24 שעות אחרי המפגש שלנו עם אנשי מיליציה אוקראינים, שדרכו לעברנו את הנשקים ולא נרגעו עד אשר הסברנו להם שאנו עיתונאים ישראלים, גם כתב "כאן" דב גיל-הר נאלץ להתמודד עם אירוע דומה.
בעת שדיווח ליד המלון, שוטרים אוקראינים פתחו בירי אזהרה באוויר לעבר גיל-הר, שהרים ידיים. לאחר מכן הוציא בזהירות את הטלפון הנייד שלו והציג את תעודת העיתונאי שלו תוך שהוא קורא: "טלוויזיה ישראלית, טלוויזיה ישראלית". מיד לאחר מכן השוטרים הורו לו להיכנס למלון והתקרית הסתיימה.
"ביומיים האחרונים, למרות העוצר, שידרנו כל הצוותים הישראלים מחוץ לבית המלון שלנו, ממש בכניסה", משחזר גיל-הר. "מאות, אם לא יותר, רכבי ביטחון עברו על פנינו והכול היה בסדר. סיימתי שידור, התחלתי לקפל ציוד. הייתי לבד בחוץ, ממש בכניסה למלון. עוצר רכב 50 מטר ממני בחריקת בלמים וממנו יצאו שני חיילים או שוטרים, מה שזה לא יהיה, חמושים, ורצים אליי בצעקות באוקראינית. אני מבין שאני היעד ומתחיל להרים ידיים גבוה, וצועק רק: "יזראלסקה טלוויזיה, יזראלסקה טלוויזיה".
מלחמת רוסיה-אוקראינה - כתבות אחרונות:
- עדכונים שוטפים - דקה אחרי דקה
"מהמלון יצאו שתי קולגות שהבחינו במה שקרה וצעקו להם: 'הוא עיתונאי'", הוא ממשיך. "אחד החמושים מהלחץ צועק להם באוקראינית, כנראה, 'כנסו פנימה' ויורה באוויר מעל ראשינו. אני עם ידיים מתוחות. זה שירה צועק לי להישאר ככה, השני מכוון אליי רובה. הראשון רץ לרכב להתקשר למפקד שלו. אחרי דקה חוזר ומבקש תעודת עיתונאי 'לאט לאט'. אני מבקש ממנו להוריד יד אחת ולהוציא מהמעיל את הטלפון. הראיתי לו את צילום תעודת העיתונאי. הוא נרגע, התנצל, והם שיחררו אותי ונסעו לדרכם".
"אני לא איתי אנגל או רון בן ישי, ופה עדיין לא ואלס עם בשיר, אבל כן, מאד לחוץ, ולפעמים לא נעים ואף מעט מסוכן", הוא סיכם.
למעשה, הסיבה לחששות של הכוחות האוקראינים היא אנשי הכוחות המיוחדים הרוסים, הספצנאז, שלעיתים מתחזים לאוקראינים ונעזרים במשת"פים מקומיים.