חוק הרבנים "בנוסח מרוכך" היה אמור לעלות היום להצבעה, כתחליף ל"חוק הג'ובים לרבנים" שעורר סערה - אבל עוצמה יהודית סירבה לתמוך בו עד שהשר איתמר בן גביר יקבל חברות בקבינט המצומצם, ובעקבות זאת הוא הוסר מסדר היום. בש"ס, שקידמה את החוק, זעמו - והעבירו בעקבות זאת מסר לראש הממשלה בנימין נתניהו: "תשתלט על הקואליציה - או שנגמר הסיפור, אין מה להמשיך".
ההסרה מסדר היום אירעה לאחר שח"כ מיכאל מלכיאלי מש"ס נאם פיליבסטר של כמעט שעתיים על הדוכן. עם ירידתו מהדוכן הוא אמר: "הדרך של בן גביר תוביל אותו לאופוזיציה". חברי הכנסת של ש"ס עזבו את המשכן מיד לאחר מכן, וגורמים פוליטיים בכיריים אמרו כי מדובר ב"משבר ענק" עם ש"ס.
בהודעה חריגה שפרסמה המפלגה לאחר מכן נכתב: "ש"ס רואה בחומרה רבה את התנהלותו המופקרת של השר בן גביר, בהפרה שיטתית ובוטה של המחויבות הקואליציונית והצבעה נגד חוקים המאושרים בוועדת השרים. בהתנהלות זו נתן שוב בן גביר פרס לאופוזיציה הקופצת על כל הזדמנות להפיל את ממשלת הימין. ש"ס מאוכזבת עמוקות מחוסר שליטתו של ראש הממשלה נתניהו בחברי הקואליציה. ש"ס תתכנס בקרוב, תתייעץ עם רבניה ותחליט על המשך דרכה".
לאחר מכן הם כינו את בן גביר "בלון נפוח, בעל שיגעון גדלות". בעוצמה יהודית, מנגד, אמרו כי דרעי "תמיד העריץ את השמאל, הוא דוגל בכניעה והתרפסות".
עם יציאת הח"כים של ש"ס, ובהיעדר רוב, משכו בקואליציה את כל ההצעות המתוכננות להמשך הערב, והמליאה ננעלה. שר הפנים משה ארבל תקף את בן גביר ואמר: "שיתוף הפעולה הפורה בין עוצמה יהודית למפלגת העבודה ויש עתיד, כאופוזיציה לממשלה ולפגיעה בשירותי הדת היהודיים, הביא לדחיית הצבעה על חוק שיאפשר תקצוב של בלניות במקוואות הטוהרה ולהפלת ממשלת הימין".
לפני כן, בעוצמה יהודית האשימו שוב את הליכוד ואת ש"ס בדיל עם המפלגות הערביות במטרה לקדם את אותו החוק של ח"כ ארז מלול מש"ס, שבסופו של דבר הוסר מסדר היום. בניסיון לפתור את המשבר הוחלט לקיים פגישה הערב ב-20:30 בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבן גביר, והוצע לעוצמה יהודית תפקיד סגן שר לאחד מחברי הכנסת שלה, אצל אחד משרי הליכוד. אבל בן גביר סירב, עמד על דרישתו להיכנס לקבינט ניהול המלחמה - וכאמור החוק הוסר. נתניהו ביטל בעקבות זאת את הפגישה המתוכננת עם בן גביר.
"בין עוצמה יהודית לליכוד התנהלו מגעים בימים האחרונים לעניין חוק הרבנים שעולה היום במליאה", אמרו במפלגתו של השר לביטחון לאומי בן גביר, וציינו כי התנו את תמיכתם בחוק בצירוף בן גביר לקבינט המצומצם. "המגעים לא הבשילו, ובעוצמה יהודית הודיעו אמש ללשכת ראש הממשלה שיצביעו נגד החוק. בתגובה, הליכוד ודרעי סיכמו עם חברי הכנסת מרע"מ וחד"ש-תע"ל שייעדרו מההצבעה", טענו בעוצמה יהודית. הם אמרו כי "הדיל בין הליכוד ודרעי לתומכי טרור, רק בשביל לא להכניס את בן גביר לקבינט המצומצם, הוא חרפה. אנו קוראים לחברי הליכוד הימנים לא לתת יד לדיל".
