בכל שנה מחדש מתחננים הורים לשנות את לוח החופשות של ילדיהם. אוגוסט הופך לחודש בלתי נסבל – גם בהוצאות כספיות וגם בחוסר השפיות והכאוס של המצאת מסגרות מן היקב ומן הגורן. אחרי שנתיים של מגפה עולמית, הגמישות בלוח החופשות הפכה לדחופה עוד יותר. חודשים של סגר, למידה צולעת עד לא קיימת בחלק מהזמן, וימי חופשה מופרכים בל"ג בעומר ובחנוכה היו הקש ששבר את הגב המאוד עייף שלנו, ההורים.
אבל אם נתבונן היטב בנתונים של מדינות ה-OECD נראה שהפער העצום בין חופשות ההורים לחופשות הילדים (64 ימים!) נובע קודם כל מתנאי עבודה דורסניים כלפינו, המבוגרים. ישראל היא המדינה המערבית עם הכי הרבה שעות עבודה. כפי שמעיד הדוח – מספר ימי החופשה בשנה הוא מזערי ביחס למדינות אחרות. אנו נדרשים לעבוד מצאת החמה עד צאת הנשמה בשביל משכורת בינונית שאמורה לממן שגרה של יוקר מחיה תמידי.
חופשות המורים והמורות הן בעיה, אבל מדובר בבעיה פעוטה אל מול הבעיה הגדולה באמת: החופשות העלובות שלנו, מי שנמצאים במשרות "רגילות" בשוק החופשי, ונדרשים להמציא מחדש את הגלגל עם כל ילד חולה. בחברה הישראלית חופשה אמיתית, כזו שלא עושים בה דבר, נתפסת כמעט כפשע. מי שלא הספיק לצבור ימי חופשה עוד לפני שנולדו לו ילדים, יהיה במינוס תמידי וישלם על כך (או יותר נכון – תשלם על כך) בקידום ובגובה המשכורת.
מעשה מנהיגות אמיתי ולא פופוליסטי יציע מודל הוליסטי: כזה שמטפל גם במשק המטורלל שכולנו חלק ממנו, וגם בלוח החופשות של המורים, שהפך לקודש הקודשים בלי שום הצדקה
מה הפתרון הרציני לפער הזה? מהלך כולל של התאמת החופשים. בראש ובראשונה – שינוי אמיתי בקרב כלל האוכלוסייה: הוספת ימים למינימום ימי החופשה לשכירים, צמצום שעות העבודה בשבוע, ופתיחת מקסימום של אפשרויות עבודה מרחוק (שהוכיחו את עצמן היטב בזמן המגפה).
חן ארצי סרורבמקביל – לוח החופשות של התלמידים והתלמידות חייב להשתנות. למשל – הגיע הזמן להחליט על פתיחת וסגירת השנה על פי תאריך עברי, כי כך כל לוח החופשות של החגים בנוי. ויתור על ימי החופשה באיסרו חג או בחנוכה בתמורה לביטול הלימודים בימי שישי. הוספת ימי בחירה למורות ומורים, שיוכלו לקחת ימים בודדים במהלך השנה בבחירה אישית, תמורת ביטול חלק מהחופשות הקשיחות.
מעשה מנהיגות אמיתי ולא פופוליסטי יציע מודל הוליסטי: כזה שמטפל גם במשק המטורלל שכולנו חלק ממנו, וגם בלוח החופשות של המורים, שהפך לקודש הקודשים בלי שום הצדקה. ככה אפשר לייצר שוויון תעסוקתי, אפשרות של הורים להיות עם ילדיהם באמת, ומערכת חינוך גמישה וחכמה, לא כזאת שמנוהלת בסגנון של ועדים מימי העותמאנים.
- חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
