ארגון הבריאות העולמי העניק אמש (יום ו') שם רשמי לזן החדש של נגיף הקורונה, שמעורר דאגה ברחבי תבל בעקבות מספר המוטציות הרב שמופיעות בו: "אומיקרון", האות ה-15 באלפבית היווני. בתום כינוס מיוחד של מומחי הארגון הם החליטו להגדירו באופן רשמי כ"זן שמעורר דאגה", ומדובר בווריאנט החמישי של הנגיף שמוגדר ככזה מאז פרוץ המגפה.
בארגון הבריאות הוסיפו כי הראיות מצביעות על יכולת הגברה מוגברת של הזן, שהתגלה לראשונה בדרום אפריקה - ושלפי הארגון מתפשט שם בכל מחוזות המדינה. בישראל הוחלט על שורה של צעדים בניסיון למנוע את התפשטות הזן, שבו לפחות 50 מוטציות שונות, 32 מהן בחלבון הספייק הקשור ליכולות ההדבקה של הנגיף ושעל בסיסו פותחו החיסונים – אך השאלות בנוגע לאותה יכולת הדבקה, ועמידותו האפשרית בפני החיסונים, עדיין פתוחות.
מומחי הבריאות מצדדים בהחלטות החדשות שקיבלה הממשלה – בראשן הכרזה על רוב אפריקה כאדומה ופתיחת מלוניות הקורונה מחדש לשבים ממדינות היבשת (מלבד מרוקו ומצרים) – אך הם קוראים לציבור להימנע מחרדה מיותרת. גם שר הבריאות ניצן הורוביץ פרסם מסר דומה, וצייץ בטוויטר: "בזכות הפיקוח ותשתית הבדיקות שפרסנו, אנחנו מזהים במהירות כל וריאנט חדש. זה מה שמאפשר לנו לפעול כעת ביעילות. המצב בשליטה ואין סיבה לחרדה מיותרת, אבל כן חשוב מאוד - שמרו על ההנחיות בהקפדה יתרה וצאו להתחסן!".
ד"ר אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת מדעת, הסביר בשיחה עם ynet כי מדובר בזן עם מוטציות רבות יחסית לזנים קודמים שהתגלו. "חלק מהמוטציות ראינו קודם בזנים אחרים ויש לו גם מוטציות חדשות, ייחודיות לו, כשרובן מתרכזות בחלבון הספייק, שזה החלבון שמחסנים נגדו. לכן עולה החשש שאולי גם מחוסנים וגם מחלימים עלולים יותר להיפגע ממנו".
קובילר ציין כי החשש הוא כאמור שהווריאנט יפגע ביעילות החיסון. "אנחנו בשלב שבו אנחנו מתלבטים האם זה יקרה שתהיה ירידה בחיסוניות ובודקים את זה בכמה מעבדות בעולם כרגע. יש סיכוי שהווריאנט הזה יצליח להדביק מחוסנים בצורה קצת יותר יעילה, אבל אני לא מאמין שזה יירד לאפס יעילות של החיסון. יכול להיות שהחיסון יירד במניעת הדבקה מ-80% לכ-60%, שזה לא מספיק טוב לנו כדי למנוע גל תחלואה, במיוחד כשיש לנו הרבה לא מחוסנים באוכלוסייה".
בנט: "לא ממליץ כרגע לטוס לחו"ל. סגר? כרגע לא על הפרק"
(צילום: לע"מ)
הסיבה השנייה לחשש על פי ד"ר קובילר היא מהירות ההתפשטות של הווריאנט. "אנחנו רואים שהוא עולה באזור מסוים בעולם לשכיחות שהיא כמעט מלאה, למאה אחוז מהבדיקות. זן הדלתא ניקה את כל הזנים האחרים וזו פעם ראשונה שאנחנו רואים וריאנט שמשתלט על אזור בצורה מלאה. מצד שני, כנראה שבאזור הזה לא היו הרבה הדבקות לפני שהווריאנט הגיע והייתה דעיכה, ואז הווריאנט הזה הופיע. אנחנו לא באמת יודעים אם הוא מסוגל לדחוק את הדלתא אבל זו פעם ראשונה שרואים כזה דבר".
לדבריו, יש סיבה לחשש, אבל לא להיסטריה. "משרד הבריאות צריך למנוע מהזן הזה להיכנס לארץ כמה שיותר, כי האפשרות שהוא יותר מידבק או יותר מתחמק מהחיסון היא בהחלט מטרידה ומפחידה, אבל האם כך המצב באמת? אנחנו לא יודעים, אבל מעדיפים לא לקחת את הסיכון. עדיין צריך להדהד שזו תגובה ראויה לווריאנט שבאמת יכול להיות על פניו יותר בעייתי מאחרים, אבל לא צריך שהציבור ייכנס להיסטריה. צריך להגן על הגבולות והציבור צריך ללכת להתחסן כמה שיותר מהר, כי רוב הסיכויים שהחיסון יהווה הגנה משמעותית גם נגד הווריאנט הזה. צריך להמשיך לשים מסכות ולהמשיך בשגרה הרגילה".
