גם השנה, גבעתיים ממשיכה להוביל במדד החופש העירוני, המדד של תנועת "ישראל חופשית" לשנת 2024 המצביע על פערים משמעותיים בין הערים בישראל במידת החופש והשוויון לתושביהן, עם ציון משוקלל של 79%. תל אביב-יפו, הוד השרון והרצליה חולקות את המקום השני. מנגד, הערים ראש העין ובית שמש דורגו בתחתית, עם ציונים נמוכים במיוחד. עיינו כאן במדד המלא.
מדד החופש העירוני לשנת 2024, שנערך בפיקוחו האקדמי של פרופסור עמית שכטר מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהובלת החוקר ארן רונדל ומתפרסם זו השנה השביעית, בחן גם השנה את מידת החופש ממנה נהנים תושביהן של 35 הערים המרכזיות בישראל, ודירג אותן מהעיר הליברלית ביותר ועד השמרנית ביותר. למדד נוספו השנה שבע ערים חדשות.
גבעתיים ממשיכה להוביל את רשימת הערים החופשיות בישראל, וגם השנה זוכה במקום הראשון עם ציון משוקלל של 79% במדד החופש העירוני, כפי שעשתה בשנה שעברה (במשותף עם הוד השרון) ולפני שלוש שנים כשרק הצטרפה למדד. השנה היא מרשימה במיוחד: אפילו לאחר שבסקר עמדות הציבור המחודש ניתנו לקטגוריות משקלים חדשים, גבעתיים מוכיחה שהיא עדיין העיר החופשית ביותר.
עם זאת גם לה יש היכן להשתפר. למשל, להבהיר את מדיניותה בנוגע לאירועים בהפרדה מגדרית, ששנה שעברה החלטת מועצה אסרה אותם אך השנה המדיניות הפכה למעורפלת יותר, אם כי היא מציינת שבינתיים לא מתקיימים אירועים כאלו בעיר.
בשונה מהשנתיים הקודמות בהן הוד השרון זכתה במקום הראשון, השנה היא חולקת את המקום השני בציון משוקלל של 75% עם שתי ערים נוספות – הרצליה ותל אביב-יפו. נקודת החוזקה שלה לעומת יריבותיה בצמרת היא בתחום תקציב הדת שנמצא במקום יחסית נמוך והיא מצליחה לחסוך בעלויות בכל הקשור למתן שירותי דת. אבל למרות שהעיר הצטרפה למיזם המספק תחבורה ציבורית בסוף השבוע, היא בעיקר מספקת פתרון לצורך של התושבים לצאת מהעיר, ללא התניידות בתוך העיר בשבת, גם לא בצירים המרכזיים.
הרצליה, שהחליפה ראש עיר בתחילת השנה, מגיעה גם היא למקום השני, שהוא הגבוה ביותר אליו הגיעה בשנים האחרונות. היא מצטיינת בתחבורה ציבורית בשבת, עם קווים שחולפים בכל חלקי העיר ומתחברים לקווים שלוקחים למחוץ לעיר, ובתחום החינוך קיבלה את הניקוד המרבי, בזכות הקפדתה לבחון את הארגונים שנכנסים ללמד בבתי הספר. עם זאת, עליה לפעול בתחומים של הדרת הנשים במרחב הציבורי - אין לה נוהל עירוני שאוסר או מגביל הפרדה מגדרית באירועים עירוניים, והיא מסבסדת רק רוחצים בימי ההפרדה בבריכה העירונית שלה.
תל אביב-יפו נותרה במקום השני, למרות המוניטין שלה כעיר החופשית בישראל, היא דווקא חוזרת לאחור ונסוגה מהאיסור על אירועים בהפרדה באופן מוחלט, ומאפשרת את קיומם על בסיס בחינה פרטנית. כמו הוד השרון, גם תל אביב-יפו לא לוקחת אחריות על התכנים שמעבירות עמותות חיצוניות בבתי הספר שלה או מיידעת את ההורים על כניסתן לתוכנית הלימודים.
אחרי שנים של צפייה מרחוק (יחסית) על הצמרת הגבוהה, רמת גן הגיעה השנה למקום החמישי במדד עם ציון של 74% ובכך הדביקה את הפער מהמובילות. היא עושה זאת, בין היתר, בזכות הקטנת תקציב שירותי הדת השנתי והצטיינות בקטגוריית החינוך. למעשה, זו העיר היחידה בה יש נוהל עירוני מסודר, שמבהיר כיצד ומתי ניתן להכניס לבתי הספר ארגונים חיצוניים, ודורש ליידע את ההורים בכך. מצד שני, רמת גן מדשדשת מאחור כי היא מסבסדת שליש ממחיר הכניסה לבריכה העירונית בשעות בהפרדה מגדרית ולא מקצה משאבים או מקיימת אירועים לקהילות לא אורתודוקסיות בעיר.
