היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הגישה הערב (יום ה') תצהיר משלים לבג"ץ לקראת הדיון הנפיץ שייערך ביום ראשון הקרוב, בעתירות הדורשות לגייס את תלמידי בני הישיבות ולשלול תקציבים מישיבות עבור אברכים שמשתטמים משירות. בהרב-מיארה חזרה על עמדתה ולפיה במצב החוקי הקיים, עם פקיעת תוקפו של חוק הפטור מגיוס הקודם בשנה שעברה, על מערכת הביטחון לפעול לגיוסם של בני הישיבות לפי דין. לדבריה, העברת תמיכות בגין מי שאינו מתגייס אינה חוקית.
לתצהיר המלא של היועמ"שית - לחצו כאן
כמו כן, מסרה, לא ניתן לקדם הצעות חוק גיוס המנותקות מהצרכים העדכניים של הצבא ומהגדלת הנטל על המשרתים, על רקע המלחמה. בכך מכוונת היועמ"שית לחוק מהכנסת הקודמת שראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם כעת, חרף העובדה שאותו חוק הוצע אז על ידי השר בני גנץ כחוק גישור זמני בלבד - ושמאז המלחמה זינק הצורך של הצבא באלפי חיילים נוספים.
נתניהו מקדם את החוק לפי הערכות כ"תרגיל פוליטי" לגנץ, שמתנגד לו כעת. החוק קודם בכל זאת והוחל עליו דין רציפות מהכנסת הקודמת (שם אושר בקריאה ראשונה) חרף העובדה שגם היועמ"שית התנגדה לו, והבהירה כי אינו מתאים לצורכי השעה של צה"ל.
למרות זאת, ועדת השרים לחקיקה אישרה את החלת דין הרציפות, והערר על כך בממשלה נדחה. כעת כותבת היועמ"שית בתצהיר לבג"ץ: "הפגם שנפל בהליכי החקיקה מצביע על כך כי אין אפשרות להסתמך על הכוונה המוצהרת להשלימם עד תום המושב הנוכחי של הכנסת, כהצדקה לדחיית חובתם של הגורמים המוסמכים לפעול באופן מיידי לגיוסם של מועמדים לשירות צבאי מקרב תלמידי הישיבות, בהתאם לדין, כל עוד לא נכנס לתוקפו דבר חקיקה חדש".
גולדקנופף: "מה שהיה הוא שיהיה"
בתצהיר שהגישה הערב בהרב-מיארה נכללו גם עדכונים מטעם מערכת הביטחון, ולפיה על פי התוכנית המתגבשת רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי במהלך שנת הגיוס 2024 - אם בג"ץ יקבע שיש לאכוף את חובת הגיוס. "עוד עודכן בית המשפט כי עבודת המטה לגיבוש תוכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי נמשכת", נמסר.
בתצהיר כתבה עוד: "עמדת היועצת המשפטית לממשלה בעתירות הגיוס, כפי שפורטה בכתב התשובה, היא כי החל מ-1 באפריל, לאחר פקיעתה של החלטת ממשלה 682, אין עוד מקור סמכות חוקי המאפשר הימנעות גורפת מהליכים לגיוס בני הישיבות. כלל גורמי המדינה המוסמכים מחויבים לפעול בקשר להליכי הגיוס בהתאם לדין; משמעות הדברים היא כי על רשויות הגיוס לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים שדחיית השירות שניתנה להם מכוח פרק ג'1 לחוק פקעה, או שהגיעו לגיל גיוס לאחר פקיעת סעיף ג'1 לחוק".
לדבריה, "מערכת הביטחון שוקדת על הכנת תוכנית לגיוס מדורג של בני הציבור החרדי. בין היתר, על פי התןכנית המתגבשת, בכפוף לזמינות המשאבים הנדרשים (לרבות כ״א ותשתיות), ולמצב הלחימה בגזרות השונות, רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי במהלך שנת גיוס 2024, וזאת באופן שישתלב בגיוס בני הציבור הכללי ובבניין הכוח הקריטי של צה״ל הנעשה תוך כדי לחימה". היא ציינה כי מערכת הביטחון בעדכן בסוגיה עד 15 ביולי.
