בית משפט בפרנקפורט גזר בסוף השבוע חמש וחצי שנות מאסר על חייל לשעבר בצבא גרמניה, שהורשע בהתחזות למבקש מקלט סורי ובמזימה לרצוח פוליטיקאים בכירים שאותם החשיב לאוהדי-פליטים. הקצין בן ה-33, פרנקו אלברכט, סיפר בחקירתו כי הצליח להערים על רשויות ההגירה בקלות, וכי אף שאמר לנציגיהן כי נמלט מבירת סוריה – כלל לא נדרש להוכיח שהוא דובר ערבית.
6 צפייה בגלריה
"אני פשוט מדבר טוב יותר צרפתית". אלברכט לא נדרש להוכיח כי הוא מדבר ערבית
(צילום: Gettyimages)
מזימתו של אלברכט התגלתה אחרי שהרשויות באוסטריה עצרו אותו בפברואר 2017, כשניסה להשיב לעצמו אקדח שאותו הטמין בתא שירותים בנמל תעופה בווינה, ושנמצא על-ידי מנקה במקום. אחרי שנחקר שוחרר אלברכט, אבל הרשויות האוסטריות עדכנו את עמיתיהן בגרמניה בפרשה. כשטביעות האצבע שנתן החייל תאמו את אלה של אדם שנרשם כמבקש מקלט באחד ממרכזי הפליטים במדינת המחוז הגרמנית בוואריה – פתחו גם הגרמנים בחקירה.
בדיקת הרשויות בגרמניה העלתה ממצא מדהים: לחוקרים התברר כי במשך 15 חודשים ניהל אלברכט חיים כפולים – מצד אחד שירת בצבא הגרמני, ומצד שני התנהל מול הרשויות כמבקש מקלט מסוריה. בחקירה התברר כי בשנת 2015, אז שטפו את גרמניה מאות אלפי פליטים מהמזרח התיכון ומאפריקה, הגיע אלברכט למרכז למבקשי מקלט והגיש בקשה לקבל מעמד של פליט בטענה כי הוא מוכר פירות נוצרי מדמשק וכי נשקפת לו סכנה במולדתו.
6 צפייה בגלריה
מאות אלפים הגיעו מהמזרח התיכון ואפריקה. מבקשי מקלט מגיעים לברלין לפני 7 שנים
(צילום: EPA)
ב-2016 קודמה בקשתו של אלברכט למקלט, והוא אף החל לקבל קצבה. החייל הצליח להירשם כמבקש מקלט אף שכלל לא דיבר ערבית, ומול נציגי רשות ההגירה הסתפק בהסבר שהוא "מדבר צרפתית טוב יותר". "היה לי תרמיל גב שבתוכו היו כל ה'חיים' שלי כפליט", סיפר לחוקרים בגרמניה על התנהלותו בחודשים שלאחר מכן. בדיעבד מצאו החוקרים סרטוני וידאו, הקלטות ועשרות אלפי הודעות טקסט שאלברכט שלח וקיבל, ומהם עלה כי הוא מחזיק בעמדות ימין קיצוני, כולל שנאת זרים ואנטישמיות. ברשותו נמצא גם עותק של "מיין קאמפף", ספרו של אדולף היטלר.
טען להגנתו: "התחמשתי למקרה שהסדר יקרוס"
החוקרים חשפו עוד כי אלברכט אגר ארבעה כלי נשק, בהם רובה סער, וכן יותר מ-1,000 קליעים ויותר מ-50 מטעני חבלה, שאת חלקם גנב ממחסני תחמושת של הצבא. לפי התביעה הוא התכוון לרצוח פוליטיקאים בכירים, בהם שר המשפטים דאז הייקו מאס, ואנשי ציבור אחרים, שאחת מהם היא נשיאת "קרן אמדאו אנטוניו" הפועלת נגד גזענות ואנטישמיות. נטען נגדו כי בחר בהם ליעדים מכיוון שראה בהם מי שמקדמים את בואם של מבקשי המקלט לגרמניה.
החוקרים קבעו כי בחודשים שעברו מאז ההירשמות שלו כמבקש מקלט התאמן אלברכט בירי ואסף מידע על מיקומם האפשרי של האישים שבהם רצה לפגוע. לדבריהם מטרתו הייתה שהמהגרים הם שיואשמו בהתנקשויות, ושכך יתגבר הזעם הציבורי עליהם.
לאורך משפטו הכחיש החייל אלברכט כי תכנן לבצע את ההתקפות המיוחסות לו, אבל הודה כי אגר כלי נשק – לטענתו כדי שיוכל להגן על עצמו במקרה שהסדר הציבורי בגרמניה יקרוס. הוא טען כי על-ידי התחזות למבקש מקלט רצה לחשוף כשלים בהליכי הטיפול בבקשות מקלט של אזרחים זרים המגיעים לגרמניה. מעשיו אכן הובילו לכמה שינויים בהליך הטיפול בענייניהם של מבקשי מקלט.
במהלך רוב המשפט הותר לאלברכט להסתובב חופשי, אבל בתחילת השנה הוא נעצר שוב, אחרי שבנסיעת רכבת התגלו ברשותו מדליות מימי הנאצים. בהמשך נמצאו בביתו מזכרות נאציות נוספות, וכן אישורים מזויפים של חיסוני קורונה.
חקירתו של אלברכט העלתה עוד יותר לכותרות בגרמניה את סוגיית הסתננותם של גורמי ימין קיצוני לתוך מערכת הביטחון הגרמנית, ובמהלכה התגלו התארגנויות נוספות של פעילים כאלה בצבא גרמניה ובמשטרה הגרמנית. בעקבות זאת הורתה שרת ההגנה דאז אורסולה פון דר ליין על רפורמות במערכת הביטחון.
