רוב התיקים נסגרים מחוסר ראיות, השפעות הקורונה עדיין כאן: לקראת ציון יום המאבק באלימות נגד נשים, מפרסם הבוקר (שישי) ארגון ויצו את הדוח השנתי שלו שמראה את הטיפול בישראל בתופעה הקשה. נתוני הדוח לא פשוטים לעיכול, ומהם עולה כי בשנת 2021 סגרה המשטרה 24,714 תיקי אלימות במשפחה, כשרובם, 58%, נסגרו מחוסר ראיות.
"גניזת תיקים וסגירתם זה פצע מדמם", מספרת רבקה נוימן, מנהלת האגף למעמד האישה בויצו. "האחוז הגדול ביותר נסגר בגלל חוסר ראיות. אלימות במשפחה זו עבירה שנעשית בחדרי חדרים, איך אפשר איך אפשר לסגור את רוב התיקים על חוסר ראיות אם זו תופעה שמבוססת על חוסר ראיות?".
מנתוני הדוח עולה עוד כי ב-2021 נפתחו 43,787 תיקים בחשד לאלימות כלפי בני זוג (יש לציין כי אין קשר בין התיקים שנסגרו לאלו שנפתחו, וחלק מאלו שנסגרו הם תיקים שנפתחו בשנים קודמות).
אחד הנתונים המפחידים מראה כי לא פחות מ-20% מהחשודים באלימות במשפחה ב-2021, כבר החזיקו יותר מתיק אחד במשטרה. ל-3,155, 7%, כבר היו יותר משני תיקים. עם זאת, מדובר בירידה של 11% ביחס לשנה הקודמת.
83% מתיקי אלימות במשפחה נפתחו על ידי נשים, 17% גברים, וחלה ירידה קלה במספר התלונות הדדיות. בנוסף בשנה זו נפתחו 3,768 תיקים בגין הפרת צווי הגנה, מתוכם 476 הבשילו לכתבי אישום. נתונים דומים לשנה הקודמת. העבירות הנפוצות ביותר בשנת 2021 הינן עבירות תקיפה 42%, איומים 31%, הפרת הוראה חוקית 11% ורכוש 10%.
בכמות התיקים שהגיעו לפרקליטות נרשמה עלייה, מ-4,175 ב-2020 ל-7,697 ב-2021, וגם בכמות התיקים בהם התקבלה החלטה שיפוטית. נתוני שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר מציגים גם הם מגמה חשובה: בשנת 2021 היו 1,241 אסירים שפוטים בגין אלימות במשפחה, כ-70% מהם שולבו בהליך טיפולי. מדובר בעלייה של כ-11% ביחס לנתוני אשתקד.
כ-127 אסירים המשוחררים על רקע אלימות במשפחה טופלו ע"י הרשות לשיקום האסיר בשנת 2021. מתוכם 67 הינם אסירים בשחרור מלא, כלומר ללא חובת פיקוח ו-60 אסירים להם מאסרים חוזרים. מדובר בעלייה משמעותית במספר המטופלים (עלייה של 160% מ-48 בלבד בשנה שעברה) הנובעת בין השאר מפתיחת מענים שיקומיים נוספים שנפתחו באותה שנה. 12 מתוכם אסירים לא סיימו טיפול, כמות כפולה מהנשירה אשתקד.
"כל אחד מהגברים האלה יכול היה לבחור לא להיכנס לטיפול, זה לא טיפול קל", מסבירה נוימן: "לפי מבקר המדינה רוב הכספים של אלימות במשפחה יושבים בבתי הסוהר, אז נכון אסטרטגית לעשות שם את התיקון". "אנחנו עדיין רואים במדד השפעות של הקורונה, ולהערכתי נראה אותן שנים קדימה", הוסיפה. "למשל, משפחות שלא היו במעגל האלימות, נכנסו אליו בקורונה".
משרד הרווחה ומשרד החינוך לא נענו לבקשת חופש המידע להעברת הנתונים, ולכן הם אינם מופיעים בדוח. כבכל שנה, משקף הדוח את חוסר הסנכרון בין משרדי הממשלה בטיפול באלימות במשפחה: "המדינה צריכה להבנות תכנית עבודה, בה משרדי הממשלה השונים נוקטים באסטרטגיה המבוססת על שיתוף פעולה".
מנתוני משרד הבריאות ניתן לראות כי ביחס לשנת 2020, ב-2021 ניכרת עליה באיתור נפגעי אלימות במערכת הבריאות. בין המגמות עלייה של כ-24% במספר הקטינים שאותרו כנפגעי אלימות במשפחה בחדרי המיון בבתי החולים ובקהילה. חלה עלייה של 143% בפגיעות בקטינים.
בנוסף, בנתוני הלובי למלחמה באלימות מינית על ביקורים בחדרים אקוטיים, ישנה עלייה בהגעה לחדרים: ככל הנראה, בשל פתיחתם של חדרים חדשים. יעל שרר, מנהלת הלובי למלחמה באלימות מינית, מסבירה כי "הנתונים מוכחים שפתיחת עוד חדרים משמעותם עוד הגעות, תושבי ישראל זקוקים לשירות גם בפריפריה".
חוויתן אלימות? יש למי לפנות! קו החירום של משרד הרווחה פועל 24/7, בטלפון 118 או 03-5117059, בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית. קו הסיוע של ויצו 3890* ליעוץ לנשים במעגל האלימות, ו-1-800-393904, קו הסיוע לגברים במעגל האלימות.
