בעוד שבוע בדיוק יינתן גזר דינו של אביעד משה, שהורשע בניסיון הרצח של רעייתו דאז שירה איסקוב בביתם במצפה רמון בספטמבר 2020 ובהתעללות בבנם הפעוט. בתחילת החודש שעבר קבעה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות כי הקראות פסקי דין והחלטות בבתי משפט השלום והמחוזיים שמעוררים עניין ציבורי יועברו בשידור ישיר, אולם השופטים שיגזרו את דינו של משה נאלצו להתחשב בסירובו של משה לקיים בדרך זו את הדיון.
התיק, שבו דורשת הפרקליטות רף ענישה שיעמוד על כ-27 שנות מאסר למשה, עלה כמתאים להשתתף בפרויקט הניסיוני של שידור ישיר בהתאם להחלטת נשיאת העליון חיות. לפי החלטתה, במהלך 2022 יעוברו בשידור ישיר שלושה שימועים של פסקי דין נבחרים בכל אחד מששת מחוזות השיפוט. השידור יתקיים בהתאם להחלטה שיפוטית שתינתן על ידי השופט או הרכב השופטים שדן בתיק ובכפוף להסכמת הצדדים.
הרכב השופטים שהרשיע את משה במיוחס לו - יעל רז-לוי, גילת שלו ואהרון משניות - פנה לצדדים. בפרקליטות מחוז דרום הודיעו שהם מסכימים לקיים שידור ישיר של הקראת גזר הדין, על דעתה של איסקוב. ואולם, סנגורו של משה, עו"ד בני זיתונה, הודיע כי "הנאשם אינו מעוניין לקיים שידור ישיר של הקראת גזר הדין בתיק זה".
בעקבות סירובו של משה, בית המשפט קבע כי הקראת גזר הדין תיעשה כאמור בדרך הרגילה. כך פספס למעשה הציבור הזדמנות ללמוד על העשייה של בתי המשפט, ומהעבר השני נמנעה מהרשות השופטת אפשרות להנגיש את ההליכים באחד התיקים שעוררו עניין ציבורי גדול בישראל.
"כוונת קטילה"
בהכרעת הדין שניתנה באוגוסט בשנה שעברה, ציינו השופטים: "הנאשם לא הסתפק בעשרות רבות של חבטות במערוך עץ בפניה, שבירת שיניה וריצוץ גולגולתה, דקר אותה בפלג גופה העליון. כל אחד מאלה מעידים על כוונת קטילה. המתלוננת הייתה בסכנת חיים מיידית. הנאשם הכה את המתלוננת באופן שמלמד על כוונה אחת - לרצוח את המתלוננת. בנס ובסיוע השכנים ושירה עצמה שנלחמה על חייה האירוע הסתיים איך שהסתיים".
השופטים ציינו כי במהלך הדיונים הוצגו חילופי דברים בין בני הזוג לשעבר, שכללו אמירות לא פשוטות של איסקוב כלפי משה, אולם כתבו: "הנאשם אמר שיש במעשיה משום התגרות. גם ההגנה טענה בסיכומיה להתגרות אך לא פירטה איך זה משפיע. לבד מלטעון שההתגרות הביאה למעשה, לא הסביר הסנגור כיצד זה משתלב בדברים. אין לקשור בין התגרות לניסיון רצח. אין כל דרישה להוכחת היעדר התגרות.
"כדי להסיר אבן נגף זו ייאמר כי אף אם חילופי הדברים היו לא פשוטים, והמתלוננת הטיחה בו אמירות פוגעניות, אין בכך להוות התגרות. יתרה מכך, אין הצדקה בפגיעה בגוף האדם - יהיו הדברים קשים ככל שיהיו, וחלקם היו כשהמתלוננת ביקשה לצאת מהדירה ולנתק מגע והנאשם הוא שמנע ממנה. הוא יכול בכל עת לסיים את ההתגרות אם היה נותן לה לצאת מהבית ולא מונע ממנה לצאת מהבית שוב ושוב".
בהתייחס להתעללות בבן הפעוט של בני הזוג שהתגרשו לפני כשנה, צוין בהכרעת הדין: "הימצאות הילד, פעוט שטרם מלאו לו שנתיים, בליבה של זירה שבה אביו מבצע מעשי אלימות קשים ואכזריים כלפי אמו, כאשר אמו צורחת ומתחננת על חייה, ואביו לא שועה לזעקותיה ולזעקותיו, שב וחובט בה פעם אחר פעם, כשדמה ניתז לכל עבר, מהווה התעללות נפשית על פי על מבחני העזר שיצרה הפסיקה.
"סברנו שלאחר סקירת הפסיקה, התעללות בקטין יכולה להתקיים ללא מגע פיזי, כשמדובר בהתעללות נפשית במעשה אחד שיכול לגרום נסק לקורבן. הטלת אימה על הקורבן, כשיש פער כוחות ויחסי תלות. הגדרת התעללות יכולה להיות דינמית. יש להגן על ילדים מפני פגיעה נפשית ופיזית. זירה שבה אב מבצע מעשים קשים כלפי אמו והיא מתחננת על חייה, ושב וחובט בה, מהווה מעשה התעללות נפשית לפי הפסיקה".