אזרחי קובה, מדינה שנודעה כדיקטטורה ושלהט"בים בה ספגו אלימות מצד המשטר אחרי המהפכה שהנהיג פידל קסטרו ב-1959, אישרו השבוע במשאל עם היסטורי לא רק נישואים חד-מיניים, אלא גם אימוץ ילדים על-ידי זוגות גאים. כמעט 67% מהמצביעים הקובנים תמכו במהלך, והנשיא מיגל דיאז-קאנל צייץ: "מחנה ה'כן' ניצח. הצדק נעשה. כעת האהבה היא החוק".
ניצחונם של התומכים בנישואי גאים מרשים במיוחד בהתחשב בכך שקובה ידועה-למדי בתרבות המצ'ואיזם שלה, ובכך שרק לפני חצי מאה שלח השלטון הקומוניסטי שלה להט"בים למחנות עבודה צבאיים לצורך "חינוך מחדש". בשנים שחלפו מאז השתנתה מאוד הגישה הקובנית, והממשלה עצמה ניהלה קמפיין תקשורתי נרחב בעד אישור הנישואים החד-מיניים במשאל השבוע. תומכת בולטת של השינוי הייתה מריאלה קסטרו, בתו של הנשיא לשעבר ראול קסטרו ואחיינתו של פידל קסטרו. היא מנהלת את המרכז הלאומי לחינוך מיני, המקדם זכויות לזוגות חד-מיניים.
משאל העם עסק ביותר מ-400 סעיפי חוק הנוגעים לענייני משפחה, ובמסגרתו אישרו הקובנים סעיף הקובע כי נישואים הם איחוד בין שני בני אדם, ולא רק בין גבר לאישה. עוד אושרו במשאל הכרה של החוק בכך שלאדם יכולים להיות כמה אבות או כמה אימהות, וכן הריונות בפונדקאות, אך אלה יותנו בכך שייעשו ללא תשלום. 66.9% הצביעו בעד אישור הסעיפים ו-33.1% התנגדו.
נשיא קובה דיאז-קאנל אמר אחרי הכרזת התוצאות: "השינוי פורע את החוב שלנו לכמה דורות של גברים קובנים ונשים קובניות שחלומות המשפחה שלהם המתינו לחוק הזה. מעתה והלאה, נהיה מדינה טובה יותר". בעקבות התוצאות הפכה קובה למדינה ה-33 בעולם שמתירה נישואים בין בני זוג מאותו המין.
לא אתאיסטית כמו פעם
אף כי הניצחון הושג בפער גדול, מתנגדי המהלך מדגישים את העובדה שהפער קטן בהרבה מזה שמושג בדרך כלל בהצבעות בקובה: על פי רוב שיעור התמיכה בצד המנצח עומד על יותר מ-90%, כפי שקרה למשל במשאל העם על שינוי החוקה בשנת 2019. הם מציינים גם את שיעור ההצבעה הנמוך יחסית במונחי קובה, 74%, ורואים בו מחאה שקטה נגד השלטון. קובה מתמודדת בימים אלה עם משבר כלכלי חמור, שגורם גם למחסור בחשמל, מזון, תרופות ודלק.
הרפורמות שהוצעו במשאל העם – ושאושרו עוד לפני כן על-ידי הפרלמנט – נתקלו בהתנגדות גלויה ולא שגרתית במונחי קובה מצד התנועה האוונגליסטית ההולכת וגדלה במדינה ומצד קובנים אחרים, אף שהממשלה תמכה במהלך וקידמה אותו באינטנסיביות. עם מובילי ההתנגדות למהלך נמנו אנשי הכנסיות הקתוליות והפרוטסטנטיות.
בעשורים שאחרי המהפכה שהנהיג קסטרו בקובה ב-1959 הייתה המדינה באופן רשמי – ולעתים גם באופן מופגן-למדי – אתאיסטית, אבל ב-25 השנים האחרונות היא נעשתה סובלנית יותר כלפי הדת, וכעת היא נותנת מקום רב יותר לכנסייה הקתולית, לפרוטסטנטים, לדתות אפרו-קובניות ולמוסלמים. כמה מהכנסיות הפועלות בקובה ניצלו את הפתיחות הזו בשנים 2019-2018 כדי לנהל קמפיין נגד מהלך קודם שנועד להתיר בחוק נישואים חד-מיניים, ואז התנגדותם הייתה חזקה מספיק כדי שהממשלה תיסוג מהמהלך.
מפגינים נעצרו, חלק נשלחו ל-25 שנה בכלא
רפאל הרננז, מומחה למדעי המדינה, סבור כי אימוץ החוק החדש הוא צעד יעיל לעבר צדק חברתי וההגנה החשובה ביותר על זכויות אדם בקובה מאז המהפכה. האקדמאי הקובני ארתורו לופז-לוי, מאוניברסיטת Holy Names בקליפורניה, אמר מצדו שהחקיקה הזו מציבה את קובה בחזית העולמית של זכויות להט"ב. מנגד יש בקרב מתנגדי השלטון הקובני מי שסבורים כי משאל העם נועד בעיקר לשפר את תדמיתו של השלטון בעיני העולם בכל הנוגע לזכויות אדם, אחרי שבשנים האחרונות נקט יד קשה נגד כל גילוי משמעותי של התנגדות מבית.
ביולי של השנה שעברה יצאו אלפי קובנים להפגין ברחובות נגד הממשלה, אף שידעו כי העונש על כך עלול להיות שליחה לכלא. המונים יצאו להפגין לא רק בערים הגדולות, אלא גם ביישובים קטנים, שבהם קל מאוד לזהותם, וקראו בין השאר להפיל את השלטון הקומוניסטי. זו הייתה המחאה הגדולה ביותר בקובה זה עשרות שנים, ומאות נעצרו בה. חלק מהעצורים נידונו לעונשי מאסר ארוכים, של עד 25 שנה. השלטון הקובני האשים אז כי ארה"ב היא שעומדת מאחורי ההפגנות, וכי היא מנסה להוביל הפיכה בקובה.
על רקע זה, יש באופוזיציה הקובנית מי שמדגישים דווקא את שיעור ההצבעה הנמוך במשאל, העשוי להתפרש כהפניית עורף של הקובנים אל ממשלתם. ההצבעה ביום ראשון השבוע הייתה הראשונה מסוגה מאז שרוב אזרחי קובה השיגו גישה לאינטרנט, והגישה הזו אפשרה להפיץ דעות ועמדות ביתר קלות בשבועות האחרונים.
גם מהתפלגותם של מי שכן יצאו להצביע יש באופוזיציה מי ששואבים עידוד. איש האופוזיציה מנואל קואסטה מורואה, למשל, טוען כי ניצחונה של הממשלה במשאל העם הוא ניצחון פירוס, "בראש ובראשונה משום שכשסוכמים את המתנגדים והנמנעים מגלים שהם נמצאים פחות או יותר בשוויון עם תומכי הצעד, ואולי אף יש להם יתרון".