2 צפייה בגלריה
"ממשלות ישראל לא עשו מאמץ משמעותי לשינוי המציאות". הפגנה נגד האלימות לאחר הטבח ביפיע, לפני כשבועיים
חיים בתחושת חוסר ביטחון, מועסקים פחות, סובלים מאפליה: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) פרסמה היום (שני) את דוח פני החברה, המציג היבטים חברתיים של האוכלוסייה בישראל, ומצביע על פערים משמעותיים בין החברה היהודית לערבית במרבית תחומי החיים.
מנתוני הדוח עולה כי אחוז היהודים והאחרים שהצליחו לכסות את הוצאות משק הבית שלהם ב-2021 גבוה משמעותית מאחוז הערבים (76.5% לעומת 53.7%, בהתאמה). בשנה זו ירד שיעור התעסוקה בקרב גברים יהודים ל-64.4% ושיעור התעסוקה בקרב נשים יהודיות ירד ל-61.6% (62.1% ב-2020). במקביל, ירד שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים ל-50.4%, ואילו שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות עלה ל-28.3% - אך הפער נשאר גדול.
"בשנת 2021 ההכנסה הכספית החודשית הממוצעת ברוטו במשקי בית יהודיים הייתה גבוהה פי 1.6 מזו שבמשקי בית ערביים, וההכנסה הכספית הממוצעת נטו במשקי בית יהודיים הייתה גבוהה פי 1.5 מזו שבמשקי בית ערביים", מסבירים בלמ"ס. "ההכנסה הכספית הממוצעת נטו לנפש סטנדרטית, המקובלת כמדד לרמת חיים, במשקי בית יהודיים הייתה גבוהה פי 1.9 מזו שבמשקי בית ערביים".
עוד נטען כי ההוצאה לנפש במשקי בית יהודיים גדולה פי 1.5 מההוצאה לנפש במשקי בית ערביים (5,072 שקל ו-3,421 שקל, בהתאמה). "בעשור האחרון, שיעורי הסיכון לעוני בישראל היו גבוהים משיעורי הסיכון לעוני במדינות האיחוד האירופי, הן ברמה הכללית והן בקרב קבוצות אוכלוסייה בסיכון לעוני: ילדים בני 17-0, בני 65 ומעלה ונשים. בקרב ערבים הסיכון לעוני היה גבוה פי 2.9 מהסיכון בקרב יהודים".
והנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2021 היו רשומים במחלקות לשירותים חברתיים 1.041 מיליון איש – שיעור של 111.1 רשומים ל-1,000 נפש. שיעור הרשומים בקרב ערבים היה גבוה מהשיעור בקרב יהודים ואחרים בכל אחת מקבוצות הגיל שיעורי הרשומים, ובעלי נזקקות מוגדרת בקרב הערבים גבוה מאלו שבקרב יהודים ואחרים, ובמיוחד בקרב בני 64-45. בקבוצת גיל זו שיעור הערבים הרשומים גבוה פי 2 מהשיעור בקרב יהודים ואחרים (154.0 ו-78.7 ל-1,000 נפש, בהתאמה), ושיעור הערבים בעלי נזקקות מוגדרת גבוה פי 2.3 מהשיעור בקרב יהודים ואחרים (101.1 ו-44.7 ל-1,000 נפש, בהתאמה).
"עבור כל מי שנמצא בשטח, הנתונים האלה לא מחדשים דבר - האפליה של הציבור הערבי זועקת לשמיים בכל פרמטר", אומרת פידא שחאדה, רכזת קואליציית נשים נגד נשק ופורום אימהות למען החיים. "והכי חמור, כש-60% מהערבים בישראל לא מאמינים שמצבם יכול להשתפר, כשפחות מ-10% חושבים שיש להם יכולת להשפיע, ברור שהציבור הערבי לא רואה עתיד טוב יותר גם בשנים הקרובות. עם נתונים כאלה, קשה מאוד להניע אנשים ולגרום להם להרגיש אחראים לגורלם".
הפערים ניכרים גם בתוחלת החיים: בשנת 2021 עמדה תוחלת החיים בכלל האוכלוסייה על 82.6 שנים. תוחלת החיים בקרב היהודים והאחרים הייתה 81.3 שנים לגברים ו-85.1 שנים לנשים. בקרב הערבים תוחלת החיים הייתה 76.3 שנים לגברים ו-81.2 שנים לנשים. 75.6% מהערבים דיווחו כי מצב בריאותם טוב מאוד או טוב, לעומת זאת, בקרב היהודים והאחרים 85.8% דיווחו כך.
