"וול סטריט ג'ורנל" פרסם היום (חמישי) פרטים חדשים על הטענות להטרדה מינית נגד התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג, קארים חאן - שאותן הוא קושר ל"רדיפה" של חאן להוצאת צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט. במקביל אישרו בהאג לראשונה כי אכן התקבלו טענות להטרדה מינית על ידי חאן, ולפי הכתבה הנרחבת, מאמציו האינטנסיביים של התובע לקדם צווי המעצר נגד השניים היא דרך להסיט את תשומת הלב מההאשמות נגדו - והעיתון האמריקני אף קרא לפתיחת חקירה בנושא. פרטים קשים לקריאה.
במאמר שהתפרסם בעיתון נכתב כי "בהאג מתחוללות צרות שמעוררות שאלות קשות לגבי התובע קארים חאן והתהליך שלו להתמקד בישראל בבית הדין הפלילי. לפני שהרכב השופטים של בית המשפט הבינלאומי יחליט אם להנפיק צווי מעצר למנהיגים ישראלים - מהלך שעשוי להביא לקריסתו של בית המשפט - יש לו חקירה פנימית לנהל".
עוד נכתב כי "די באימה אנטי-ישראלית כדי להסביר את המרדף של חאן אחר נתניהו וגלנט - במיוחד תוך השארת יריבם הפוליטי, בני גנץ, שהיה חבר בקבינט המלחמה של ישראל, וגם חתם על החלטותיו – מחוץ לצווים".
התחקיר חושף בנוסף כי חאן התחייב בפני מנהיגים מערביים לערוך חקירה מעמיקה של המלחמה בעזה ובמסגרת זו נפגש עם קבוצת סנאטורים אמריקנים, להם הבטיח כי "לא ימהר לשפוט לפני שיתעסק עם ישראל וישמע את הצד שלה בסיפור", ואף קבע פגישות בישראל ל-20 במאי. במקום זה, כך נכתב, הוא בחר להופיע ב-CNN ולהכריז על כוונתו להוציא צווי מעצר.
העיתון הציע הסבר לשינוי הפתאומי בעמדתו של חאן: כמה שבועות לפני ההכרזה על הצווים, הוא התמודד עם האשמות חמורות בהטרדה מינית. לפי העיתון, בית הדין "שתק" על טענות ההטרדה במשך יותר מחמישה חודשים, עד שחשבון X (טוויטר לשעבר) אנונימי הוציא אותן לאור בשבוע שעבר. הקורבן לכאורה, אשת צוות זוטרה במשרד התובע, אמרה לעמיתיה בסוף אפריל כי חאן הטריד אותה שוב ושוב, לפי דוח חושפני שנשלח למנגנון הפיקוח העצמאי של בית הדין שהעיתון נחשף אליו. מי שהעביר את הדוח, כך נכתב, עבד ישירות תחת התובע והוא עמיתה של הקורבן.
קארים חאן מכריז במאי על הבקשה להעמיד לדין את נתניהו וגלנט
(צילום: ICC )
הדיווח של אותו עובד לגוף המפקח מתייחס לדוגמאות של אשת הצוות הזוטרה להתנהגות המטרידה של חאן: נעילתה במשרדו ונגיעה מינית בה, כולל הכנסת ידו לכיסה; ביקורים בחדרה במלון באמצע הלילה, בדרישה להיכנס; ומקרה שבו שכב על מיטתה במלון ונגע בה באופן מיני, כשהתלוננה על כאב ראש.
לפי עדות של אדם שעבד ישירות תחת חאן, כשהתובע עומת עם ההאשמות, הוא הגיב בהלם ובלבול. "התובע נראה המום לשמוע את זה, ושידר בלבול לגבי מה שהתרחש. הוא העיר שהוא 'סיים ויצטרך להתפטר'", נכתב. אולם במקום להתפטר, לפי העד, חאן ואשתו החלו להפעיל לחץ ואיומים, כולל דרישה שהעד יעזוב מיד לאוגנדה.
