הדד ליין עבר, תשלום הכופר לא שולם וההאקרים של קבוצת Black shadow מימשו היום (שלישי) את איומם ופרסמו אחר הצהריים את מאגר השמות של משתמשי אפליקציית ההיכרויות "אטרף" של קהילת הלהט"ב. מאז, חייהם של מאות אלפי משתמשי האפליקציה, ובמיוחד אלה שעדיין בארון, הפכו לחשופים לגמרי, מלאי פחד וחשש. כעת, הם מפנים אצבע מאשימה גם כלפי המדינה - שלא עושה דבר על מנת לעזור להם בסיטואציה.
"המשפחה הקרובה שלי יודעת על הנטיות המיניות שלי, אבל שאר האנשים לא יודעים וזה ממש מלחיץ", מספר דוד, משתמש באפליקציה שחושש שפרטיו יגיעו לכל אדם שירצה בכך. "זו חדירה של ממש לפרטיות, והתחושות לא נעימות בכלל. אני לא מאמין שהם יגיעו לרמה של להפיץ סרטונים ותמונות, אבל אם הם יקיימו מה שהם מבטיחים, זה נורא".
כמו דוד, משתמשים נוספים אשר נמצאים בארון ולא סיפרו על נטייתם המינית לבני משפחתם וחבריהם הקרובים גילו במהלך היום כי העובדה שהם החזיקו משתמש באפליקציה תחשוף אותם. צ׳, צעיר בשנות העשרים לחייו מתל אביב, מספר על תחושותיו. "זה נורא שפורצים למרחב האישי שלי ומאיימים לחשוף התכתבויות ותמונות שלי. אני מסתיר את הנטיות המיניות שלי, והמשפחה שלי והחברים לא יודעים כלום. זה בעייתי בשבילי מאוד, ואני ממש חסר אונים בימים אלה ולא יודע מה לעשות".
לדבריו, הוא ואחרים כועסים מאוד על הסיטואציה ועל מה שהוביל אליה. "יש כעס גדול על האפליקציה. כשאני נרשם, אני לא צריך לחשוש שמישהו ידע את הפרטים שלי. גם המדינה לא עושה מספיק כדי להגן עלינו האזרחים. זה יכול לגרום לי נזק מאוד גדול".
ליד כל שם שפורסם בדו"ח האקסל שפרסמו הפורצים נרשמו מספרי טלפון, כתובות מיילים ובמקרים מסוימים מספר ה-IP של המשתמש. פרסום הנתונים של מנויי אטרף עלול לפגוע בהם בשני גלים: בגל הראשון מדובר בדליפת מידע אישי אינטימי אודותיהם, עצם השתייכותם לקהילת הלהט"ב, עם מי הם נמצאו בקשר וטיב היחסים שהם ניהלו איתם - דליפה שעלולה לגרום להם מבוכה ואף נזק.
בגל השני הם עלולים למצוא עצמם יעד למתקפות ממוקדות מצד פושעי סייבר, שעלולים לעשות שימוש במידע העשיר שנחשף כעת: השמות, מספרי הטלפון, כתובות העבודה והמגורים, כתובות המייל וגם כתובות ה-IP של המחשבים מהם הם התחברו לאפליקציה. המטרה של מתקפות כאלה יכולה לנסות ולחלץ מהם את הסיסמאות שלהם למחשבים במקום העבודה, להיכנס לחשבונות הבנק או כרטיס האשראי שלהם, לזייף את הזהות שלהם ולהונות את משרדי הממשלה. ייתכנו גם נסיונות סחטנות כלפי מי שמבקש לשמור בחשאיות על נטייתו.
מפחיד גם מחוץ לארון
הפגיעה בלקוחות אטרף איננה מסתכמת רק בחשיפתם הפוטנציאלית של אנשי קהילה שנמצאים בארון. משתמשים באפליקציה שכבר יצאו מהארון, פחות היו לחוצים היום לגבי חשיפת הפרטים שנחשפו, אלא ממה שעלול עוד לבוא - פרסום תמונות אינטימיות שלהם, או התכתבויות עם משתמשים אחרים.
גדי, בן 44 מאזור המרכז, חושש מאוד מהמידע שעלול לדלוף בהמשך. "החשש הוא שיודלפו תמונות מביכות שלי וסרטונים. במקרה שלי, יודעים מה הנטייה המינית שלי ואני לא בארון, אבל מה קורה עם אנשים שלא יודעים? זה מפחיד כי זה ממש חדירה לפרטיות. כששמעתי שפרצו לאטרף הייתי בהלם שהם מגיעים לכל מקום. לדעתי המדינה לא עושה מספיק כדי להגן עלינו. זה אולי נראה רק אתר הכרויות, אבל זה לא באמת כך, זה עולם ומלואו".
יואב, בן 40 שנמצא מחוץ לארון שנים רבות, חושש בדיוק מזה. "מה שנעשה זה נוראי", הוא אומר. "אני מדבר עם אנשים שבארון ומכיר אנשים נשואים שסמכו על האתר, ולהם זה מאוד מפריע ומאוד מלחיץ. אני בעצמי חושש שהתכתבויות שלי יודלפו כפי שהאקרים מאיימים. זה מאוד לא נעים".
אסי, בן 37 מהמרכז, יצא מהארון רק לאחרונה. "לא כל כך אכפת לי שהשם שלי שם, ההורים שלי יודעים על הנטיות המיניות שלי ותומכים", הוא משתף. "אני רק חושב על שיחות שניהלתי באתר עם כאלה שעדיין בארון, ומקווה שלא יפורסמו משם תמונות וקטעי שיחה כי זה יכול להרוס משפחות".
17 מיליון שיחות
על פי ניתוח של הדליפה, הקובץ שהעלו ההאקרים לא מכיל נוזקות, קובצי תמונות או וידאו - אך כן קובצי טקסט רבים. בהם, רשומות של יותר ממיליון אנשים, כולל כינויים, שם מלא, אי-מייל, סיסמה, כתובת מגורים, העדפות מיניות, מצב משפחתי, פרטים מזהים כמו גובה וצבע שיער, ומספר טלפון. לצדם, התגלו גם כ-17 מיליון רישומי שיחות ונתוני מיקום של משתמשים. גם פרטיהם של 320 אלף פרופילים שנמחקו מהאתר נמצאו במאגר.
ראש מחלקת חולשות מוצרים בצק פוינט עודד ואנונו אמר כי "ההדלפה המלאה מאתר אטרף צריכה להדליק נורה אדומה ברמה הלאומית וברמת החברות שמאחסנות מידע אישי באינטרנט. פרטים אישיים של אזרחי ישראל זולגים פעם אחר פעם בעקבות תקיפות סייבר שיכולות להימנע בקלות. יש להניח שהמידע ישמש להתקפות דיוג מאוד מדויקות של עוד קבוצות האקרים בעולם".
יובל מן השתתף בהכנת הידיעה
האגודה למען הלהט״ב קוראת לחברי וחברות הקהילה הגאה שחוששים לפנות לקו הקשב של האגודה "יש עם מי לדבר". הקו פועל במהלך השבוע בימים א'-ה' בין השעות 17:00-19:00 ובין 19:30-22:30 בטלפון: 2982* ובאפליקציית WhatsApp במספר: 058-6205591. נערים ונערות מתחת לגיל 18 יכולים לפנות למטה הלאומי במספר 105 בכל חשש לפגיעה ובכל מקרה אחר של פגיעה בקטינים ברשת.