גורם בממשלה התייחס לסירוב של בן גביר לתמוך ב"חוק הרבנים המרוכך", ואמר: "בן גביר רוצה כניסה לקבינט המצומצם בשביל למנוע עסקת חטופים, ומוכן להפיל את הממשלה על זה". גורם בכיר אחר אמר כי הוא למעשה "קיבל החלטה לפזר את הכנסת, ולשם הוא חותר כל פעם בתירוץ אחר".
בן גביר עצמו הבהיר בקולו כי החוק אינו הסיפור - אלא דרישתו להיכנס לקבינט המלחמה: "המציאות האבסורדית, שבה אנו מדשדשים בעזה, בגבול הצפון, כובלים את ידי צה"ל, מנהלים משא ומתן עם תנאי פתיחה מופקרים, בדרך להסדר מדיני שכולו כניעה לטרור בכל החזיתות, כאשר ראש הממשלה מתנהל כממשלה של איש אחד - מקבל לבדו את ההחלטות, וממדר את שותפיו הטבעיים לממשלה, כולל ישיבות קבינט המרוקנות מתוכן משמעותי - היא בלתי נסבלת. ראש הממשלה חייב להבין ש'ממשלת ימין' איננה ביטוי ריק מתוכן, ויש משקל גם לעמדות חברי הממשלה. לא באנו להיות מעודדים על הטריבונה. באנו להשפיע. לכן דרישתנו להיכנס לפורום ניהול המלחמה, המתנהל כעת כקבינט הקונספציה - עומדת בעינה".
לפני כן אמרו גורמים בעוצמה יהודית כי "כל עוד הדרישה שלנו לקבינט מצומצם לא תתממש, נשבש את עבודת הקואליציה. חוק הרבנים זה חלק מזה. נמשיך בשיבושים עד לשינוי מהותי בניהול המלחמה". מוקדם יותר אמר יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' כי מפלגתו "לא תהיה חלק מעסקת כניעה שכזו".
בעקבות האיום של עוצמה יהודית החלה מהומה גדולה מאחורי הקלעים במליאה, בוטלו קיזוזים, והן בקואליציה והן באופוזיציה קראו לכל מי שיכול להגיע למשכן. הקואליציה מסרבת להתקזז עם חברי כנסת ערבים שנעדרו, ובאופוזיציה טוענים מנגד שהערבים לא נמצאים כחלק מדיל שנסגר מראש עם הליכוד - כפי שטוענים בעוצמה יהודית.
בשבוע שעבר אישרה ועדת החוקה לקריאה ראשונה את אותה הצעת חוק, שלפיה הממשלה תהיה רשאית לתקצב שכר ותקנים במועצות דתיות, וזאת בנוסף לסכומי ההשתתפות שמקבלות כבר המועצות הדתיות מהממשלה. התקצוב הנוסף יהיה לפי אמות מידה שיקבע השר לשירותי דת בהתייעצות עם שר האוצר.
"חוק הרבנים" השנוי במחלוקת לא מקודם כרגע, לאחר שהקואליציה לא הצליחה למצוא לו רוב בוועדה - ואותה הצעה של ח"כ מלול היא למעשה התחליף לו, שכן היא מאפשרת למשרד לשירותי דת להתערב בתקצוב ובמינוי של מועצות דתיות שלא בתיאום עם הרשות המקומית.
על פי החוק החדש, במקרים שבהם קבעה הממשלה כי אמות המידה במועצות מצדיקות תקצוב נוסף יוכל המשרד לשירותי דת להוסיף עבורן תקציבים ותקנים. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי מטרת התיקון היא לאפשר לשר לתקצב שכר ותקנים של רבנים ובלניות בנוסף על סכומי ההשתתפות שמקבלות מועצות דתיות מהממשלה, וזאת מבלי שהרשות המקומית תחויב בסכום השתתפות מקביל, והכול בכפוף לתקציב המאושר במשרד לשירותי דת.
נציגת החשב הכללי באוצר אמרה בדיון כי החוק "מנוסח בצורה כזאת שהוא גרסה מרוככת של חוק הרבנים". עוד אמרה כי "אמות המידה השוויוניות מתפרסמות בניגוד להליך הרגיל של תמיכות - זה יתפרסם פעם אחת, וילווה אותנו לעשרות שנים עד שהרבנים הללו יפרשו לפנסיה".
יושב ראש הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, התקומם בדיון בשבוע שעבר על אמירה זו: "המושג 'ריכוך של חוק הרבנים' הוא ביטוי פוליטי המנוגד לעמדת הממשלה. לשר, למשרד ולחשב הכללי אין שום מומחיות בחוק הרבנים".
פורסם לראשונה: 17:11, 08.07.24