המתח בין הרבנים לצה"ל נכנס להסכמים הקואליציוניים: ההסכם בין הליכוד לציונות הדתית קובע כי הקואליציה המיועדת תקדם הצעת חוק שהוגשה בכנסת ה-20, שלפיה הרב הצבאי הראשי יהיה בדרגת אלוף, ויוכפף בנושאים הלכתיים לרבנות ולא לרמטכ"ל. אחת המשמעויות של המהלך, ממנה חוששים בצה"ל, היא אימוץ פסיקות הלכה מחמירות מצד רבנים צבאיים בנושאים שבמחלוקת, כמו השירות המשותף לגברים ונשים, דבר שעשוי להתפרש כגיבוי מתוך הפיקוד הבכיר לחיילים דתיים המתנגדים לכך ועלול לעודד אותם לסרב פקודה.
• לקריאת הצעת החוק המלאה - לחצו כאן
על ההצעה מהכנסת ה-20 חתומים בין היתר יו"ר מפלגת הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', חבר הכנסת משה גפני מיהדות התורה וחברי כנסת נוספים מהקואליציה המיועדת – בהם גם אנשי ליכוד וש"ס. בהצעה נכתב כי "הרב הצבאי הראשי ימונה על ידי שר הביטחון על בסיס המלצותיה של ועדה מקצועית-ציבורית", שחבריה יהיו נשיא מועצת הרבנות הראשית (הרב הראשי); רב צבאי ראשי לשעבר שימנה הרמטכ"ל; נציג מטעם הממשלה; ראש ישיבה שימנו נציג איגוד ישיבות ההסדר, נציג ועד הישיבות בארץ ישראל ונציג איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות; וראש אכ"א בצה"ל.
דרגתו של הרב הצבאי הראשי, לפי הצעת החוק, תהיה דרגת אלוף, והוא יהיה חבר קבוע בפורום המטה הכללי של צה"ל. עם זאת, בעוד בענייני צבא הוא יהיה כפוף לרמטכ"ל, "בעניינים הלכתיים-מקצועיים הוא לא יהיה נתון למרות מפקדיו". לפי הצעת החוק, "בפסיקותיו ההלכתיות יהיה הרב הצבאי כפוף לפסיקותיה של מועצת הרבנות הראשית ויעמדו לנגד עיניו השיקולים המקצועיים-ההלכתיים".
בדברי ההסבר של הצעת החוק נטען כי נוכחותו של הרב הצבאי נדרשת בפורום המטה הכללי, שכן מדובר במטה הפיקוד העליון של צה"ל - שבו "באים לידי ביטוי הצרכים השונים של הצבא על כלל מערכותיו, על ידי כל נציג ותפקידו הייחודי". לכן, נכתב בהצעה, "בולטת מאוד היעדרותו מפורום זה של הרב הצבאי הראשי, המשמש כמפקד חיל הרבנות הצבאית ובעל הסמכות ההלכתית העליונה בצבא. זאת ועוד, במשך רבות בשנים היה הרב הצבאי הראשי קצין בדרגת אלוף, דבר ששיקף מבחינת הצבא ואף מחוצה לו את חשיבותו הרבה של הרב הצבאי הראשי במערך תפקידי הפיקוד של צה"ל".
בהצעה נכתב גם כי כמו שהפרקליטה הצבאית הראשית ומפקדת גלי צה"ל כפופות היררכית לפקודות המערכת הצבאית, אבל זוכות לעצמאות מקצועית בתחום פעילותן, כך צריך להיות גם עם הרב הצבאי ונושאים הלכתיים.
"מטרתה של הצעת חוק זו היא להסדיר את דרכי מינויו הרב הצבאי הראשי, לקבע את מעמדו כחבר קבע בפורום מטכ"ל, כשווה בין שווים בין אלופי צה"ל וכבעל עצמאות הלכתית מקצועית", נכתב. "מכיוון שבמדינת ישראל הסמכות ההלכתית נתונה על פי חוק לרב הראשי לישראל ולמועצת הרבנות הראשית שהרב הצבאי חבר בה, מוצע לקבוע כי בנושאים הלכתיים הרב הצבאי הראשי יהיה כפוף לפסיקותיה של מועצת הרבנות הראשית".
בציונות הדתית, נציין, טוענים כבר שנים כי יש "כרסום זוחל" בסטטוס-קוו שגורם לפגיעה בזכויות החייל הדתי, ומפריע לו לעמוד במשימותיו במקביל לאמונותיו. לתפיסתם, הרב הראשי לצה"ל אמור להיות שומר הסף בנושאי הלכה, וגורם משמעותי לעיצוב הזהות היהודית של החיילים, שתתרום גם לרוח הלחימה - כפי שהיה בימי הרב הצבאי הראשון, שלמה גורן. למעשה, עד שנת 2000 היה הרב הראשי בדרגת אלוף וחבר בפורום מטכ"ל, אך מאז מממנים לתפקיד רבנים בדרגת תת-אלוף בלבד.
בציבור הדתי מרגישים שמדובר בפגיעה מכוונת מצד מנהיגי המדינה ומפקדי צה"ל ב-20 השנים האחרונות, כשהמטרה היא לצמצם את סמכויות הרב הצבאית ולמנות לתפקיד "יס-מנים". בציונות הדתית טוענים כי בכך הפך הרב הצבאי הראשי למעין מש"ק דת, בעוד גורמים מקצועיים אחרים בצבא זוכים לעצמאות ומקבלים יכולת להשפיע בתחומם על צה"ל. סמוטריץ' רוצה להבטיח כי לרב הצבאי הבא תהיה עצמאות הלכתית וחופש פעולה בנושאים נרחבים לפי תפיסתו הדתית, ולכן ביקש לקבוע כי הרבנות הראשית וגורמים דתיים נוספים יהיו מעורבים במינוי.
לפי שעה, קשה להצביע במדויק על כל נקודות החיכוך שעלולות להיות בין מפקדי צה"ל לרב הצבאי הראשי, אם יוכפף הלכתית לרבנות. בעוד שברור שחילול שבת במהלך פעילות מבצעית מותר, בכל הנוגע לשוויון, הופעה אחידה ועניינים נוספים שבהם עלולה להתנגש הדת עם הפקודות - עשויה להיות מתיחות בין הצדדים.
כך למשל, ניתן להצביע על שילוב נשים ביחידות הלוחמות - דבר שעורר התנגדות רחבה מצד גורמים דתיים, שטענו כי נשים לא אמורות לשרת כלוחמות, ושילובן יחד עם לוחמים גברים פוגע בחיילים הדתיים. נושא נוסף שעלול לעורר מתיחות, למשל, הוא עניין שירת הנשים בצה"ל: היום הפקודות קובעות שאסור ללוחמים דתיים לצאת מטקס בגלל שירת נשים. על אף שהרבנים הראשיים עצמם משתתפים כיום בטקסים שבהם שרות נשים, לא ברור למה יכולה פסקה של הרבנות בנושא להוביל בתוך צה"ל.
החשש בצבא הוא שהחוק יוביל לכך שאם חוות הדעת ההלכתית של הרב הצבאי תהיה שהפקודה שקיבל חייל ממפקדו בעייתית, החייל יוכל לטעון שעליו לא לבצע אותה.