שישה "ארגוני זכויות" פלסטיניים הוכרזו על ידי שר הביטחון כארגוני טרור. אפשר להבין את התגובות של "בצלם" או "אמנסטי". הרי ההטיה האנטי-ישראלית שם היא חלק מהותי באג'נדה. דא עקא, שהטרוניות נשמעות גם מצד השותפות הקואליציוניות, מרצ והעבודה, כמו גם דרישת הבהרה מצד מחלקת המדינה בארה"ב.
טורים נוספים בערוץ הדעות ב-ynet:
• ואם קיבלנו את מתן כהנא, דיינו
• לאסון התעסוקה בחברה הערבית יש פתרון
• שופכים את ראש הממשלה עם המים
• בנימין נתניהו חושש מההיסטוריה
זכויות אדם הן עניין חשוב. הבעיה היא שצמד המילים החשוב הזה הפך לשם נרדף להפצת שקרים, למניפולציות ולשנאת ישראל. ספק אם יש אדם הגון אחד שלא מכיר את המציאות העגומה הזאת, שגרמה לאיבוד האמון ב"ארגוני זכויות". התוצאה היא שגם כאשר יש להם מה לומר, ויש צורך להקשיב להם – אנשים הגונים לא יכולים להקשיב להם.
כאשר מדובר ב"ארגוני זכויות פלסטיניים" לא מדובר רק בעמדות פוליטיות ששוללות את זכות הקיום של ישראל. מדובר בעליית מדרגה. כבר בפברואר 2019 פרסם המשרד לעניינים אסטרטגיים דוח מקיף וממוסמך, שמצביע על כך ששורה של ארגונים כאלה הפכו למכבסת כספים ולמנגנון להעסקת מחבלים, בעיקר של אנשי החזית העממית לשחרור פלסטין.
ח"כ נעמה לזימי מהעבודה כתבה ש"האקט הזה לא מוסרי ורומס זכויות", אלא אם כן יש ראיות. קצת מוזר. הרי חומר הראיות, לפרטי פרטים, פורסם שוב ושוב
200 מיליון דולר קיבלו הארגונים הללו מ-2014 עד 2021 ממדינות אירופה. כבר שנים מנסה ישראל למנוע את המימון הזה, שהתוצאה היחידה שלו היא דמוניזציה, שנאה וחיזוק הסרבנות, גם בלי קשר לטרור. אבל מדינות אירופה בשלהן. הדוח מ-2019 הציג הוכחות לתופעה הרבה יותר מסוכנת: פעילי הגופים הללו הם גם חברים, במקביל, בארגוני טרור, וחלקם גם ביצעו פעולות טרור. ומדינות אירופה? הן היו ונותרו בנות יענה.
כך, למשל, ארגון כמו "איגוד ועדות החקלאים". נשמע תמים ואזרחי לחלוטין. סאמר ערביד ועבד א-ראזק פראג' היו עובדי הארגון. התברר שהם גם חברים בחזית העממית. שניהם הואשמו במעורבות ברצח רנה שנרב ב-2019. כך גם ח'אלדה ג'ראר, שכיהנה כמנכ"לית "א-דמיר", וגם היא חברה בחזית העממית. מוסטפא עווד, עוד מחבל בחליפה, עבר הכשרה על ידי חיזבאללה. ובנוסף הוא פעיל ב"סמידון", ארגון פלסטיני הפועל למען שחרור מחבלים. באופן מוזר, "סמידון" לא כלול ברשימת ששת הארגונים.
אפשר להמשיך עם עוד ועוד מחבלים, שקשורים גם לחמאס ו/או חיזבאללה, שהפכו במטה קסם לבעלי משרות ב"ארגוני זכויות". הטרור נגד ישראל. התשלום על ידי מדינות אירופה.
ח"כ גבי לסקי ממרצ צייצה בתגובה להחלטה ש"ארגוני זכויות אדם הם לא ארגוני טרור. שר הביטחון חייב לבטל את ההכרזה!" יו"ר מרצ, ניצן הורוביץ, דרש ראיות. ח"כ נעמה לזימי מהעבודה כתבה ש"האקט הזה לא מוסרי ורומס זכויות", אלא אם כן, היא הוסיפה, יש ראיות. קצת מוזר. הרי חומר הראיות, לפרטי פרטים, פורסם לא רק בדוח "מחבלים בחליפות", אלא גם, שוב ושוב, על ידי ארגון NGO Monitor. אבל למה להתעמק בחומר כשאפשר לפרסם הודעות צדקניות.
ארגוני שלום וארגוני זכויות ומפלגות שתומכות בפשרה היו צריכים לעמוד בראש המאבק להצבת חומה בינם לבין ארגונים וגופים שמזדהים עם טרור ו/או מנהלים מאבק נגד עצם קיומה של ישראל. אבל ההפך קורה. וכאשר פוליטיקאים ו"ארגוני זכויות" בישראל מתייצבים כדי להגן על הגופים הללו – הם מבצעים חרקירי למה שהיה אמור להיות "מחנה השלום".
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
