הקומיקאי הפוליטי האמריקני ג'ון סטיוארט התייחס לאחרונה בפודקאסט שלו, "הבעיה עם ג'ון סטיוארט", לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, ואמר: "אנחנו צופים בשקי גרין (קומיקאי אמריקני ידוע מן העבר, ב"ל), הופך לצ'רצ'יל". הבחירה של שחקן קולנוע ובדרן בטלוויזיה לתפקיד נשיא אוקראינה ב-2019 יצרה את הרושם שמדובר בבדיחה, אבל מאז הפלישה הרוסית בשבוע שעבר מתברר והולך שלפחות מבחינת הדימוי והשיווק הפוליטי - דווקא עברו כשחקן הופך להיות הנשק היעיל ביותר שלו.
זלנסקי הולך בעקבותיו של נשיא ארה"ב בשנות ה-80 רונלד רייגן, שגם הוא היה שחקן קולנוע בעברו, ומשתמש באותן טכניקות הופעה. זה ניכר היטב כבר בעימות הטלוויזיוני בהתמודדות הראשונה של רייגן ב-1980 נגד הנשיא המכהן ג'ימי קרטר. לקרטר היו טקסטים טובים יותר, אבל לרייגן הייתה נוכחות בולטת על המסך הקטן. בעיקר, הוא העלים את החששות שהוא אכן "הקנאי המסוכן" כפי שניסה יריבו לצייר אותו. בזכות טון דיבור מתון ומלא הומור ניצח רייגן באופן מוחץ ולבסוף זכה ב-44 מתוך 50 המדינות בארה"ב.
בבחירות לנשיאות אוקראינה 2019 ניצח זלנסקי בסיבוב הראשון עם 30 אחוזי תמיכה ועלה לסיבוב השני, שבו התמודד מול הנשיא המכהן פטרו פורושנקו. זלנסקי הציע ליריבו לקיים עימות טלוויזיה שישודר ישירות מן האצטדיון האולימפי בקייב, שם הרשים הרבה יותר, דבר שתרם לניצחונו בבחירות עם 73% מן הקולות.
רייגן וזלנסקי לא הפכו למנהיגים בולטים *משום* שהיו שחקני קולנוע. שניהם מן הסתם ניחנו ביכולות אחרות. אבל הידע הקודם שלהם העניק להם יתרון רב משקל
רייגן, שבילה שנים רבות באולפני קולנוע, הכיר בחשיבות הרקע של הצילום לאיכות התמונה המשודרת. היום מדובר בסטנדרט, אבל הוא היה הראשון להקפיד להופיע בעצרות במקומות פתוחים כשהוא מוקף בדגלים ובלונים שיצרו רקע צבעוני על רקע השמיים הכחולים. הטלוויזיה אהבה את האירועים האלה משום שהם נראו יותר אותנטיים מראיונות בתוך משרד.
רייגן בעימות מול קרטר, 1980:
בתחילת המלחמה באוקראינה בחר גם זלנסקי להצטלם מחוץ למשרדו ברחובות בקייב. כך היה בבוקר 26 בפברואר, לאחר לילה של לחימה בעיר, כאשר התעמולה הרוסית טענה שהוא ברח מהבירה בשל חשש מהכוחות המתקדמים. בסרטון שפרסם, לא מגולח ואדום עיניים, הוא אמר בקול רגוע אך נחוש: "בוקר טוב לכל האוקראינים. יש הרבה זיופים שם בחוץ. אבל אני כאן".
רייגן התמחה בשורות מחץ ששתל בנאומיו והופעותיו בתקשורת. דיוויד גרגן, שהיה מנהל התקשורת שלו, סיפר שהם נהגו להכין מראש קטעים באורך של 30-15 שניות המיועדים לטלוויזיה. היו כמה דוגמאות בולטות לכך בקמפיין שלו ב-1980 נגד קרטר. באחת מהן אמר: "יריבי אמר לבוחרים, 'הבה נשכח את העבר'. עם עבר כמו שלו, גם אני הייתי רוצה לשכוח". או: "אילו הממשל שלו היה רומן כתוב, היית צריך לקרוא אותו מן הסוף להתחלה, כדי להגיע לסוף טוב".
בהזדמנויות אחרות הוא טבע את המשפט שהפך למטבע לשון פופולרי בארה"ב ובקרב תומכי השוק החופשי בעולם כולו: "המילים המפחידות ביותר בשפה האנגלית הן: 'אני מהממשלה ואני כאן כדי לעזור'".
זלנסקי: "אנחנו כאן, בקייב. מגינים על אוקראינה"
גם זלנסקי מרבה להשתמש בשורות מחץ. בתגובה על המתקפה הרוסית אמר: "כשתתקיפו אותנו, תראו את הפנים שלנו - לא את הגב שלנו". בתגובה על פייק ניוז שהפיצו הרוסים הודיע: "אוקראינה בחדשות ואוקראינה בחיים האמיתיים הן שתי מדינות שונות לחלוטין. ההבדל העיקרי ביניהן הוא: שלנו אמיתית".
כאשר הרוסים האשימו את ההנהגה האוקראינית שהיא נאצית הגיב זלנסקי: "תסבירו את זה לסבא שלי, שעבר את כל המלחמה בחיל הרגלים של הצבא הסובייטי, ומת כקולונל באוקראינה עצמאית". כשארה"ב הציעה לפנות אותו מקייב, הוא אמר: "הקרב כאן. אני צריך תחמושת, לא טרמפ".
רייגן התחיל מלמטה בדעת הקהל. במהלך המרוץ הפוליטי הראשון כינה אותו כתב הבית הלבן של U.S news קנת וולש: "שחקן סרטים סוג ב', קאובוי מסוכן, אינטלקטואל קל משקל וימני חסר לב". אבל לימים זכה בהערכה רבה יותר. בסקר מ-2017 של רשת הכבלים האמריקנית C-SPAN, הגיע רייגן למקום התשיעי בדירוג הנשיא הטוב בהיסטוריה, מבין 43 שכיהנו עד אז.
ד"ר ברוך לשםזלנסקי הותקף גם הוא בראשית דרכו הפוליטית על היותו קוריוז, קומיקאי ששיחק נשיא בסדרת טלוויזיה וסבר שהוא יכול לעשות זאת בחיים האמיתיים. אבל התנהלותו החודשים האחרונים, ובשבוע האחרון בפרט, העניקה לו נקודות זכות רבות בדעת הקהל העולמית, ולא פחות חשוב מכך – בהערכה והתפעלות מצד מנהיגים אחרים.
רייגן וזלנסקי לא הפכו למנהיגים בולטים *משום* שהיו שחקני קולנוע. עובדה שמלבדם לא היו עוד רבים שהגיעו לתפקידים רמי מעלה כאלה. שניהם מן הסתם ניחנו ביכולות אחרות שהכשירו אותם לתפקידם. אבל, הידע הקודם שלהם על משחק והתנהלות מול מצלמה העניק להם יתרון רב משקל בבניית התדמית הפוליטית שלהם.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