פרופסור עדי שטרן, ראש המעבדה לחקר אבולוציית נגיפים באוניברסיטת תל אביב, הדגישה גם היא כי הווריאנט החדש שונה מאוד מזן הדלתא, בשל המוטציות הרבות שהוא מכיל: "יש לו הרבה מאוד מוטציות באזור הספייק, שזה האזור שיש הרבה פוקוס מדעי עליו בגלל החשיבות של החלבון שלו, שהחיסון פועל נגדו. חלק מהמוטציות מוכרות מהזנים הקודמים וחלקן מוטציות חדשות ולא מוכרות. זה אכן וריאנט שמסתכלים עליו והוא מעורר עניין. הדאגה צצה בגלל הדפוס שקרה בדרום אפריקה - שבזמן מאוד קצר הייתה בה עלייה גדולה, וכל העלייה הייתה בגלל הווריאנט הזה".
אלרעי פרייס: "אנשים שנדבקו בווריאנט ומחוסנים - המחלה שלהם קלה"
(צילום: לע"מ)
"צריך למתן את הדאגה", אמרה פרופסור שטרן. "כיוון שמכאן והלאה לא ברור מה זה אומר. בדרום אפריקה בעבר היו שני זנים שצצו וגרמו להתפרצות גדולה ביבשת, אבל לא גרמו להתפרצויות בעולם. זה נכון שלפעמים וריאנט חדש מקפיץ אותנו, אבל אנחנו רחוקים כרגע מלדעת מה זה יעשה. לא יודעים מה המשמעות של המוטציות האלה והאם יש לזה משמעות לגבי החיסון. זה לא סביר שיהיה וריאנט שיצליח להתגבר על החיסון ואנחנו לא יודעים אם זה זן שיכול להתפשט יותר מהר מזן הדלתא.
"נכון שכשמסתכלים על הזן הוא לא נראה מבשר טוב", היא הוסיפה. "אבל מכאן ועד לקפוץ שזה הולך להיות האסון הבא, המרחק הוא עצום. צריכים להיות עם יד על הדופק. בתור מדינה שיש לה שער כניסה אחד, לאמצעים שנוקטים בהם, שזה להכניס לבידוד את השבים ממדינות דרום אפריקה, אין עלות מאוד גבוהה. כדאי שנהיה ערוכים ולהתחיל לחשוב ולהתכונן - אבל באותה המידה זה יכול להיות שום דבר".
"כשאנחנו אומרים וריאנט אנחנו מתכוונים לזן חדש שמכיל מוטציות בהשוואה לזן המקורי", הסביר ד"ר נדב שורק, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה ומחלות מתפרצות מבית החולים הציבורי אסותא אשדוד. "מוטציות הן שונות. יש לנו זן חדש שהוא שונה מהזן הקודם. אנחנו לא יודעים במה הוא שונה. למה הווריאנט הזה הקפיץ את כל העולם? כי בדרך כלל כשאנחנו רואים וריאנטים, רואים מספר מועט של מוטציות בתוכו, כלומר שתיים, שלוש מוטציות. הדלתא למשל מכיל מספר מצומצם של מוטציות, ודלתא מדביק יותר מהר מזן האלפא, אבל הזן החדש מכיל הרבה מאוד מוטציות ולכן כולם קפצו".
ד"ר שורק הוסיף כי "ראינו וריאנטים בעבר, כמו הדלתא, שהתחילו ומהר מאוד התפשטו באוכלוסייה ונהיו דומיננטיים, וראינו גם וריאנטים שהתמוססו מהר". הוא ציין כדוגמה את וריאנט הלמדא, "שגרם להתפרצויות גדולות במיוחד בארה"ב, וחשבו שהוא ידחוק את הדלתא ובסוף זה לא היה המצב. זוהו בכל העולם רק כ-100 מקרים. זה כאין וכאפס לעומת זן הדלתא. קשה מאוד להסיק מ-100 עד 200 מקרים".
לדברי ד"ר שורק, המידע על הזן הוא מאוד ראשוני, ועוקבים אחריו כדי לבדוק מה המשמעות של השוני שלו בנוגע להמשך המגפה. "האם הוא מדביק יותר מהר? האם הוא גורם למחלה קשה יותר? האם הוא פוגע ביעילות החיסון? כרגע רק רואים שהוא מתפשט יותר מהר בדרום אפריקה וזה נותן אינדיקציה ראשונית שאולי הוא יותר מידבק. חשוב לציין שאנחנו בשלב מאוד ראשוני של המעקב אחריו ומאוד חשוב שנהיה עם יד על הדופק ונזהה כמה שיותר מהר מקרים חדשים, ואין ספק שזה נמצא כעת בעדיפות עליונה, אבל עדיין לא יודעים אם החששות שלנו מוצדקים".
הוא הוסיף כי חשוב מאוד לנטר כל העת את ההדבקות בבדיקות, כפי שכבר ציין ראש הממשלה נפתלי בנט, שהודיע על רכישת 10 מיליון ערכות של בדיקות PCR שמותאמות לזיהוי הזן החדש. "צריך להשקיע הרבה מאוד מאמצים מאנשים שמגיעים מחו"ל", אמר ד"ר שורק. "לא צריך לסגור את השמיים, אבל חשוב להשקיע מאמצים בחוזרים מחו"ל - כי הם מביאים וריאנטים חדשים, והם גם עלולים לגרום למוקדי התפרצויות מקומיים".
פורסם לראשונה: 20:13, 26.11.21
