דונלד טראמפ מתכנן להגדיל דרמטית את הסנקציות נגד איראן ולפגוע במכירות הנפט שלה, כחלק מאסטרטגיה אגרסיבית שנועדה להחליש את תמיכתה בשלוחותיה במזרח התיכון, ואת השקעתה בתוכנית הגרעין שלה. כך אמרו לוול סטריט ג'ורנל גורמים שבקיאים בתוכניותיו של האיש שכהונתו הראשונה לוותה במתיחות אדירה בין וושינגטון לטהרן, ובינואר ישוב לבית הלבן.
במהלך כהונתו הראשונה, ב-2018, קבע טראמפ כי איראן אינה עומדת בתנאי הסכם הגרעין שנחתמו בינה לבין המעצמות רק שלוש שנים קודם לכן (בתקופת ברק אובמה). הוא הודיע שארה"ב פורשת מההסכם, ולאחר מכן נקט נגד איראן אסטרטגיה שאותה הגדיר כ"לחץ מקסימלי" – במטרה שאיראן תזנח את שאיפתה להשיג נשק גרעיני, תפסיק לאמן ולממן ארגוני טרור ותשפר את מצב זכויות האדם ברפובליקה האיסלאמית.
גורמים שעבדו עם טראמפ בעבר אמרו שכאשר הוא יושבע לנשיאות ב-20 בינואר, המדיניות שלו כלפי איראן צפויה להיות מושפעת מהידיעה שסוכנים איראנים ניסו להתנקש בחייו, ובחייהם של גורמי ביטחון לאומי אחרי שעזבו את תפקידם. איראן, על פי ההערכות, רוצה לנקום בו ובאנשיו על החיסול של קאסם סולימאני – הגנרל האיראני הנערץ שפיקד על "כוח קודס" וחוסל בתקיפה בבגדד ב-2020. "אנשים נוטים לקחת את הדברים האלה באופן אישי", אומר מיק מולרוי, שבכהונתו הראשונה של טראמפ היה שליח בכיר של הפנטגון למזרח התיכון. "אם הוא הולך להיות ניצי כלפי מדינה מסוימת, יריבה גדולה, זו איראן".
הגורמים שהתעדכנו בכוונותיו של טראמפ, ונמצאים בקשר עם יועציו הבכירים, אמרו שהצוות החדש שלו יפעל במהירות בניסיון "לחנוק" את ההכנסות של איראן מנפט – ולהעניש נמלים זרים וסוחרים שמעורבים בייצוא הנפט האיראני. המדיניות הזו תהיה המשך לאסטרטגיה שאימץ טראמפ בכהונתו הראשונה, ושתוצאותיה היו מעורבות.
במהלך כהונתו הראשון טראמפ אמנם הפעיל לחץ מקסימלי על איראן - שלפי תומכי המדיניות הזו צמצם את המימון של שירותי הביטחון האיראניים - אך לא הצליח לעצור את הפעולות של שלחותיה של טהרן, או את פיתוח תוכנית הגרעין שלה.
"אני חושב שאתם הולכים לראות את הסנקציות חוזרות, והרבה יותר ניסיונות, דיפלומטיים ופיננסיים, לבודד את איראן", אמר גורם לשעבר בבית הלבן. "אני חושב שהתפיסה היא שאיראן בהחלט נמצאת בעמדת חולשה עכשיו, ושכעת יש הזדמנות לנצל את החולשה הזאת". הגורמים שבקיאים בצעדיו העתידיים של טראמפ לא פירטו כיצד בדיוק יצליח להגדיל את הלחץ על טהרן.
בחודשים האחרונים הצליחה ישראל לחסל את מנהיגי חמאס בעזה וחיזבאללה בלבנון, ובסוף אוקטובר תקפה באיראן – בתגובה למתקפה האיראנית שהייתה בתחילת אותו חודש. איראן הבטיחה להגיב למתקפה האחרונה, ולא ברור כיצד הניצחון של טראמפ בבחירות ישפיע על אופי המתקפה ועל העיתוי שלה.
לקראת התקיפה הישראלית בטהרן דרש הנשיא ג'ו ביידן מישראל שלא לפגוע במתקני הגרעין והאנרגיה האיראניים. בארה"ב חששו שתקיפה שכזו תגרום להסלמה אזורית, ותעלה את מחירי הנפט. הלימה קרופט, אסטרטגית בבית ההשקעות RBC Capital Markets, אמרה לוול סטריט ג'ורנל שהיועצים הבכירים של טראמפ הביעו תמיכה בתקיפה ישראלית קשה נגד מתקני גרעין ואנרגיה באיראן. גורם נוסף, שנמצא בקשר עם אנשי טראמפ, אמר כי לא מן הנמנע שטראמפ לא יתנגד שישראל תעשה צעד שכזה.
בריאן הוק, שבכהונתו הראשונה של טראמפ עבד במחלקת המדינה ובחן את המדיניות האיראנית, אמר אתמול כי לנשיא הנבחר "אין שום אינטרס" לנסות להדיח את ההנהגה האיראנית. הוק, שכעת מופקד על תהליך המעבר של אנשי טראמפ למחלקת המדינה, אמר בריאיון ל-CNN כי טראמפ הבטיח "לבודד את איראן דיפלומטית ולהחליש אותה כלכלית כדי שלא תוכל לממן את כל האלימות" של חמאס, חיזבאללה, החות'ים ושלוחות נוספות בסוריה ובעיראק. הוק צפוי לקבל תפקיד בכיר בתחום הביטחון הלאומי בכהונתו הקרובה של טראמפ.
אשתקד נרשמה עלייה גדולה בייצוא הנפט של איראן, על רקע המגעים שנערכו מאחורי הקלעים לשחרור אמריקנים שכלואים באיראן. בעקבות הזינוק ממכירות הנפט תקפו הרפובליקנים את ממשל ביידן, ואמרו שהנשיא הדמוקרטי לא אוכף במלואן את הסנקציות שהוטלו על תעשיית הנפט של איראן. הבית הלבן הכחיש את ההאשמה. גורמים איראנים חלוקים בשאלה אם הרפובליקה האיסלאמית תוכל להתמודד עם הלחץ הכלכלי שיגיע מצידו של ממשל טראמפ.
למרות העוינות ההדדית, חלק מהגורמים ששיתפו פעולה עם טראמפ לא פוסלים אפשרות להסכם בין איראן לארה"ב במהלך כהונתו השנייה. מולרוי אמר לוול סטריט ג'ורנל שהנשיא הנבחר אוהב לעשות הסכמים, אבל "רק אם מדובר בהסכם שלו".