המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) הזהיר היום (ראשון), כחודשיים לאחר התבססות מתחם חיזבאללה בצד הישראלי של הגבול הבינלאומי עם לבנון בהר דב, כי ישראל לא יכולה להסתפק בפעילות דיפלומטית לפינוי העמדות - ועליה לפעול להסגת האוהלים "גם במחיר של סיכון בהידרדרות לעימות מוגבל בשטח".
ישראל פועלת מול כמה מדינות, בהן צרפת וארה"ב, כדי ללחוץ על לבנון לפנות את אוהלי החיזבאללה. בירושלים הציבו מועד אחרון בצירוף איום - שאם חיזבאללה לא יסיג את האוהלים, ישראל תפעל. במקביל, בצה"ל פועלים בצורה חשאית מול צבא לבנון, ולוחצים עליו בצירים דיפלומטיים דרך יוניפי"ל (כוח האו"ם הזמני בלבנון).
בנייר עמדה שפרסמו הבוקר במכון המחקר האסטרטגי, שבראשו עומד ראש אמ"ן לשעבר האלוף (במיל') תמיר הימן, שרטטו המומחים מסקנות מדאיגות על אודות נסיבות האירוע והשלכותיו על העימות בין חיזבאללה לישראל, ושחיקת ההרתעה מול ארגון הטרור ש"מעז ופועל באופן בוטה יותר מבעבר". על פי חוקרי הביטחון במכון, "התהליך המתמשך של בניין הכוח של חיזבאללה, והפרשנות של פעולת כוחותינו ככזו הנמנעת מחיכוך עם הארגון, מביאים למצב חמור מבחינה אסטרטגית העלול להביא להסלמה. בין אם חיזבאללה פועל ממצוקה לנוכח המצב הקשה בלבנון, ומבקש להצדיק את קיומו, או בין אם הארגון פועל מתוך יוהרה וביטחון עצמי מופרז - המגמה מסוכנת, ויש לעצור אותה".
במכון מציגים עלייה בעת האחרונה באירועים חריגים שבהם ניכרת תעוזה יתרה מצד ארגון הטרור הנשלט בידי איראן, ומוכן להסתכן באופן העלול לגרום לפרוץ מלחמה: איומי חיזבאללה סביב סוגיית מאגר כריש, הפיגוע בצומת מגידו וירי קרוב ל-40 רקטות מלבנון בחג הפסח, שעל אף שבוצע על ידי גורמים פלסטיניים, סביר שההכנות והתשתית עבורו הוקמו בידיעת חיזבאללה. במקביל ניכרת עלייה בהיקף נוכחותם של פעילי חיזבאללה לאורך הגבול, ובנכונותם לייצר חיכוכים עם צה"ל.
חוקרי הביטחון והאסטרטגיה המדינית-צבאית במכון סבורים כי "התנהגות החיזבאללה מונעת על ידי הבנתו המוטעית כי הקשיים הפנימיים מאז הקמת הממשלה הנוכחית מבשרים חולשה, וכי בישראל אין עניין בעת הזאת לצאת למערכה מולו. להבנתנו, גם חיזבאללה איננו מעוניין במערכה צבאית רחבה, אך מפרש את ההתפתחויות כהזדמנות עבורו - הן לשיפור 'מאזן ההרתעה' מול צה"ל, והן להרחבת נוכחותו בדרום לבנון ואחיזתו בגבול. חיזבאללה סומך על העניין הישראלי להכיל את האירועים ולמנוע הידרדרות רחבה, ולכן לא חושש מחיכוכים".
ב-INSS מכירים בכך שהקמת האוהלים התחילה בטעות של פעילים בשטח שלא היו מודעים למיקום הקו הכחול (קו הגבול בין ישראל ללבנון), ואף עברו כמה ימים עד שצה"ל הוכיח בוודאות את חדירת לוחמי הארגון החמושים לשטח ישראל הריבוני. "המשך נוכחותם ואף ההרחבה מאוהל אחד לשניים משרתים את חיזבאללה לשיפור מעמדו כ'מגן לבנון' מול הציבור הלבנוני ולהפגנת חשיבותו עבור איראן ותפקידו המרכזי במסגרת 'ציר ההתנגדות לישראל'", הסבירו במכון המחקר.
במכון המחקר ציינו כי "נכון עשתה ישראל שפנתה תחילה לערוצים הדיפלומטיים כדי לחשוף את מהלכיו של חיזבאללה, המפר באופן בוטה וקבוע את החלטת מועצת הביטחון של האו"ם 1701. יש למצות את המהלך המדיני, אך לתחום אותו בזמן ולבסס את הלגיטימציה לאפשרות של פעולה ישראלית להסרת האוהלים. עם זאת, תחת ההנחה שמאז שהאירוע נחשף לפני כשבועיים לא ניכרת התקדמות במישור המדיני, על ישראל להפעיל תחבולה ונחישות להסרת האוהלים גם במחיר של הידרדרות לעימות מוגבל בשטח".
בתוך כך, עמדה דומה השמיעו גם חוקרי מכון "עלמא" המתמקד באתגרי הביטחון של ישראל בזירה הצפונית. החוקרים העריכו בשבוע שעבר כי חיזבאללה ממשיך לייצר מתיחות ופרובוקציות, "בכוונה להגיע להסלמה שתוביל לעימות צבאי רחב עם ישראל, ומתוך אינטרס פנימי להעצמת כוחו בלבנון" - וכי בקיץ האחרון נתן מזכ"ל הארגון חסן נסראללה "הכשר אידאולוגי ודתי למהלך".
אתמול השמיע ראש סיעת חיזבאללה בפרלמנט הלבנוני מוחמד רעד אמירה מתגרה כלפי ישראל בנוגע לאוהלים. "האויב דורש להסיר את שני האוהלים, ומעדיף שההתנגדות תעשה זאת כי הוא לא רוצה להיכנס למלחמה שהוא לא רוצה בה. אם אתם לא רוצים מלחמה, אז תשתקו ותחזרו בכם", אמר רעד. "אם תנסו לכפות על ההתנגדות להסיר את מה שהוא חלק מזכות לבנון וחלק מאדמתה, לא אתם ולא אחרים יכולים לכפות יותר דבר". הוא הוסיף כי "חלפה התקופה שבה נהגתם להפציץ את הכור הגרעיני בעיראק בלי שאף אחד הניד עפעף ולא פחדתם מאף אחד. כעת אתם לא מסוגלים להסיר שני אוהלים כי יש התנגדות, אנשים חזקים ומאמינים בלבנון".
