הבית הלבן מסר הערב (שני) שהוא מודאג מהדיווח על כך שישראל השתמשה בפצצות זרחן לבן - מתוצרת ארה"ב - בתקיפה בחודש אוקטובר בדרום לבנון.
"וושינגטון פוסט" דיווח כי שרידי הפצצות נמצאו בכפר באזור בינת ג'בייל. ארגוני זכויות אדם אמרו כי התקיפה, שבה נפצעו תשעה אזרחים, עלולה להיחקר כפשע מלחמה.
בלבנון טוענים מתחילת המלחמה שצה"ל משתמשים בתקיפות בפצצות זרחן. אחרי הפרסום ב"וושינגטון פוסט" אמר דובר הבית הלבן, ג'ון קירבי, לכתבים באייר פורס 1: "ראינו את הדיווחים האלה. אנחנו בהחלט מודאגים מכך, נשאל שאלות כדי לנסות ללמוד מעט יותר".
קירבי אמר כי ניתן לעשות בזרחן "שימוש צבאי לגיטימי" כדי להאיר את השטח, או למטרות הסוואה באמצעות העשן שנוצר. "בוודאי שבכל פעם שאנחנו מספקים פריטים כמו זרחן לבן לצבא אחר, זה נעשה תוך ציפייה מלאה שייעשה בו שימוש למטרות הלגיטימיות האלה, ובהתאם לדיני המלחמה".
דובר מחלקת המדינה האמריקנית, מתיו מילר, אמר בנושא: "אנחנו מודאגים מהדיווחים ב'וושינגטון פוסט' על שימוש בפצצות מתוצרת ארה"ב. יש לפצצות האלה שימושים צבאיים לגיטיימים, אבל אלה לא כוללים שימוש נגד אזרחים. זה אומר שאם משתמשים בהן צריך לעשות הכול כדי להימנע מפגיעה באזרחים. כל פעם שאנחנו מספקים את פצצות הזרחן האלה אנחנו עושים זאת במטרה שישתמשו בהן לצרכים לגיטמיים בהתאם לדין הבינלאומי. אז אנחנו מסתכלים על זה כעת ובודקים עוד מידע".
זמן קצר לאחר התייחסותו של דובר הבית הלבן נמסר מצה"ל כי "צה"ל משתמש באמצעי לחימה חוקיים בלבד. פגזי העשן העיקריים בהם משתמש צה"ל אינם מכילים זרחן לבן. בדומה לצבאות מערביים רבים, ברשות צה"ל יש גם פגזי עשן שמכילים זרחן לבן, שהם חוקיים בהתאם לדין הבינלאומי, והבחירה להשתמש בהם מושפעת משיקולים מבצעיים ושיקולי זמינות בהשוואה לחלופות. פגזים אלו מיועדים בצה"ל לטובת מיסוך, ולא לצורך תקיפה או הצתה, והם לא מוגדרים בדין כנשק מבעיר.
"הנהלים הקיימים בצה"ל דורשים כי לא ייעשה שימוש בפגזי המיסוך המכילים זרחן לבן בשטחים בנויים, למעט במקרים חריגים מסוימים. מגבלות אלה תואמות את הדין הבין-לאומי, ואף מחמירות עליו. מדינת ישראל נתונה בחודשיים האחרונים להתקפות מתמשכות מצד חיזבאללה וגורמי טרור אחרים בלבנון. צה"ל מגן על אזרחי מדינת ישראל מהתקפות אלו".
בשנת 2013 התחייב צה"ל שלא להשתמש יותר בפצצות זרחן לבן באזורים מיושבים, למעט שני מצבים שחשף בפני בג"ץ בלבד. השופטת עדנה ארבל קבעה אז כי התנאים הללו יהפכו את השימוש בזרחן לבן ל"חריג באופן קיצוני, לנסיבות מאוד מיוחדות".
פצצת הזרחן הלבן מובילה לכך שהזרחן מתפוצץ כשהוא בא במגע עם חמצן - וממשיך לבעור עד התכלותו, כל עוד החומר בא במגע עם החמצן. במגע עם עור, החומר גורם לכוויות. פצצות זרחן נחשבות ל"נשק תבערה" שחלים עליו מגבלות הפרוטוקול השלישי של האמנה בדבר כלי נשק קונבנציונליים מסוימים. ישראל חתומה רק על הפרוטוקול הראשון והשני של האמנה, ולא על הפרוטוקול השלישי שאוסר על שימוש בפצצות זרחן ועליו חתמו 115 מדינות.