית בביטוח לאומי. הפעם נאלצתי להגיע פיזית לוועדה, מה שהיה לי קשה ומשפיל. הוועדה התקיימה ברחוב יצחק שדה בתל אביב, באותו הרחוב שבו נשללו ממני כל הזכויות שלי על ידי 20 גברים בלילה. נאלצתי לספר בחדר מלא גברים על הזנות לפרטי פרטים. הם היו כל כך תוקפניים וקרים אליי. אחרי הוועדה הזו, הייתי מרוסקת נפשית ולא הצלחתי לתפקד. כמה שעזר לי לקבל את סטטוס הנכות בלי נוכחות בוועדה הראשונית, ככה הרס אותי הצורך להגיע לוועדה החוזרת".
כדי לענות על הצרכים הייחודיים של נשים במעגל הזנות, ולהימנע ממצבים כפי שתיארה יעל במהלך תהליך השיקום שלהן, הביטוח הלאומי עדכן לאחרונה את אופן הטיפול בשורדות זנות ונפגעות תקיפה מינית בוועדות הרפואיות. לפי העדכון, הרופא המוסמך ישקול את חומרת האבחנה והתסמינים על פי המסמכים וללא נוכחותה של השורדת – אם תבחר לא להגיע, וכן ייקח בחשבון את האינטנסיביות הטיפולית בעמותות השונות. בהתאם לכל אלה, הרופא יקבע את סעיף הליקוי המתאים.
בנוסף, יהיה ניתן להסתמך על דוחות סוציאליים מארגוני סיוע המלווים את השורדות בתהליך השיקום ולא בהכרח לדרוש מכתב מפסיכיאטר. אם הדוח הסוציאלי מצדיק זאת, השורדות יקבלו קצבת נכות למשך שנתיים, למעט מקרים חריגים שבהם יוזמנו פיזית לוועדה על מנת לנמק את הצורך בקצבה זו. השיח יתנהל מול רכז בביטוח לאומי שאחראי על הפניות של נשים אלה, ואליו ניתן לפנות ככתובת לארגונים המלווים אותן. "בכל מקרה שבו נערכת ועדה בנוכחות, יש להימנע במהלך הבדיקה מהערות לגבי העיסוק של התובעת, ואין לקחת בחשבון את עיסוקה כמדד לכושר השתכרותה", נכתב.
"אנחנו הנשים שנקלעו למעגל הזנות לא צריכות שיפקפקו בנו ויטילו ספק בכך שזנות היא טראומה מינית לכל דבר", הסבירה יעל את חשיבות השינוי. "ההכרה של ביטוח לאומי בנכות הנפשית שנוצרה בעקבות הזנות תיתן כוח לשורדות לשקם את חייהן מבלי לעבור עוד סבל מיותר".
2 צפייה בגלריה
מרגע שהחלו ליישם את הנוהל החדש בביטוח הלאומי, התוצאות נראו כמעט מיידיות
(צילום: גיל יוחנן)
במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות הסבירו כי בבדיקה מקיפה של התיקים של שורדות ושורדי זנות, נמצא כי ברוב המקרים מדובר במי שסובלים מתסמינים טראומתיים משמעותיים. "לאחר חודשים של עבודה משותפת יחד עם ארגוני סיוע לאוכלוסיות בזנות, חברות כנסת, שר הרווחה וצוות מטעם המוסד לביטוח לאומי, גיבשנו יחד המלצה לנוהל חדש לטיפול באוכלוסייה זו שיש בכוחו להקל משמעותית גם על הפונות והפונים וגם על המערכת עצמה. מצאנו כי לעיתים קרובות במהלך תקופת השיקום, כאשר לא ניתנת קצבת נכות מהביטוח הלאומי, יש נפילה וחזרה לעולם הזנות בשל הצורך להתקיים וכתוצאה מהמתח הנפשי הכרוך בתהליך", נמסר.
עוד אמרו כי מרגע שהחלו ליישם את הנוהל החדש בביטוח הלאומי, התוצאות נראו כמעט מיידיות. "קיבלנו דיווחים בשבועות האחרונים על כמה פונות ופונים שהצליחו בעזרת ההליך המשופר לקבל את קצבת הנכות שהם כל כך זקוקים לה כדי להתקדם בתהליך השיקום. לעיתים כשמטופלים זכאים לקצבה רטרואקטיבית, מדובר בסכומים לא מבוטלים שמועברים אליהם ומהווים 'זינוק בעלייה' למצבם. מדובר באחד המענים הקריטיים ביותר שעומדים לרשותן של אוכלוסיות בזנות, מענה שמאפשר נשימה לרווחה וכוח עצום שאין שני לו, אמרו במטה למאבק בסחר בנשים ובזנות.
"החוזר החדש משקף תפיסה מעמיקה של ביטוח לאומי המתחשבת במאפייני האוכלוסייה הצורכת את שירותיו, ובמכשולים שאיתם היא נאלצת להתמודד בתהליך הקשה מנשוא של היציאה ממעגל הזנות. תפיסה כזו מייצרת תקווה חדשה ואופק עבור רבות ורבים", אמרו. "אנחנו מברכות את ביטוח לאומי על הפתיחות, ההקשבה לשטח והנכונות להעמיק ולבדוק את עצמם על מנת לאפשר לאוכלוסיית מקבלי השירות לממש את זכותן. מי ייתן ורשויות נוספות במדינה ייקחו דוגמה ויפעלו על פי ההבנה כי זנות היא לא מקצוע, אלא סיטואציה שמייצרת נזקים לגוף ולנפש ונדרשת כל עזרה אפשרית על מנת להשתקם ממנה". המהלך קודם על ידי "סלעית", מרפאת לוינסקי, המרפאה הניידת בחיפה, "הופכות את היוצרות" ו"לא עומדות מנגד", שמלווים ומסייעים לשורדות זנות.
ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) שסייעה בקידום המהלך אמרה כי "האוכלוסיות בזנות הן הפגועות ביותר, המנוצלות ביותר והשקופות ביותר בחברה הישראלית. הן נמצאות במעגל אימים שמזין את עצמו וישנם חסמים שמעכבים ואף מונעים מהן לשקם את עצמן. מעכשיו שורדות זנות שמגישות בקשה לנכות נפשית תוכלנה לקבל סל שיקום זמני למשך שנתיים על פי הפירוט בדוח הסוציאלי שיוגש, תקופה שתאפשר להן להתמקד בתהליך הקשה והמפרך של היציאה מהזנות".