בשנת 2020 נפטרו 48,797 איש מכלל סיבות המוות. מהשוואה של שיעורי התמותה המתוקננים לגיל בין היהודים לבין הערבים, עולה כי שיעור התמותה מכלל הסיבות בשנת 2020 היה גבוה בקרב הערבים פי 1.5 מבקרב היהודים. בכל השנים היה שיעור תמותת התינוקות בקרב הערבים גבוה יותר מהשיעור בקרב היהודים והאחרים. בשנת 2021 היה השיעור בקרב הערבים 5.2 לאלף לידות חי, ובקרב היהודים והאחרים – 2.0 לאלף לידות חי.
פערים משמעותיים נמצאו גם בבחינת נתוני השכלה: 16.2% מהערבים היו בעלי תואר אקדמי לעומת 36.3% מהיהודים. 41.2% מהערבים היו בעלי השכלה נמוכה מסיום בית ספר תיכון או שאין מידע על השכלתם, לעומת 14.1% בלבד מהיהודים והאחרים. בנוסף, אחוז הנושרים מכיתות ז' עד י"ב בקרב הערבים גבוה מהאחוזים בקרב היהודים והאחרים.
61.3% מהקטינים שנפתחו להם תיקים פליליים היו יהודים ואחרים, ו-38.7% היו ערבים. שיעורם היחסי של הערבים (10.1 לאלף) גבוה פי 2.2 משיעור היהודים והאחרים (4.6 לאלף). הפער נובע מהשיעור הגבוה בקרב הבנים הערבים שעמד על 19.2 לאלף, לעומת הבנים היהודים והאחרים ששיעורם היה 8.1 לאלף.
"כמובן שאי אפשר לנתק את הנתונים האלה ממשבר הפשיעה בחברה הערבית, כשארגוני הפשע נוגסים בכל דבר, ובעיקר בעתיד של הצעירים", מוסיפה שחאדה. "אין לי הרבה ציפיות מהממשלה הנוכחית, אבל אני קוראת לציבור הרחב, יהודים וערבים, לקחת חלק במאבק שלנו נגד הפשיעה ולמען עתיד טוב יותר לכל אזרחי ישראל".
ד"ר שרף חסאן, סוציולוג ואיש חינוך ויו"ר ועדת המעקב לענייני חינוך בחברה הערבית, הוסיף כי "אלו נתונים קשים מאוד שמלמדים על סבלם האמיתי וקשיי החיים של רוב האוכלוסייה הערבית. זה גם מראה שממשלות ישראל לא עשו מאמץ משמעותי לשינוי המציאות ועל חולשת תוכניות החומש בלהציע פתרונות עומק שיכולות לשנות את התמונה הקודרת שמצטיירת מהנתונים.
"מדובר בתכניות זניחות שאין ביכולתן לטפל בצורה מהותית בצרכים של החברה הערבית ולסגור פערים. צריך לשנות את המדיניות מהיסוד ולבנות תכניות הוליסטיות המבוססות על תפיסת מדיניות נכונה שבמרכזה הכרה בזכויות של האוכלוסייה הערבית ומתן מענה לצרכים של החברה הערבית במטרה לסגור פערים".
בנוסף, 16.2% מהערבים מרגישים שאין להם למי לפנות בשעת משבר או מצוקה, לעומת 4.4% מהיהודים. 38.3% מהערבים התמודדו עם אפליה לעומת 23.5% מהיהודים והאחרים. 34.1% מהערבים חשו אפליה על רקע לאום.
השימוש במחשב ובאינטרנט ותדירות השימוש באינטרנט גבוהים יותר בקרב יהודים ואחרים מאשר בקרב ערבים. 77.8% מהיהודים והאחרים משתמשים במחשב לעומת 39.8% מהערבים. מנתוני הדוח עולה כי בסוף שנת 2021 מנתה אוכלוסיית ישראל כ-9 וחצי מיליון תושבים, מהם 7.455 מיליון יהודים ואחרים (79.0%), ו-1.998 מיליון ערבים (21.0%).