הדיון הנפיץ על העתירות לבג"ץ ייערך כאמור ביום ראשון הקרוב, בהרכב מורחב של תשעה שופטים. העותרים דורשים לאכוף את המצב החוקי כיום, אחרי שביולי אשתקד פג תוקפו של חוק הפטור מגיוס הקודם, שבג"ץ פסל כבר ב-2017 בגלל פגיעה בערך השוויון. באפריל האחרון גם פג תוקפה של הוראת השעה הממשלתית שמנעה את אכיפת גיוס החרדים, ואז הוציא בג"ץ את צו הביניים שאסר להמשיך בהעברת תקציבים לישיבות עבור אברכים שלא התגייסו. היועמ"שית בהרב-מיארה קבעה אז כי הממשלה חייבת להיערך לגיוס בפועל של בני ישיבות, ואסרה עליה גם לנסות לפצות את הישיבות בדרכים עקיפות.
לקראת הדיון בשבוע הבא הודיעה הממשלה לבג"ץ כי בכוונתה להשלים חקיקת חוק גיוס חדש עוד סוף כנס הקיץ, ב-31 ביולי. ראש הממשלה נתניהו הודיע כי החוק שיקודם הוא חוק הגישור הזמני שאושר בקריאה ראשונה בכנסת כבר לפני שנתיים, תחת ממשלתם של לפיד ובנט, והוגש אז לכנסת על ידי שר הביטחון דאז גנץ. אלא שמדובר לפי ההערכות בתרגיל פוליטי, שנועד למשוך זמן בצל העתירות לבג"ץ.
גנץ לנתניהו: "צריכים חיילים, לא תרגילים פוליטיים"
גנץ התנגד נחרצות לקידום החוק מ-2022 באותה מתכונת ישנה, שלדבריו כלל אינה תואמת את צרכיו העדכניים של צה"ל אחרי המלחמה. גם היועמ"שית בהרב-מיארה התנגדה לקידום החוק במתוכנתו הישנה, כשברקע הצורך של צה"ל בעוד אלפי חיילים בשל המלחמה, אבל למרות זאת החליטה ועדת השרים לחקיקה להחיל דין רציפות על אותה הצעה - ולהמשיך בחקיקה מהיכן שנעצרה. על אותה החלטה הגישו שרי המחנה המלכתי ערר, אבל השבוע הממשלה דחתה אותו.
ההצעה שמקדם נתניהו הובאה ללא עמדת מערכת הביטחון, או עמדת גלנט - שאמר כי יתמוך רק בחוק שיקבל את תמיכתם של כל חלקי הקואליציה. יצוין כי גם לא ברור אם הסיעות החרדיות יתמכו בה: לפני שנתיים תקפו ח"כים חרדים בחריפות את אותה הצעה שכעת נתניהו מקדם, וגם עתה הם לא מסכימים ככל הנראה שהצעה ברוח זו תאושר סופית, בשלוש קריאות.
היועמ"שית האשימה: הממשלה מנסה למנוע פיקוח על גיוס בני הישיבות
מוקדם יותר, בהליך נפרד אך קשור, קראה בהרב-מיארה לבג"ץ לבטל את החלטת הממשלה מחודש אפריל האחרון, שבה ניסו למעשה נתניהו והשרים לעקוף את הייעוץ המשפטי בכל הנוגע לפסיקות בג"ץ סביב גיוס חרדים. לדברי בהרב-מיארה ההחלטה התקבלה בחוסר סמכות, והיא האשימה שהממשלה ניסתה באמצעותה למנוע מהייעוץ המשפטי לוודא שהטיפול בגיוס בני הישיבות תקין. לתגובתה המלאה של היועמ"שית - לחצו כאן.
באותה החלטה מ-17 באפריל קבעה הממשלה כי לא רק הממשלה בכללותה תוכל להגיב באופן נפרד לעתירות בסוגיה - כיוון שעמדת היועמ"שית מנוגדת לעמדת הממשלה - אלא לכלול בתגובתה הנפרדת גם את תגובות משרדי הביטחון והחינוך. זאת, ללא היתר מהיועצת המשפטית שאישרה רק לממשלה ייצוג נפרד ממנה.
כבר עם העברת ההחלטה הזהירו במערכת המשפט כי מטרתה הייתה ליצור "כביש עוקף" ליוע"משית - באופן שיאפשר, בין היתר, להזרים כספים לישיבות בטיעונים שונים, תוך התעלמות למעשה מפסיקת בג"ץ שאסר לעשות זאת והוראת היועמ"שית להימנע מפיצויים לישיבות בדרכים עקיפות.
