לא ברור לגמרי למה החליט הרמטכ"ל למנות צוות תחקור לתפקוד הדרג הצבאי באירועי ה-7.10 כבר כעת. רב אלוף הרצי הלוי כבר מזמן החליט שהצבא יבצע תחקור מבצעי של פעולותיו באותה שבת שחורה כדי להפיק לקחים לעתיד. הרמטכ"ל אף הטיל את נושא התחקירים ולוחות הזמנים לעבודת הצוותים שיחקרו, אבל עבודת אגף ההדרכה בצה"ל נמצאת בשלבים די התחלתיים בימים אלו. הרמטכ"ל היה צריך לצפות שמרגע שייוודע ההרכב של הצוות שיבדוק את תפקוד המטכ"ל והרמטכ"ל עצמו לפני ה-7 באוקטובר ואחרי שהחלה מתקפת חמאס באותה שבת - הדבר לא יעבור בלי תגובה פוליטית, ציבורית וכמובן תקשורתית.
3 צפייה בגלריה
השרים שלקחו חלק ב"זובור" בקבינט התכוונו שזה יהיה טקס משפיל ומבזה. הלוי ושרי הקבינט המדיני-ביטחוני
(צילום: תומר שונם הלוי, אלכס קולומויסקי, יובל חן, אבי מועלם)
יש הטוענים שהרמטכ"ל החליט לא לחכות עם הקמת הוועדה שבודקת את תפקוד אגפי המטכ"ל, כולל אגף המודיעין, בגלל לחץ פנימי בתוך הצבא להגיע כבר כעת למסקנות ואולי אפילו להחליף כמה מהאלופים וראשי האגפים, לפני שעוברים לשלב הבא במלחמה שאולי יכלול לחימה בצפון.
ייתכן מאוד שהרמטכ"ל אכן רצה להפיק את הלקחים כפי שהוא בעצמו אמר בקבינט, כדי ליישם אותם כבר במלחמה הנוכחית. בכל מקרה, ההודעה על הקמת צוות התחקיר של הדרג המטכ"לי וההרכב האנושי של צוות הזה הצדיק דיון בקבינט, וזאת למרות שהרמטכ"ל חזר והדגיש שצוות התחקיר המטכ"לי ברשות הרמטכ"ל ושר הביטחון לשעבר שאול מופז עדיין לא החל בעבודתו ולא יעשה זאת בזמן הקרוב.
אבל מה שקרה בקבינט היה מביש. לא מפני שהשרים דרשו הסבר מהרמטכ"ל, אלא בגלל האופן שבו זה נעשה. זה היה "זובור" לכל דבר, וניכר גם שארבעת השרים שלקחו בו חלק, וכנראה גם נתניהו שלא עצר בעדם ונתן להם לכלות את זעמם ברמטכ"ל, התכוונו שזה יהיה טקס משפיל ומבזה.
ניכר שהפוליטיקאים מירי רגב, דוד אמסלם, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' ראו בהקמת ועדת החקירה ע"י הרמטכ"ל סכנה ממשית האורבת להם ולרה"מ. עצם העובדה שצה"ל מתחיל לתחקר את עצמו, ומציב נורמה שהדרג הבכיר ביותר יתוחקר כמו אחרון קציני המודיעין בשטח, מאיימת על הממשלה ולוחצת עליה להקים את ועדת החקירה עוד לפני שתסתיים המלחמה.
אין ספק שזה הדבר האחרון שנתניהו כראש ממשלה וכאדם רוצה בו, כשהוא מסרב לקחת אחריות אפילו במרומז. מאופן התנהלותו בפרשת אסון מירון שנמרחת כבר על פני כמה שנים אפשר להבין שהוא וחברי ממשלתו, שנושאים גם הם באחריות לאירועי ה-7 באוקטובר, אינם רוצים שהדבר ייחקר, ושאם תתנהל ועדת חקירה, היא תהיה רחוקה בזמן, ובעיקר רחוקה מסערת הרגשות והזעם שבו נתון כעת הציבור הישראלי.
המסקנה המיידית המתבקשת מהוויכוח אמש בקבינט המדיני-ביטחוני היא שלמדינת ישראל אין קבינט מדיני-ביטחוני. וזאת בשעה שהיא מנהלת את אחת המלחמות הקשות והקריטיות בתולדותיה. יש קבינט מצומצם לניהול מלחמה שמחליט על מהלכים צבאיים אבל מוגבל ביכולתו לקבל החלטות מדיניות ואסטרטגיות, כמו למשל בעניין היום שאחרי. יש גם קבינט מדיני-ביטחוני מורחב שהוא בעצם פורום פוליטי נטו שמנהל את קרבותיו הפוליטיים הפנימיים על גבו של הצבא ומגדיל את השסע והפילוג בעם. זו עובדה עצובה ומסוכנת שטעונה תיקון מיידי.