אותו אדם דיווח על היעדרות בין התאריכים 13 עד 16 במאי, אבל התעקש שייצמד לתהליכי משאבי אנוש. ב-20 במאי, חאן קיצר את חקירתו על ישראל, והכריז על תוכניתו להוצאת צווי מעצר. הקשר בין תלונת ההטרדה לבין החלטת הצו של חאן, כך נכתב, הוא ספקולטיבי, בהתבסס על ציר הזמן לעיל. חאן הכחיש, וטען בשבוע שעבר בפני הדיילי מייל כי "אני בהחלט יכול לאשר שאין אמת בטענות להתנהגות בלתי הולמת".
נראה כי מנגנון הפיקוח העצמאי של בית הדין הבינלאומי הכיר בתקרית המדווחת ב-18 באוקטובר, והזכיר אותה כפריט האחרון ברשימת האשמות על התנהגות בלתי הולמת בדוח השנתי שלו, עם עובדות שנשמעות כמו אלו שדווחו על ידי אותו אדם שדיווח על המקרה.
לפי דוח של מנגנון הפיקוח העצמאי של בית הדין, ומבלי לנקוב בשמו של חאן, נכתב כי הקורבן לכאורה "סירבה להמשיך בתלונה רשמית עם מנגנון הפיקוח, כולל כאשר הוצע כי ניתן להפנות כל חקירה לגורם חיצוני". היא מוסיפה כי היא "סירבה לאשר או להכחיש במפורש בפני מנגנון הפיקוח את הבסיס העובדתי של מה שדווח על ידי הצד השלישי למנגנון הפיקוח. לפיכך, מנגנון הפיקוח קבע כי אין צורך בחקירה בשלב זה".
בתגובה רשמית של הגוף המנהל של בית הדין נכתב כי הם מודעים לטענות נגד התובע. "לבית הדין יש מדיניות אפס סובלנות כלפי התנהגות אסורה, כגון הטרדה, לרבות הטרדה מינית, אפליה וניצול לרעה של סמכות. כל דיווח על התנהגות בלתי-הולמת נלקח ברצינות רבה, תוך כיבוד מלא של חזקת החפות".
2 צפייה בגלריה
בית הדין הפלילי בהאג. "האם נבון מצד בבית הדין להמשיך לתמוך בחאן למרות החשדות הכבדים נגדו?"
(צילום: shutterstock)
המאמר מסכם: "אי-הכחשה פירושה אין חקירה? זה נשמע כאילו הקורבן סירבה להתכחש לטענה, אפילו שהיא חששה מנקמה אם היא תתקדם עם זה. כל זה זועק לחקירה. אם המדווח צודק, זה יטיל ספק ביושרה של חאן, מחויבות בית הדין הפלילי הבינלאומי להליך הוגן, והאם אלמנטים לא מקצועיים נשקלו בבקשת צווי המעצר. זה מטיל צד כבד על המניעים האמיתיים בהליכים נגד ישראל. האם בית הדין פשוט יאשר את צווי המעצר ללא בדיקה מעמיקה, והאם נבון מצד בית הדין להמשיך לתמוך בחאן למרות כל החשדות הכבדים נגדו?".
גורם ישראלי הגיב לפרסום, ואמר: "כעת התמונה מתבהרת. כל נושא פשעי המלחמה וההחלטה להוצאת צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד ראש הממשלה ושר הביטחון נועדו לכסות על ההאשמות להטרדות מיניות שהועלו נגד התובע הראשי של בית הדין, קארים חאן, לפני שבחר לפעול נגד ישראל.
"לכן, התובע שיקר כשאמר לסנאטורים אמריקנים שלא יפעל נגד ישראל לפני שיגיע אליה וישמע את הצד שלה, לכן ביטל את הגעתו לישראל בחודש מאי, ולכן מיהר לרוץ ולהודיע על החלטתו נגד ראש הממשלה ושר הביטחון. בכך שבחר לפעול נגד ישראל ומנהיגיה באופן ישיר, התובע מנסה לגייס לעזרתו את השמאל הפרוגרסיבי העולמי, ולייצר שכבת הגנה אל מול האישומים נגדו. כך הוא חושב שיוכל להתחמק מהאירוע ולהישאר בתפקידו".
