יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, ישיק ביום ראשון הקרוב מאבק בסחבת בפרקליטות. ח"כ רוטמן סבור שהציבור סובל מעינוי דין חמור בכל הקשור למשך החקירות במשטרה, ובעיקר בכל הקשור לקבלת החלטות לאחר המלצותיה. פרקליט המדינה עמית איסמן זומן לישיבת הוועדה.
לדברי רוטמן, מדובר ב"עינויי דין נוראיים" הנגרמים לחשודים ולמי שהתיקים נגדם מחייבים סגירה. הוא מזכיר גם אינספור התראות של נציב הביקורת על הפרקליטות בעבר, על הקשיים הנגרמים לאזרחים שאינם מאפשרים להם לחזור לחייהם ולהתפרנס בכבוד. כמו כן מקיים רוטמן דיון על טענת המשטרה כי הפרקליטות בולמת אותה בהגשת כתבי אישום בעבירות הסתה לטרור. זאת לנוכח הצורך החוקי שיועץ משפטי לממשלה יאשר את החקירות.
על פי התיקון לחוק סדר הדין הפלילי שיזמה ב-2016 שרת המשפטים דאז איילת שקד, חקירות בעבירות פליליות על ידי המשטרה יוגבלו בזמן. הוחלט אז ש"לא יוגש כתב אישום אם חלפו התקופות הקבועות בנהלים ובהנחיות אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה". ההנחיה נועדה לקצוב את משך ניהול החקירה, את פרק הזמן עד להחלטה האם להעמיד חשוד לדין, בדרך של תיחום תקופת ההתיישנות על עבירות. עוד נקבע שכתב אישום לא יוגש אם חלפו התקופות האמורות אלא בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
החוק קבע ששרי המשפטים וביטחון הפנים ידווחו אחת לשנתיים לוועדת החוקה של הכנסת על שיעור המקרים שבהם משך הליכי החקירה והעמדה לדין תואם את התקופות הקבועות בנהלים ועל מספר המקרים שבהם נדרשה הסכמת היועץ להגשת כתב אישום.
שלוש שנים לאחר מכן קובעו נהלים ולוחות זמנים, בהם כי בעבירות מסוג חטא יש לקבל החלטה תוך שישה חודשים, בעוד שבעבירות עוון ועבירת פשע שדינה עשר שנות מאסר, יש לקבל החלטה תוך 18 חודשים. עם זאת, זמנים אלו אינם הרמטיים, ולפרקליט המחוז והמדינה יש סמכות להאריכם.
על פי הדיווח האחרון ששיגרו לפני כשנה שרי המשפטים וביטחון הפנים לשעבר, גדעון סער ועמר בר-לב, בהסתמך על נתונים שמסרו להם הפרקליטות והמשטרה, 99% מבין 96,271 כתבי אישום שהוגשו על ידי המשטרה והפרקליטות החל מ-2019, תאמו את נהלי משך הזמן. עם זאת, התבקש היועץ המשפטי לממשלה דאז אביחי מנדלבליט לאשר עיכוב בהגשת 137 כתבי אישום ואישר 136 מהבקשות – כלומר גם 99%.
