התרסקותה של מפלגת העבודה במערכת הבחירות האחרונה והפיכתה למפלגה הקטנה ביותר בכנסת הנוכחית, עם ארבעה מנדטים בלבד, דורשת ניתוח והסבר. המפלגה ייסדה את המדינה, שלטה בה עד בחירות 1977, ושוב בשנים 1996-1992 ו-2001-1999. קצרה היריעה מלתאר כאן את כל הסיבות שהביאוה למצב הנוכחי, אבל סיבה בולטת אחת שאפילו הפרשנים הפוליטיים הישראלים ציינו, היא הניסיון שלה להתאים את עצמה לאובססיה הביטחונית בקרב הציבור הישראלי, שהחמירה לאחר האינתיפאדה השנייה והמלחמות נגד עזה מאז 2008.
לפני שלושה עשורים החליטה העבודה להתקדם לפתרון מדיני עם הפלסטינים, מפוקפק ככל שיהיה. אולם התנהלותה מאז האינתיפאדה השנייה מעידה כי בתור מפלגה "ביטחוניסטית" ו"פטריוטית" היא לא מתנגדת לצעדים ביטחוניים שלכאורה מגינים על אזרחי ישראל, ובפועל מעמיקים את הכיבוש ואת שליטתה של ישראל על הפלסטינים בגדה המערבית, מגדילים את ההוצאה התקציבית לטובת העניין, ומעניקים למתנחלים תוספת כוח, השפעה והון ומעמד חברתי.
במקביל לכך, מפלגת העבודה מצפה מהפלסטינים ראשית לזנוח את הטרור, שאותו הם מפרשים באופן רחב כך שיכלול כל פעולה המכוונת נגד חיילים או מתנחלים. התנהלות זאת מקילה רבות על הימין הישראלי לשכנע את הציבור הרחב בסיסמאות כגון "אין שלום ללא ביטחון".
מבקרי המפלגה כולם טוענים שכדי לסיים את הכיבוש מעבר לקו הירוק יש מקום, בין היתר, לביקורת מקיפה על מערכת הביטחון. מפלגת העבודה מעדיפה לבקר "אירועים חריגים ונקודתיים" בהתנהלות הצבא, ותומכת באופן כמעט עיוור בשלבים הראשונים של המלחמות ההרסניות. הימין בתורו מגלם נקודה זו בדיוק, ועבר משיח "ארץ ישראל השלמה" לשיח ולפרקטיקה ביטחוניים המנצלים את הפחד הקמאי בציבור הישראלי ומחזקים את הסדר הקיים.
כאן אפשר להזכיר כי יושב ראש מפלגת העבודה לשעבר אהוד ברק היה זה שטבע את הביטוי "אין פרטנר פלסטיני לשלום" אחרי קמפ-דיוויד. ברק גם תמך בתוכנית ההתנתקות החד-צדדית מעזה שהגה ראש הממשלה שרון בשנת 2005, ושאשררה את עמדתו.
אנטון שלחאתהגירושין הסופיים של המפלגה ממה שמכונה "השמאל הציוני" הם עניין חשוב לא פחות. בכנס של המפלגה ערב בחירות 2015 אמר יו"ר המפלגה דאז ונשיא המדינה הנוכחי יצחק הרצוג כי הדרך היחידה להחליף את בנימין נתניהו היא לחזור לדרך האמיתית של המפלגה שאינה בימין או בשמאל אלא במרכז. התבטאויות וביקורת חריפה מסוג זה על השמאל אינן זרות ליושבי ראש המפלגה: ברק התנגד לחקירה פנימית של פשעי המלחמה של הצבא נגד אזרחים פלסטינים בעזה בעקבות פרסום דו"ח גולדסטון (2009), והאשים את השמאל הציוני בהתנהגות ילדותית.
ברק הוא זה שתיאר את ישראל כ"וילה בג'ונגל", אמירה שנתניהו יבסס עליה בהמשך את האסטרטגיה שלו לביצורה של ישראל באמצעות הקפתה בגדר ביטחונית מסיבית שתגן עליה מה"חיות הטורפות" המבקשות לחסלה.
- אנטון שלחת הוא פלסטיני אזרח ישראל, עורך מוסף התרבות של אתר "אל-ערבי אל-ג'דיד", שבו פורסם המאמר המלא. גרסה עברית זו מתפרסמת בחסות פרויקט אופק, המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורים ולמרכז אעלאם. תרגום מערבית: ג'פארה בדר
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