תגובת היועצת הוגשה כעת לבג"ץ בעקבות עתירה שהוגשה נגד אותה החלטת ממשלה, שאותה בהרב-מיארה כבר תקפה בעבר בחריפות. היא טענה שמדובר בניסיון להמשיך ב"רפורמה המשפטית", להחליש את מעמד הייעוץ המשפטי לממשלה - ולמנוע ממנו לשמור על שלטון החוק והאינטרס הציבורי.
"העתירה דנן אינה עוסקת בשאלה של ייצוג נפרד - ממילא ניתנה לממשלה האפשרות להשמיע את קולה בעתירות הגיוס והתמיכות באמצעות ייצוג נפרד על ידי עורך דין פרטי", הסבירה כעת היועמ"שית בתגובתה. "העתירה עוסקת במצב שבו הממשלה מבקשת לעקוף את חוות הדעת המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה, ולהנחות את משרדי הממשלה לפעול בניגוד לפרשנות המחייבת של הדין".
"לגופו של עניין, החלטת ממשלה 1724 ניתנה בחוסר סמכות, היא סותרת הלכות מפורשות של בית המשפט הנכבד וחותרת תחת עקרון שלטון החוק. בכסות של מחלוקת הנוגעת, לכאורה, להיקף הייצוג הנפרד שהותר, ביקשה הממשלה ליצור מצב חסר תקדים, שבו הממשלה קובעת לעצמה את פרשנות הדין בניגוד לחוות דעתה המחייבת של היועצת המשפטית לממשלה.
"דהיינו, חרף העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה קבעה שדרך פעולה מסוימת אינה חוקית, ובית המשפט לא קבע אחרת, ביקשה הממשלה להביא לכך שחוות דעתה של היועצת לא תחייב את גופי המדינה; ושהממשלה - באמצעות עורך דין פרטי שנשכר על ידה - היא שתקבע את פרשנות הדין עבור עצמה ועבור מוסדות המדינה, שיקבלו הנחיות משפטיות מאותו עורך דין פרטי. על כן, דינה של ההחלטה להתבטל", כתבה עוד.
היועצת הבהירה כי האישור שנתנה לממשלה לייצוג פרטי בהליכים בנוגע לגיוס בני ישיבות נוגע אך ורק לממשלה עצמה, ולא למשרדים וגופים פרטניים כגון משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך. "מעורבות של עורך דין פרטי תהיה גדורה לייצוג הממשלה בלבד, בעתירות שבנדון בלבד, ולא תכלול היבטים משפטיים אחרים הקשורים בנושא הגיוס של תלמידי הישיבות", קבעה.
לדבריה, "התנאים שנקבעו כמפורט לעיל, אינם תנאים פורמליים, אלא נועדו להבטיח שהייעוץ המשפטי לממשלה יוכל למלא את תפקידו המשטרי, ובכלל זאת לוודא שכל גורמי הממשלה פועלים בהתאם לדין. התנאים האמורים נועדו להבטיח כדלקמן: א. הייעוץ המשפטי לממשלה, ולא עורך דין פרטי, הוא האחראי לייצג את עמדת המדינה בערכאות; ב. הייעוץ המשפטי לממשלה, ולא עורך דין פרטי, הוא האחראי לשקף את הדין לגופי המדינה, בכלל, ובתקופת הביניים בפרט".
בהרב-מיארה מביעה גם "חשש כבד" שהממשלה לא פועלת, או שתימנע מלפעול בהתאם לדין: "הותרת החלטת הממשלה על כנה, עלולה להביא לא רק לייצוג נפרד במסגרת ההליך, אלא גם לייעוץ משפטי פרטי דה-פקטו למשרדי הממשלה, בנושא רגיש וסבוך, הכרוך בשאלות חוקתיות כבדות משקל בדבר עקרון השוויון, דוגמת פעולת רשויות הגיוס בתקופת הבינים שעד השלמת חקיקה (או עד מתן פסק דין)", הזהירה.
"יתר על כן, קיים חשש כי החלטת הממשלה שהתקבלה בניגוד לדין מיושמת דה-פקטו, במובן זה שבמסגרת הייצוג בהליך המשפטי, קיימת חריגה מאישור הייצוג הנפרד שניתן לממשלה, ושקיבל ביטוי מעשי בהחלטת הוועדה לאישור העסקתם של יועצים משפטיים חיצוניים במשרדי הממשלה ובהסכם ההתקשרות שנחתם עם עורך הדין הפרטי שנשכר על ידי הממשלה", הוסיפה.
פורסם לראשונה: 16:52, 30.05.24