3 צפייה בגלריה
הוועדה עשויה להצביע גם על אשמת הדרג המדיני שתמך בקונספציה לאורך השנים. נתניהו
(צילום: נעם ריבקין פנטון)
הקמת ועדת חקירה צבאית, מצדה, לא רק שלוחצת על הממשלה, אלא גם במסקנותיה יהיו בוודאי ממצאים שיפנו אצבע מאשימה אל נתניהו והשרים. כולל, למשל, תפקודו של השר לביטחון לאומי והשר סמוטריץ' שדחפו להעביר כוחות מעוטף עזה ליהודה ושומרון בימים שקדמו לטבח ה-7 באוקטובר. ובכלל, מנגנוני התעמולה והיח"צ שפועלים כעת בסביבתו של רה"מ מפנים כל הזמן את חיצי הביקורת אל הצבא והעומדים בראשו, ולמעשה מטילים עליהם את האחריות העיקרית לאסון באותה שבת שחורה.
הצבא אינו מתנער מאחריות ואפילו אינו משיב מלחמה שערה, ואומר לפוליטיקאים את מה שהוא חושב, אבל בתקשורת ובציבור יש רוב גדול שטוען שהמהפכה המשפטית שהובילו נתניהו ושר המשפטים לוין היא שגרמה לשסע החברתי והפוליטי שהניע את סינוואר לחשוב שישראל נחלשה ומפולגת, ולכן זו שעת כושר לתקוף אותה.
ועדת תחקור צבאית, למרות שהיא אמורה לכאורה להפיק רק לקחים מבצעיים טכנו-צבאיים לגבי התנהלות הרמטכ"ל, עשויה בוודאי להצביע במשתמע גם על אשמת הדרג המדיני שתמך בקונספציה שסינוואר מבקש לשפר את המצב הכלכלי והחברתי ברצועה ואינו זומם מתקפה רבתי על ישראל. הקונספציה הזאת שירתה היטב את נתניהו ושריו שרצו להנציח את הבידול בין עזה האיסלאמיסטית לרשות הפלסטינית המושחתת והחילונית. בקיצור, הקמת ועדה צבאית לחקר תפקוד המטכ"ל מהווה איום ממשי על הממשלה הנוכחית שתאלץ בעקבות הצבא לתחקר את עצמה.
יש בין המומחים הפוליטיים שטוענים בעקשנות שנתניהו לא רק נהנה מהצד כשראה את השרים משתלחים בהרצי הלוי, אלא גם יזם וביים את האירוע כדי ללמד את הרמטכ"ל לקח שלא יעז ליזום ולנהל מהלכים בצבא שמשיקים ואולי מסכנים את הדרג הפוליטי. למשל, הדרישה של הצבא ומערכת הביטחון מהממשלה לדון ולגבש מתווה ל"יום שאחרי", תחילה ברצועת עזה ואחר כך גם בצפון.
3 צפייה בגלריה
בהיעדר יעד אזרחי-ביטחוני למצב שישרור אחרי המלחמה, הצבא עשוי לדשדש ללא מטרה ברורה. הלחימה ברצועה
(צילום: דובר צה"ל )
בכירי צה"ל וגם שר הביטחון גלנט לא הסבירו את העובדה שהם חוששים כי היעדר מתווה ברור למצב שישראל רוצה שישרור ברצועת עזה ובגבול הצפון אחרי שתיגמר המלחמה, מקשה עליהם למקד ולייעל את הפעילות הצבאית. ואז, בהיעדר יעד אזרחי-ביטחוני למצב שישרור אחרי המלחמה, הצבא ייקלע לדשדוש בשטח ללא מטרה ברורה.
סביר להניח שנתניהו ישתמש בקרבות המילוליים שהתפתחו בעקבות הדיון בקבינט כדי לסיים בלי מסקנות את הדיון על היום שאחרי שהתחיל באותה ישיבת קבינט. נתניהו נמצא בין הסדן האמריקני, שרוצה בסיום הלחימה בישראל ובהנחת יסודות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני על בסיס שתי מדינות לשני עמים, לבין השרים סמוטריץ', בן גביר ואחרים, שרוצים פתרון הפוך. כלומר, לגרום להגירה מרצון של רוב תושבי עזה הפלסטינים וחידוש ההתיישבות היהודית ברצועה.
האמריקנים, האירופאים, המצרים והירדנים נחרדים כשהם שומעים על תוכנית היום שאחרי של בן גביר וסמוטריץ'. לכן, נתניהו ראה בהכרזה המפתיעה של הרמטכ"ל על הקמת צוות התחקור הבכיר הזדמנות מצוינת לקטוע בלי מסקנות את הדיון, ועל ידי כך לא להסתכן בהרגזת מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, שיגיע אלינו ביום שני. מנגד, הוא גם הצליח לא לסכן את שלמות ממשלתו ואת תמיכתם של השרים בן גביר, סמוטריץ' וסטרוק.
שר הביטחון גלנט תמך כמובן ברמטכ"ל, גם כי הוא מעוניין במתווה ליום שאחרי, וגם כי הוא לרוב מצדד בצבא מול הממשלה, שלמעשה מנסה ככל יכולתה, כולל בדיון הקבינט שהודלף בהרחבה, להטיל את האשמה לשבת הנוראה ההיא על לובשי המדים, ולהרחיק אותה מעצמם. אם זה יימשך כך, תחלחל המחלוקת בעוד זמן לא רב לשורות הלוחמים שלעת עתה מפגינים סולידריות מרשימה.