בתחתית הרשימה - הפתעה
יבנה, מצטרפת חדשה למדד לא מרשימה בחופש שמציעה לתושביה ומגיעה למקום ה-30, ביחד עם רמלה עם ציון משוקלל של 21%. למרות שבשנים האחרונות אוכלוסייתה גדלה באלפים רבים ורובעים חדשים נוספו, אין בעיר תחבורה ציבורית בשבת, אין מסחר בכלל בשבת, ותקציב שירותי הדת הוא השביעי בגודלו בין כל 35 הערים שבמדד (באופן יחסי לתקציב העירייה). תקציב התרבות התורנית, למשל, גדל ביבנה ב-50% מהשנה שעברה.
קריית גת, גם היא חדשה במדד, מדכדכת למדי ומגיעה למקום ה-32 עם ציון משוקלל של 19%, אחרי שהחליפה ראש עיר בבחירות האחרונות, תקציב התרבות התורנית גדל ב-45%, ולתקציב הצטרפו סעיפים חדשים כמו מרכזים תורניים (1.8 מיליון שקל) ותרבות חסידית (300 אלף שקל). התחום היחיד בו יש תקווה קטנה בעיר הוא בנושא החינוך - העירייה מפקחת ומאשרת את כל התכנים שנכנסים לבתי ספר על ידי מפעילים חיצוניים.
דימונה ממשיכה להשתרך מאחור, כמו בשנים קודמות, בלי שינוי בביצועיה ומגיעה השנה למקום ה-33 עם ציון משוקלל של 16%. מועצת העיר הנבחרת עדיין לא עסקה בבחירת נציגים למועצה הדתית, לתושבי העיר אין אפשרות להיקבר אזרחית, בשנה שעברה ערכה אירועי נובי גוד אך השנה גם המעט הזה בוטל ואין אף תמיכה מצד העירייה לקהילות לא אורתודוקסיות.
גם השנה בית שמש "מככבת" בתחתית הרשימה, והפעם היא חולקת את המקום האחרון עם עיר נוספת עם ציון משוקלל של 15%. בבית שמש עדיין אין תחבורה ציבורית בשבת, מועצת העיר הנבחרת לא עסקה בבחירת נציגים למועצה הדתית, אין אף תמיכה מצד העירייה לקהילות לא אורתודוקסיות והיא גם לא לוקחת אחריות על התכנים החיצוניים הנלמדים בבתי הספר בעיר. מנגד חל שיפור לטובה בתמיכת העירייה בקהילת הלהט"ב בעיר, עם הכשרתה של עובדת סוציאלית ייעודית.
במקום האחרון והמפתיע, כאמור יחד עם בית שמש, ראש העין עם ציון משוקלל של 15%. דווקא בעיר שגדלה ומתפתחת במהירות, החופש של התושבים הולך ומצטמצם. ראש העיר התחלף בפברואר האחרון, ותקציב הדת קפץ ב-36% לעומת השנה שעברה. עיריית ראש העין מוציאה 168 שקל בשנה בעבור שירותי דת לכל תושב יהודי - רק שקל אחד פחות מירושלים (שלה תקציב שירותי דת מנופח מאוד). העירייה לא מסתירה את העובדה שהיא משקיעה משאבים בקיום אירועים בהפרדה מגדרית ולא מספקת חלופה לקבורה דתית כפי שמחייב החוק. כמו כן, מועצת העיר גם השנה טרם בחרה את נציגיה למועצה הדתית.
כל אחת מהערים נמדדה ב-11 קטגוריות: תחבורה ציבורית בשבת, מסחר בשבת, חלופת קבורה אזרחית, כניסת עמותות דת למערכת החינוך הממלכתית, סבסוד תעריף הרחצה בהפרדה מגדרית בבריכה העירונית, הרכב המועצה הדתית, נישואים אזרחיים – מרשם עירוני לזוגות ידועים בציבור, היחס לקהילת הלהט"ב, פלורליזם דתי – היחס לקהילות היהודיות הלא אורתודוקסיות, תקציבי הדת ונוהל בעניין אירועים בהפרדה מגדרית. משקל כל קטגוריה נקבע על בסיס סקר עמדות ציבור שנערך על ידי החוקר נמרוד ניר, מכון אגם, האוניברסיטה העברית.
אורי קידר, מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית", אמר בתגובה לממצאי המדד: "גם בזמן מלחמה, עדיין יש מי שצריך להגן על החופש והשוויון, באמצעות מעשים משמעותיים שישפיעו על החיים שלנו כאן ועכשיו. גם בשנה הראשונה של הקדנציה, אין מקום לתירוצים: הציבור מצפה לתוצאות בשטח – תחבורה ציבורית בשבת, מסחר פתוח ומרחב ציבורי שוויוני לכולם. מי שלא יעמוד בציפיות עשוי לגלות שדיבורים על שינוי כבר לא מספיקים, הציבור דורש עשייה אמיתית".
