בית משפט השלום בראשון לציון האריך בארבעה ימים נוספים את מעצרו של קצין המודיעין במילואים, החשוד בפרשת המסמכים הביטחוניים בלשכת ראש הממשלה ונעצר באילת.
פרקליטו, עו"ד אפרים דמרי, טען: "זה מעצר פוליטי, הלקוח שלי לא פגע בביטחון המדינה". בני משפחתו טענו אף כי מדובר במעצר שווא, ואמרו כי "הוא קיבל פרס על תרומתו הביטחונית".
1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה נתניהו ודוברו החשוד פלדשטיין
( צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg, shutterstock, שמואל דריי)
קצין המודיעין נעצר כאמור באילת על-ידי שוטרים שפרצו לחדרו במלון עם נשקים שלופים, כשהיה עם בת זוגו בחופשה. קרוביו של הקצין הגיעו לבית המשפט, אך לא הורשו להיכנס לדיון שהתנהל בדלתיים סגורות. "למה כל הדרמה במעצר במלון ב-5 לפנות בוקר עם אקדחים שלופים? יכלו לזמן אותו בשיחה טלפונית והוא היה מגיע", אמרו בני המשפחה. "עוד יבוא היום שהחוקרים יבקשו סליחה על מעצר אדם שתרם רבות למדינה בסדיר ובמילואים".
עו"ד דמרי טען בפני השופטת דליה אסטרייכר שלמעשה הוא לא פגש היום את לקוחו בשל חוק מניעת מפגש עורך דין-לקוח בהתאם לחקירות ביטחוניות שמנהל שב"כ. דמרי עדיין לא שמע את גרסת החשוד, ונאלץ לטעון נגד המעצר באופן עקרוני.
עו"ד אפרים דמריצילום: אביגיל עוזי"לא היה כלום כי אין כלום", ציין עו"ד דמרי בתום הדיון. "אני דורש שיבטלו את איסור הפרסום כדי שהציבור ייחשף לכך שמדובר בדרמה על כלום. כשהפרשה תיחשף בבוא היום, הציבור יבין שהלקוח שלי נעצר לחינם על פרשה שהיא תולדה על מעצר פוליטי בלבד. יבוא היום שחוקרי השב"כ והמשטרה יבקשו סליחה על מעצר שתרם רבות לביטחון המדינה ואף זכה על כך לשבחים. מ-7 באוקטובר הוא במילואים".
הדלפה מצה"ל לכלי תקשורת זרים
בשבוע שעבר נחשף כי שב"כ והמשטרה חוקרים חשד שלפיו דובר ראש הממשלה לנושאים ביטחוניים, אלי פלדשטיין, מעורב בעבירות ביטחוניות במהלך המלחמה במסגרת פרשת המסמכים הסודיים. לפלדשטיין מיוחסת הדלפה של מסמכים מסווגים וסודיים מצה"ל לכלי תקשורת זרים במהלך המלחמה.
בנוסף נעצרו בפרשה עוד ארבעה משרתים ביחידה מסווגת בצה"ל, שתכליתה למנוע הדלפות ולשמור על סודות ביטחוניים. אחד מהם שוחרר.
השופט מנחם מזרחי מבית משפט השלום בראשון לציון התיר לפרסם כי החקירה החלה לאחר שהתגבש חשד משמעותי בשב"כ ובצה"ל, גם נוכח פרסום תקשורתי לפיו מידע מודיעיני מסווג ורגיש נלקח מתוך מערכות צה"ל והוצא שלא כדין, והתקיים החשש לפגיעה חמורה בביטחון המדינה, וסיכון מקורות מידע.
עוד הותר לפרסם כי בשל כך, עלולה הייתה להיגרם פגיעה ביכולתם של גופי הביטחון להשיג את היעד שעניינו שחרור החטופים, כחלק ממטרות המלחמה.
איך נפתחה החקירה בפרשה?
בחודשים האחרונים התפרסמו בכמה כלי תקשורת בעולם, בהם ה"ג'ואיש כרוניקל", כתבות מפי מי שהוגדרו כגורמי מודיעין בישראל. כך, לדוגמה, דווח כי רק 20 חטופים ברצועה עדיין בחיים או שכ-20 חטופים לא ישוחררו לעולם, כי הם קשורים ב"טבעת חיה" מסביב למנהיג חמאס יחיא סינוואר. אלא שכבר אז המודיעין הישראלי אמר כי הוא לא מכיר מידע או הערכות כאלו.
ב-6 בספטמבר פרסם ה"בילד" הגרמני מסמך, שאותו תיאר כ"הנחיות של מנהיג חמאס" כיצד לנהל את המשא ומתן כך שלא יתקדם לשום מקום, ויאפשר להאריך את המלחמה ואת הסבל של שני הצדדים. באמ"ן זיהו שמדובר במסמך מסווג שהוצא ממקור מידע רגיש במערכת הביטחון, וביקשו לפתוח בחקירה.
רונן ברגמן חשף בחודש שעבר ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" כי מחלקת ביטחון המידע באגף המודיעין בצה"ל פתח בחקירה פנימית בנוגע למסמכים, אולם לנוכח חומרת החשדות הוחלט בצבא להעבירה לטיפול שב"כ. מלבד פלדשטיין, שמותיהם של שאר החשודים לא מתפרסמים בשלב זה בהחלטת בית המשפט מחשש לפגיעה בביטחון המדינה.
על-רקע החשד שהמסמכים המסווגים הגיעו לסביבת לשכת ראש הממשלה, אמר גורם ביטחוני שמעורה בפרטים כי הוצאת המידע הסודי ביותר גרמה נזק ממשי, לנוכח העובדה שחשפה מעקב אחר צינור מסוים בחמאס. עקב כך, הועמדו בסכנה פעילויות הקשורות לאפשרויות שחרור חטופים.
