לאחר שהמשך חקיקת חוק הגיוס של השר בני גנץ, שעבר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת, אושר למרות התנגדות היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, גורמים במערכת המשפט הביעו תרעומת על "המחטף", כלשונם, שניסתה הממשלה בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לעשות.
3 צפייה בגלריה
היועמ"שית ונתניהו. לא מסכימים בעניין גיוס החרדים
(צילום: יואב דודקביץ / REUTERS / Hannah McKay / רויטרס / EPA)
הגורמים טענו כי מדובר בהצעת חוק כבדת משקל, התלויה בחוות דעת של אנשי מקצוע מתחום הביטחון והאוצר. "כדי לדון בהצעה בכובד ראש צריך לברר מה מצבת האוגדות בצה"ל או מה הצפי לדרישות מערכת הביטחון מבחינת כוח האדם בכל הזירות בהן נמצא הצבא", אמרו.
עוד הזכירו הגורמים כי היום יונחו שתי הצעות חוק בעלות זיקה לחוק הגיוס: הצעת החוק להעלאת גיל הפטור ממילואים והצעת החוק להארכת משך השירות הסדיר. "איך זה מתיישב עם פטור לחרדים? לא צריך לערוך דיון משולב בכל? מדובר בעצימת עיניים ממשמעויות החוק". בנוסף, הם ציינו את "המחטף בבהילות חסרת התקדים שבה העלו את הצעת החוק להצבעה בוועדת השרים לחקיקה".
היום כאמור אישרה הוועדה פה אחד את המשך החקיקה, בעוד נציגי המפלגות החרדיות נעדרו - ועל אף ההתנגדות שהביע הייעוץ המשפטי לממשלה. חוות הדעת שניתנה קבעה כי לא ניתן להחיל על ההצעה דין רציפות משום שתשתית החוק "איננה עדכנית", והיועמ"שית אף ציינה את העובדה שההצעה מקודמת על-ידי ראש הממשלה ללא עמדת מערכת הביטחון או שר הביטחון יואב גלנט, שהצעת חוק הגיוס מובאת כהצעת חוק ממשלתית מטעמו.
בדיון שבו אושר המשך החקיקה הסביר המשנה ליועמ"שית גיל לימון כי "החוק הזה נכתב בשנת 2022, המציאות השתנתה - החוק הזה בסופו של דבר פוגע בשוויון". מנגד, שר המשפטין יריב לוין טען: הייעוץ המשפט - "מחמיר בכוונה".
אתמול חוגים משפטיים העריכו כי החוק אינו פותר את הבעיה המשפטית ומציב "קשיים חוקתיים משמעותיים" אם יוגשו נגדו עתירות, ואף פורסם כי היועמ"שית צפויה להתנגד למתווה. אז הסתמן כי הנימוקים העיקריים להתנגדות להצעה יהיו שהמלחמה בעזה ובצפון, והנטל הקשה על המשק, לא מאפשרים את קבלת המתווה - ולכן הצעת החוק צריכה להיות מותאמת למצב.
בצל המלחמה, ובעקבות הצורך הצבאי בחיילים נוספים, הגיש בחודש דצמבר משרד הביטחון תזכיר חוק חדש לפיו הפטור למשרתי מילואים יינתן רק אחרי גיל 49. התזכיר תקף עד לחודש יוני 2024, שיחול בקרוב, ובתוך כך חוק הארכת השירות שבו צפויה הממשלה לדון מציע את העלאת הפטור לגיל 46 במקום 40 - ולקצינים, הפטור יינתן רק בגיל 50 על פי החוק.
אם החוק יעבור, הוא יאריך גם את תקופת השירות לחיילים סדירים לשלוש שנים, אחרי כמעט תשע שנים שבהן משך השירות הסתכן ב-32 חודשים. אורך השירות לחיילות שאינן קרביות לא צפוי להשתנות בינתיים, אך הוחלט כי החוק יחול גם רטרואקטיבית על לוחמים שגויסו לפני המלחמה ל-32 חודשי שירות. כל זאת בזמן שבממשלה דנים עדיין בפטור לחרדים.
